הסטוריה של המדרסים 

היסטוריה מדרסים:

כף הרגל האנושית התפתחה לאורך מיליוני שנים, מבנה זה המורכב מכ28 עצמות, מעל 33 פרקים ומעל 100 שרירים
רצועות וגידים, הנושא עומסים רבים בתבנית הליכה מגוונת היווה לאורך מאות רבות מקור ואתגר לפתרון בעיות אורתופדיות.

השימוש בנעליים הינו וותיק מאוד ומוכר עוד מימי התנך, אך רק במאה ה17 החלה להתפתח המודעות לכף הרגל והנעליים וההנעלה פסקה להיות סימטרית וחולקה לנעל ימין ונעל שמאל.

כבר לפני כ 2000 שנה בעקבות  תלונות על כאבי רגליים הוכנסו לנעליים רפידת עור(מדרסים) בכדי לפזר עומסים ולרכך את הדריכה של כף הרגל.

בשנת 1865 (Everett H. Dunbar of Bridgewater)מוזכרת לראשונה בספרות  הרמת הקשת האורכי על ידי פיסת עור, בתוך ההנעלה.

סביב 1905 הוצגה בבוסטון (Royal Whitman) לראשונה מדרסים מלאים עם תמיכת מתכת לקשת הארוכית.

בשנות ה20 וה30 הוצגו נעליים אורתופדיות רבות שהתיימרו לתקן עיוותים שונים, ובעיות שונות הנובעות מכפות הרגליים, נעליים אלו הכילו מדרסים שונים שעל פי יצרניהם עזרו בתיקון פגמים ביומכאניים רבים, נעלים אלו הפכו ברבות השנים לפלח רחב ומשמעותי בייצור הנעליים המודרניות, בשנות ה40 כ1000 יצרניות נעליים שמאחורי כ200 מהן עמדו רופאים נמכרו בשוק הנעליים בצפון אמריקה ואירופה.

בשנות ה60 את החלו לצאת לשוק חומרים טרמו-פלסטיים, קיבלה בניית המדרסים תנופה מחודשת, אז החלו לייצר מדרסים בהתאמה אישית, כאשר את המידות לקחו ע"פ תבנית גבס.

בשנות ה70 המוקדמות החלה להתפתח תרבות הגוגינג והספורט הביאה לפריחה מחודשת ונרחבת של ייצור המדרסים הביאה עימה התפתחות של חומרים למדרסים, שיטות מדידת כף רגל למדרסים, ושיטות בניית מדרסים חדישות.