תעשיית היופי והאופנה מעודדת מראה מסוים. הכוונה בייחוד לממדי הגוף הנשי אליו מכוונים מאמצים רבים של מעצבי אופנה, ומעצבי דעת קהל בתחום היופי וכמובן, תעשיית הפוטושופ. לפני מספר שנים התעורר גל ביקורת קשה נגד תופעת בובת הברבי. פסיכולוגים, ואנשי חינוך העלו את הטענה שבובת הברבי מקבעת פרופורציית ממדים המעודדת אנורקסיה. לטענתם ילדות קטנות מגיל צעיר נחשפות למודל יופי מסוים, לממדים ופרופורציות גוף לא מציאותיים.
במקביל, בעולם הרפואה האסתטית הפכו נפוצים יותר ויותר ניתוחים פלסטיים לשיפור הפרופורציה. בין ניתוחים אלו ניתן למנות את ניתוחי הגדלת חזה, הרמת חזה, הקטנת חזה, מתיחת בטן ושאיבת שומן. ניתוחים אלו התפתחו במקורם כניתוחים שהתמודדו עם צרכים רפואיים של טיפולים במומים מולדים או של התמודדות עם תוצאות של תאונות ופציעות קשות. אולם משהטכנולוגיה הרפואית הפכה לזמינה היא החלה לשמש גם לצרכים אסתטיים של שיפורי מראה ושיפור פרופורציות.
ניתן לאפיין שני מצבים כלליים שניתן להמליץ על ניתוחים פלסטיים מסוג זה. כמובן שלכל החלטה כזו יש צורך להיוועץ ברופא פלסטיקאי מומחה ולעיתים כחלק מתהליך הבירור והאבחון המקדים יש צורך להוסיף התייעצות עם פסיכולוג או עובד סוציאלי המתמחה בנושא.
ביצוע ניתוחים פלסטיים כתוצאה מבעיה בפרופורציית גוף חריגה במיוחד. דוגמא לכך ניתן לראות במקרים של חוסר סימטריה קיצוני בין השדיים ובמצב של שומן באופן חריג מאוד (לפעמים עד כדי סיכון רפואי) .
המקרה הכללי השני שניתן לאפיין אותו הוא רצון אסתטי שנובע מצד הפונה הפוטנציאלי, אך שאינו נובע מבעיות פסיכולוגיות, משפחתיות או חברתיות. רופאים המבצעים ניתוחים פלסטיים אלו מבצעים סידרת בדיקות פסיכולוגיות מקדימות מתוך מטרה לאתר האם הפונה לניתוח אכן מבין את ההשלכות של הניתוח ומבין שאין בניתוח כשלעצמו כדי לפתור תסכולים אישיים, חוסר ביטחון עצמי בסיסי, דחיה חברתית או סטטוס חברתי נמוך. רק משהשתכנע המנתח שלפניו פונה הבריא בנפשו ומודע למה שניתן להשיג באמצעות ניתוח ומה לא ניתן הוא ימליץ על הניתוח.
