החוק למניעת אלימות במשפחה – סעיפים חשובים
מאת: עו"ד פלי הלפרן
הקדמה: הצורך בחקיקת החוק למניעת אלימות במשפחה נובע מהייחודיות של תופעה בזויה זו. התעללות בילדים ואלימות במשפחה, בשונה מאלימות בחברה הכללית, הן תופעות הנחשבות לחמורות הרבה יותר, מאחר והמסגרת המשפחתית היא המגן החוקי והטבעי של אדם, וכאשר מעטפת הגנה זו נפרצת, אדם ובמיוחד ילד, עלול להיקלע למשבר פיזי ונפשי חמור מאין כמותו.
כיצד מסייע החוק למניעת אלימות במשפחה בהגנה על הקורבן?
להלן נמנה מספר סעיפים מרכזיים בהחוק למניעת אלימות במשפחה:
סעיף 1: מיהו "בן משפחה"? בחוקים בישראל, בסעיפי החוק הראשונים מובאים פירושים להגדרות המשולבות בחוק. במקרה של החוק למניעת אלימות במשפחה, יש להגדיר מיהו בן משפחה אשר חלה עליו הגנת החוק למניעת אלימות במשפחה והתעללות בילדים. החוק למניעת אלימות במשפחה מגדיר "בן משפחה" כבן זוג, הורה, בן זוג של הורה, הורה של בן זוג, סב או סבתא, צאצא או צאצאו של בן זוג, אחים, גיסים, דודים, אחיינים.
סעיף 2: הענקת "צו הגנה". צו הגנה נועד למנוע התעללות בילדים ואלימות במשפחה בדרך של הדרת התוקף מסביבתו של הקורבן. על פי החוק למניעת אלימות במשפחה, בית המשפט רשאי להוציא צו הגנה כנגד אדם, אשר יאסור עליו להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו או להימצא במרחק מסוים ממנה, להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום, למנוע מבן משפחתו שימוש בנכס.
במסגרת צו ההגנה, רשאי בית המשפט להורות על התוקף לכאורה להפקיד ערבות. יצוין כי אין צורך בהגשת כתב אישום והרשעת אדם בעבירת אלימות בטרם שמוצא כנגדו צו הגנה. צו הגנה, מטבעו, נועד להגן על קרוב משפחה הנמצא בסכנה מיידית, כפי שמעריך בית המשפט, ועל כן, המתנה עד לאחר הרשעת התוקף לכאורה עלולה להביא לכך שלקורבן יגרם נזק בזמן זה.
סעיף 2ב: צו הגנה כאמור, מוצא כנגד אדם שבית המשפט מעריך כי מהווה איום על קרוב משפחתו או מבצע התעללות בילדים או אלימות במשפחה. בשל כך, קובע החוק למניעת אלימות במשפחה כי אדם שהוצא כנגדו צו הגנה לא יישא נשק, בהוראת בית המשפט. עם זאת, בית המשפט רשאי להתיר לאדם להחזיק בנשקו אם הוכיח כי הנשק משמש אותו להגנה עצמית בשל סכנה ממשית, או כי הנשק משמש אותו לעבודתו ונטילת נשקו עלולה להביא לידי פיטוריו, והוגשה בקשה על ידי הממונה עליו להתיר לו להמשיך ולהחזיק בנשקו.
סעיף 5: על פי סעיף 5 להחוק למניעת אלימות במשפחה, צו הגנה יוצא כנגד אדם למשך שלושה חודשים, ויחודש מדי פעם בפעם על פי הצורך עד לתקופה של ששה חודשים, ומנימוקים מיוחד- עד לתקופה של שנה. בית המשפט יתרשם האם מי שהוצא כנגדו צו הגנה עלול לבצע התעללות בילדים או אלימות במשפחה אם יבוטל כנגדו צו ההגנה.
סעיף 11א: "חובת יידוע"- במקרה שבו אחד מבעלי התפקידים הבאים, חושד כי בוצע באדם עבירת אלימות במשפחה על ידי בן זוגו, עליו ליידע את אותו אדם בדבר זכותו לפנות למשטרה או שירותים חברתיים- רופא, עובד סוציאלי, אחות, מורה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג קליני, עוסק פרא-רפואי, עו"ד, איש דת או טוען רבני. במקרה של התעללות בילדים קיים הסדר חוקי אחר המחייב יידוע הרשויות בדבר החשד להתעללות בילדים.
לסיכום, התעללות בילדים ואלימות במשפחה הן תופעות בזויות שהחוק הישראלי מבקש להתמודד איתן באופן פרטני, בשונה מהוראות חוק הנוגעות לאלימות בחברה הכללי, והמצויות בחוק העונשין. סעיפים מרכזיים בחוק למניעת אלימות במשפחה נוגעים להגדרה הרחבה של "בן משפחה", לאפשרות להוציא כנגד התוקף לכאורה צו הגנה, וזאת בטרם הועמד לדין והורשע בגין עבירות אלימות, האפשרות להאריך את צו ההגנה בהתאם לצורך, האיסור על נשיאת נשק וחובת היידוע.
