אדם ימצא את האושר המושלם כאשר לא יבקש דבר לעצמו. כאשר אדם צריך סימן שהוא חסר, הוא רוצה להשלים את החסר, הצורך שלך גורם לך להשתעבד ולהיות תלוי בגירויים חיצוניים. כאשר אתה רוצה, צריך, אתה חסר, אתה עלוב נפש, אתה מבקש נדבה. אתה אוגר מזון, אתה אוסף אנשים וחפצים סביבך, ושומר על מה שיש לך שאחרים לא ייקחו ממך, אתה משועבד לחפצים ולרצונם הטוב של אחרים. כל דבר שאתה רוצה מאוד לעצמך מקבל אופי ייחודי, דחיפות בהולה ויופי שאין כדוגמתו, עבורך זהו הדבר המושלם ואתה כבר רוצה שיהיה שלך, הדבר הזה יכול להיות זוגיות שאתה משתוקק לה זמן רב, זה יכול להיות הרכב החדש הראשון שלך, הבית שחלמת עליו, או הג'וב החדש שמרגש אותך. אתה נרגש מהרגע שהחלטת שאתה רוצה את זה לעצמך. מרגע שהחלטת, אתה בהתרגשות בלתי פוסקת שתמשך עד שזה יהיה שלך ועד שזה שלך אתה בחרדה ודאגה עמוקה. התשוקה העזה שלך והפחד שתיכשל יוצרת את האשליה, אתה מתאר לעצמך את מה שאתה רוצה לעצמך כדבר מושלם אתה יוצר את האשליה בעצמך ומאמין בה. היופי המשתקף מהאישה המיועדת הוא בעינך בלבד, למרות שכולם מזהירים אותך אתה דוחה את האזהרות. השלמות שבה אתה רואה את הבית לפני שרכשת אותו הוא בעיניים שלך. ברגע שאתה מקבל את מבוקשך והוא שלך, כמו אין לך צורך בזה יותר, כמו התנפץ החלום ונמוג. עד שאתה מקבל את הרצונות שלך אתה נמצא בפנטזיה, אתה באשליה ובחרדה זמן רב. וכאשר אתה מקבל את מבוקשך, האושר נמשך שניות אחדות ונעלם. כעת אתה מתבונן שוב על מה שכל כך רצית לעצמך ומבחין שזה אינו כפי שתיארת לעצמך בדיוק וגם לא בערך, במרבית המקרים זו פשוט הייתה אשליה. כאשר אתה מבחין שאתה יצרת את האשליה וגם מאמין בה אתה מחפש אלטרנטיבה אמיתית חדשה. אתה ראשית צריך להבחין שכאשר אין לך צורך בדבר אתה חופשי.
שכן חופש הבחירה מתקיים רק כאשר יש לך שתי אפשרויות זמינות. אפשרות אחת היא לבחור להשתעבד לרצון. אפשרות שניה היא לבחור להשתחרר מהרצון. אדם שמבקש אושר לעצמו מייצר שתי אפשרויות זמינות שמתוכן הוא בוחר אחת.
בדרך כלל אדם בוחר בצורך אחד מתוך שני צרכים זמינים. מי שמבקש את האושר המושלם בוחר "לא כלום" לעצמו רק אדם שיודע בוודאות שהכל זמין עבורו ואין לו שום בעיה להשיג את מבוקשו, יבחר ב"לא כלום" כי אין לו צורך להוכיח לעצמו שהוא יכול, הוא יודע שהוא יכול ולכן אינו רוצה דבר לעצמו, וגם אינו חסר דבר. כאשר אדם בוחר לא כלום, הכל אפשרי עבורו. השאלה כמובן היא, איך יתכן שאדם יבחר לרצות "לא כלום" לעצמו אם החיים מאלצים אותו לקחת כדי לשרוד. כמובן שהכל שאלה של אמונה, וצריך להתאמן בדרך שונה כדי להבין ולהאמין במחשבה חדשה. היכולת המילולית להסביר מה טיב היחסים החדשים בין אדם שבוחר "לא כלום" עם הסביבה שלו, היא כמו היכולת להסביר מהו טעם האוכל. רק לאחר שתתנסה בעצמך תדע - נעשה ונשמע.
כותב המאמר: ד"ר דני לוסקי, יוצר ומפתח שיטת לוסקי
