אל תפחדו, השד לא נורא כל כך, ויש דווקא שיטות פשוטות להתגבר על פערי השפה והעניין בחומר.
הרבה תלמידים מתקשים בספרות, לכן אני רוצה להציע להם גלגל הצלה. בהיסטוריה או במדעים, למשל, יש "קול אחד", זה של מחבר ספר הלימוד. בספרות המעברים מיצירה אחת לאחרת חדים מאוד, ולכן אני שומעת תלונות רבות של תלמידים, שהם לא מתחברים למקצוע הזה. אני מתמחה באסטרטגיות למידה, לכן חיפשתי דרך שיכולה להתאים למגוון של יצירות.
אז, קודם כל, אני מאמינה בחיבור הרגשי. גם אם היצירה נכתבה לפני מאות שנים (כמו "אנטיגונה"), וגם אם השפה רחוקה להיות שפת ימינו (כמו ביצירות של עגנון) צריך לשאול את עצמנו אם יש משהו עכשווי ביצירה. דווקא ביצירות כאלה, כדאי לשלוט, קודם כל, בתוכן. אם תדעו "מה הסיפור" שם, תוכלו אולי למצוא איזה קשר רגשי ליצירה: גיבור שעורר את רחמנו או את אהדתנו, ואולי דווקא עורר בנו התנגדות עזה, מערכת יחסים טעונה בין הורים לילדים, בין בני זוג, וכו'. על הציר הרגשי כבר יהיה יותר קל לסובב את היצירה כולה.
הפעם אתרכז בפרוזה (מה שאיננו שירה).
אז איך לדעת את התוכן? כמובן עדיף לקרוא את היצירה כולה, אבל זה סוד גלוי שתלמידים רבים מתעצלים לקרוא יצירות ארוכות, לכן אני מציעה פשוט להקליד במחשב באחד ממנועי החיפוש את שם היצירה ואת שם המחבר. יש שפע של אתרים, חלקם דווקא של בתי ספר או רשתות חינוכיות (כמו פנימיית אלוני יצחק או רשת אורט) וגם אתרים אחרים שמציעים סיכומים מסודרים של רוב היצירות שנלמדות בבתי הספר. אני יודעת שהרבה מורים יעקמו את האף, ואולי יכעסו מאוד על הצעתי, אבל המציאות חזקה יותר מכל הטפת מוסר. מוטב שיידעו משהו, מאשר שלא ילמדו בכלל כי: "היצירה משעממת", ו"זה נוגע לי בכלל".
הצעתי לתלמידה עולה חדשה לקרוא את הסיכום על היצירה "הקמצן" של מולייר, אחרי שהיא הסתבכה עם התרגום המיושן של היצירה, וכמעט הרימה ידיים בכלל. היא עצמה לא היתה מרוצה מהצעתי, כי זה נראה לה כמו רמאות, אבל לא היתה לה אפשרות אחרת. היא מצאה באינטרנט סיכום קריא וברור, ובסופו של דבר קיבלה במבחן ציון שלא היה מבייש גם ישראלים צברים.
בכל זאת, אני ממליצה לקרוא את הפתיחה של היצירה ואת הסיום שלה כפי שהיא כתובה במקור. פעמים רבות שואלים על החלקים האלה, כי יש להם חשיבות רבה ביצירה.
השאלות בספרות, שאינן עוסקות בהגדרת מושגים, בדרך כלל דורשות הסקת מסקנות, והן מורכבות. אני מציעה להקדיש זמן ומאמץ להבנת השאלה: לחלק את השאלה לחלקים קטנים ולפשט אותה.
אביא לדוגמה ל"פירוק" של שאלה מבחינת בגרות בספרות.
מהם תפקידיה של אחת מדמויות הגברים באחד הסיפורים הקצרים שלמדת (בתחומים כגון: בניין העלילה, עיצוב דמויות אחרות, אווירה, מסר וכו').
קודם כל, אם אנחנו רשאים לבחור יצירה, כדאי לבחור יצירה שנגעה לליבנו באיזה אופן, ושעוררה בנו איזה רגש. אח"כ נבחר דמות גברית, אולי את זאת שיודעים עליה יותר. עכשיו נפרק: מה זה "בניין העלילה": תשובה: איך מתגלגל הסיפור, איך הוא נפתח, מה קורה שם, מה הבעיה המרכזית המוצגת בו? האם יש נקודת שינוי, מה קורה בה ואיך מסתיים הסיפור. נשחזר את התוכן, ונבדוק את תפקידה של הדמות הגברית שבחרנו במהלך הסיפור. ב"עיצוב דמויות אחרות", הכוונה איך הן מתוארות מבחינה חיצונית ופנימית, מה הקשר שלהן לדמות שבחרנו? האם הן משתנות במשך הסיפור?
אם נרצה להתייחס לאווירה, הכוונה לכל מה שהוא דווקא לא העלילה עצמה, אלא מה שמסביבה: איזה רושם כללי נוצר על מערכות היחסים, מה מרגישים הגיבורים? איך נראה המקום שבו מתרחש הסיפור? האם זו תקופה רגועה או טעונה?
המילה מסר עניינה :מה רוצה המחבר להעביר לנו? אולי ביקורת חברתית, אולי מין המלצה?
עכשיו, כשפירקנו את השאלה, כבר אפשר לענות.
ובכן, לסיכום, סדר העבודה:
• להתכונן למבחן לפי חומר הלימוד. אם צריך, כדאי לחפש סיכומים מוכנים באינטרנט. בד"כ יש שם גם דוגמאות של שאלות ותשובות.
• לחפש קשר רגשי כלשהו, אפילו מאולץ, ליצירה.
• לפרק ולפשט כל שאלה, כדי להבין מה בדיוק שואלים.
• לענות על כל חלקי השאלה.
בהצלחה!
טלילה שחר, מוסמכת בהוראת אסטרטגיות למידה, מחבברת הספר "מהורה למורה" - למד את ילדך איך ללמוד בקלות ולהשיג תוצאות מעולות. הירשמו באתר שלי ותקבלו טיפים שבועיים להשכנת שלום בין הורים, ילדים ומורים. כן תקבלו בחינם פרק מהספר שלי: שיטה לזכירת מושגים ומילים בשפה זרה.
צרו קשר: lemidakala@gmail.com