עצובים פני הצדק 

עצובים פני הצדק

פני הצדק אינם כתמול שלשום, הם "מעוננים"....(כמו בשיר של חווה אלברשטיין) וזה מזכיר לי איכשהו, את שירו הידוע של עמיחי: "מן המקום שבו אנו צודקים, לא יצמחו לעולם פרחים באביב" – יהודה עמיחי, אלא שבמקרה כזה אנו מצפים, מייחלים שהצדק יהיה צדק, שזו משימה לא פשוטה בפני עצמה, וגם בנוסף שיהיה חכם כמו שופטים ידועים בימי קדם (שלמה המלך).
במצב של היום הייתי מסתפקת בצדק, אך כאמור מצבו בימים אלה, לא משהו.

אני מוצאת את ההקשר לכתבה בהמשך סמלי (זיהום סביבה-יצמחו פרחים), והכתוב בה העמיס על התאים האפורים שלי משאית ענקית מלאה הרהורים. ....

הארץ "פני הארץ || על מה משלם המזהם?" (26.1.2012) צפריר רינת

במישור האישי לגבי האדם עצמו, ניתן לדמות את האמור בכתבה למצב ש: "אם אתה הולך במדבר עם מישהו, ואתם צמאים וכוס המים היחידה אצלך, עדיף לתת חצי כוס מים לפני שהשני מת ולא אחרי", כלומר לתת בזמן, ולא "מעט מדי ומאוחר מדי".

"הצדק"- כאן "הקנס", היחסית גבוה, אינו אופייני למזהמים והוטל על המזהם- כאן תנובה. אך אם תשימו לב לאו דווקא מהסיבות שסבורים, הראויות - למרבה האכזבה.

דומה הדבר בעיני לעבריין תנועה מועד שהרשויות שואפות להעמידו לדין שנים רבות, בשל אין סוף עבירות חמורות. הוא מתעתע בהן, ועד שלבסוף הן מצליחות להעמידו לדין ולשימו מאחרי סורג ובריח, זה על משהו שלא בטוח שעשה, או יחסית עבירה קלה.
כדי להבטיח את הרשעתו ושיקבל עונש מרתיע שאינו מגוחך, מאשימים אותו גם באי אלו שהן האשמות פרוצדורליות שוליות שאינן לעניין.

לפעמים, החוק, מרצון להיות "יותר צדיק מהאפיפיור", ולשמור על הגינות וזכויותיו של כל אחד, יוצר פרדוכס, כך שיש יותר הגנה ושמירה על זכויות והתחשבות בעבריין על החוק, הפושע - מאשר על הקורבן. נשמע מוכר כל כך, הא?

בכתבה ב"הארץ" הנ"ל כאמור מספר צפריר רינת, שתנובה נקנסה ב-15 מיליון שקל, ועיקר הקנס בשל עבירות מנהלתיות כ"איחור בהגשת דו"ח" וכאלה....
ומה עם הנזקים האדירים (ישירים, עקיפים, וארוכי טווח) שנגרמו לסביבה, לאדם, וליצורים החיים בה -
אולי החוק לא מאפשר קנסות כה גבוהים בשל עבירות כאלה?
או שהיו פחות סיכויים להרשיע בשל עבירות כאלה?
ואם כן למה? מה קורה כאן?
למה היזק לסביבה, לאדם, ליצורים החיים בה כה זול?
הפגיעה בבריאות כולנו והדורות הבאים אינה חמורה דיה?
ומה אם זה אדם פרטי או גורמים אחרים שגורמים נזקים אדירים באותו עניין האם גם לאלה היו פוסקים קנסות כאלה?

Ynet "דו"ח בגליל: מפעלים מזהמים, רשויות לא מפקחות" (29.1.2012) בילי פרנקל

nrg מעריב "ללא פיקוח: מפעלי הצפון מסכנים בריאות התושבים" (29.1.2012) עדי חשמונאי

nrg מעריב "7 שנים חלפו - התקנות נגד המזהמים לא אושרו" (31.1.2012)

לא שאני חשה אהדה לתאגיד זה או אחר, אני קובלת על אכיפה לא מרתיעה ועל כך שלא נפסק הקנס- עונש על העבירה העיקרית המשמעותית, על כך שלמרות הכול ולמרות זאת אם כך, עדיין אין אכיפה רחבה ושיטתית על כל הגורמים ומרתיעה.

משום כך ממשיכים לצפצף על החוק, בכל תחום אפשרי, ותחת כל עץ רענן, ופעם אחת שמחמירים אולי כדי ש"יראו ויראו" לא פותר את זה.

אם עבריין מועד ומוכר למשטרה שנים תקף והכה קשות אדם אחר, ויש חשש שבשל נסיבות שאינן קשורות או מקלות הוא לא יואשם בתקיפה בנסיבות מחמירות, ולכן העונש לא יהיה מרתיע ומשמעותי – זה שמוסיפים עבירות אחרות שוליות כמו למשל קנס על חניה שלא כדין מול בית הקורבן, פריצה לבית, ועוד אי אלו שהן זוטות כדי שהעונש בסוף לא יהיה מגוחך, אינו עושה את מערכת המשפט מכובדת ויעילה.

כמה מקרים אנו שומעים על גברים מכים ומתעללים, מקרי הטרדה מינית, ועוד, שמובאים לערכאות והדיונים נמשכים זמן רב מדי? ולרוב גם העונש בדין אינו חמור, לא בהתאם לעבירה, ובהחלט לא בהתאם לסבלו של המותקף?

הקורבנות אינם מוגנים, סובלים עינויי דין, ועוברים גיהינום. כשהצדק יוצא לאור, לרוב זה אחרי זמן רב מדי, העונש מועט מדי ואינו מרתיע דיו, וחיי קורבנות רבים כבר הרוסים....אפשר אז בהחלט להבין מדוע פניו של "הצדק" אינם כתמול שלשום.

יש מי שמתעלל שנים רבות בבע"ח חסרי ישע וראוי לטפל בו (נורמות התנהגות אלימות שכך מתחילות) ולהענישו בכל חומרת הדין, ולא למצוא נסיבות מקלות (שגורמות לו עוד יותר לזלזל בחוק) ולפסוק לו למשל עבודות שירות בלבד, ו....בטיפול בבעלי חיים....
ותתפלאו זה קורה לא אחת, או איסור החזקת בעלי חיים למשך כמה שנים.
נו, לא מעורר גיחוך?

ומעל לכל אלה, אתם יודעים מה?

במדינת חוק, האזרח לא צריך לשאת עיניו לשמיים ולהתפלל שהרשע והעבריין יבואו על עונשם מדי שמיים, ואם הוא עושה זאת כנראה שהתייאש מרשויות החוק והאכיפה.
כולנו כל אחד ומאתנו מרים ידיים פעמים רבות ותכופות מדי, למראה אוזלת יד הרשויות, ובשל העובדה שאם כבר נעשה קצת "צדק" הוא מעט ומאוחר מדי.

אולי לכן כך נראות פניו של הצדק, לא יודעת לא פגשתי בו מעולם. שמעתי שהוא היה באזורנו מדי פעם, וזה די נדיר, ואני שמחה לפחות על כך, כי תהיתי לדעת אם הוא קיים.

ביום שתאגיד גדול ובעל השפעה, וכל אזרח אחר במדינה, יואשמו על אותה עבירה, פחות או יותר באותה חומרה ורצינות, תוך זמן סביר, באישומים הנכונים, ובכל חומרת הדין, ללא משוא פנים - אז ורק אז נראה לי שאראה צל חיוך מפציע ומעלים את העננים על פני הצדק המהורהרות, ובדומה לגבי שאר העברות והפשעים.

ולא, אין לי אשליות תיקון עולם, זה כמעט בלתי אפשרי לרבים, לא כן שכן למעטים.
אני....רק שאלה...

רציתי להסב קצת תשומת הלב לפני הצדק, ולכך שכשמנסים להראות בתקשורת כאילו יש סדר ואכיפה, זה אינו תמיד מדויק, לא תמיד קשור אליו – לצדק, אולי גם לדברים אחרים.
לכם יש לב לומר לצדק שהוא אינו קיים? שאולי הוא רק כוכב?
בעיני זה כמו לומר לאיש דתי מאמין שאין דבר כזה משיח, או לילד שאין סנטה קלאוס – ובכלל, עדיף לא לחשוב כך בכלל.

אולי זו אחת הסיבות שלפעמים אני מרגישה שאני כילד, מסרבת לקבל דברים כמות שהם, או להשלים עם אלימות, הסתאבות, התאכזרות, ודברים שאינם תקינים או הומאניים.
אם הבן אדם "מקבל" אותם, אז הוא גם מפסיק במשך הזמן "לראותם", וכך אין צל של סיכוי שאי פעם הם, הוא, או מישהו אחר, ישנו אותם ויעשו את העולם טוב וצודק יותר.
אז אנא, אל תפסיקו לראותם, גם אם אין בכוחכם או אפשרותכם לעזור ולעשות דבר מה.

עלה במקור כולל כל הלינקים ותמונות בבלוג שלי כאן
[לקישור]