הפינה לשיפוטכם -דף מידע שני
אני לא שולל את דרכם של האופטימטריסטים (להרכיב משקפי-ראיה)
יכול להיות שזה באמת עוזר, אבל מניסיוני האישי אני חש שמשקפי-הראיה רק הזיקו ופגמו בראייתי ואני משער ומעריך שלאחוז גדול ממרכיבי- המשקפיים רק הזיקו לראייתם, חלקם מודעים לכך וחלקם אינם מודעים לכך .
אנשים נאלצים להאמין בדרך זו כי אין להם דרך אחרת להאמין בה.
יש להם דרך אחת, והם נאלצים להסכים עם הדרך של האופטימטריסטים .
אחרי הכול הם בעלי מקצוע ולמדו נושא זה במשך 4-5 שנים.
לדעתי התוצאה היא- אחוז קטן ממרכיבי-המשקפיים נהנה משינוי זה , וכל השאר פשוט סובלים משינוי זה . יכול להיות שכוונתם היתה טובה-לשפר הראיה של האנשים ולתקנה .אבל לדעת רובנו לדעתי עזרתם רק הרסה ולא עזרה כלל .
אז כדאי שלא יגעו לאנשים בעיניים, כי אחרי הכול אלו העיניים שלנו ולא שלהם, ולאף אחד אין אישור לגעת בעיניים, הם רוצים לקבוע שיקבעו על העיניים שלהם ולא שלנו.
במידה וראייתי הייתה לקויה, היא הפכה להיות לקויה יותר עקב שימוש
במשקפי-הראיה.
לפי דעתי-צריך לחוקק חוק-שאומר לפני שמתאימים לאדם משקפי-ראיה
צריך לתת לו את הידע, להסביר לו על ההשלכות הנגרמות עקב הרכבת
המשקפיים, רק אז האדם יחליט אם הוא באמת רוצה במשקפי-הראיה או לא.
ואפילו חשבתי- רק שהאדם יגיע לגיל ההסכמה (בישראל גיל 16) אז האדם יכול לבחור אם הוא באמת רוצה במשקפיים או לא.
תגידו לי אתם מה שווה מה שהאופטימטריסטים למדו על משקפי-הראיה, אם
בפועל הם לא עוזרים, היה עדיף להישאר עם הראיה שהייתה לי ולא לגעת בעיניים .
אם האופטימטריסטים היו באמת יודעים במה הם נוגעים ועוסקים, הם היו בורחים ממקצוע זה כל עוד נפשם בם,
אם אנו מחפשים דרך להוריד את משקפי-הראיה אחת ולתמיד, אנו מוצאים שיש אפשרות של הסרת משקפיים בלייזר, וגם זה לא תמיד מצליח .
האם אנו ניקח סיכון זה ?
לדעתי עדיף לחיות עם ספק שאת/ה לא רואה טוב מאשר
להיות בטוח שאת/ה לא רואה טוב .
כי משקפי-הראיה פשוט מבטיחים שלא נראה טוב .
ומכאן הסקתי מסקנה שלא כדאי לנסות להרכיב את משקפי-הראיה אפילו
לא לרגע אחד .
אני לא שולל את דרכם של האופטימטריסטים (להרכיב משקפי-ראיה)
יכול להיות שזה באמת עוזר, אבל מניסיוני האישי אני חש שמשקפי-הראיה רק הזיקו ופגמו בראייתי ואני משער ומעריך שלאחוז גדול ממרכיבי- המשקפיים רק הזיקו לראייתם, חלקם מודעים לכך וחלקם אינם מודעים לכך .
אנשים נאלצים להאמין בדרך זו כי אין להם דרך אחרת להאמין בה.
יש להם דרך אחת, והם נאלצים להסכים עם הדרך של האופטימטריסטים .
אחרי הכול הם בעלי מקצוע ולמדו נושא זה במשך 4-5 שנים.
לדעתי התוצאה היא- אחוז קטן ממרכיבי-המשקפיים נהנה משינוי זה , וכל השאר פשוט סובלים משינוי זה . יכול להיות שכוונתם היתה טובה-לשפר הראיה של האנשים ולתקנה .אבל לדעת רובנו לדעתי עזרתם רק הרסה ולא עזרה כלל .
אז כדאי שלא יגעו לאנשים בעיניים, כי אחרי הכול אלו העיניים שלנו ולא שלהם, ולאף אחד אין אישור לגעת בעיניים, הם רוצים לקבוע שיקבעו על העיניים שלהם ולא שלנו.
במידה וראייתי הייתה לקויה, היא הפכה להיות לקויה יותר עקב שימוש
במשקפי-הראיה.
לפי דעתי-צריך לחוקק חוק-שאומר לפני שמתאימים לאדם משקפי-ראיה
צריך לתת לו את הידע, להסביר לו על ההשלכות הנגרמות עקב הרכבת
המשקפיים, רק אז האדם יחליט אם הוא באמת רוצה במשקפי-הראיה או לא.
ואפילו חשבתי- רק שהאדם יגיע לגיל ההסכמה (בישראל גיל 16) אז האדם יכול לבחור אם הוא באמת רוצה במשקפיים או לא.
תגידו לי אתם מה שווה מה שהאופטימטריסטים למדו על משקפי-הראיה, אם
בפועל הם לא עוזרים, היה עדיף להישאר עם הראיה שהייתה לי ולא לגעת בעיניים .
אם האופטימטריסטים היו באמת יודעים במה הם נוגעים ועוסקים, הם היו בורחים ממקצוע זה כל עוד נפשם בם,
אם אנו מחפשים דרך להוריד את משקפי-הראיה אחת ולתמיד, אנו מוצאים שיש אפשרות של הסרת משקפיים בלייזר, וגם זה לא תמיד מצליח .
האם אנו ניקח סיכון זה ?
לדעתי עדיף לחיות עם ספק שאת/ה לא רואה טוב מאשר
להיות בטוח שאת/ה לא רואה טוב .
כי משקפי-הראיה פשוט מבטיחים שלא נראה טוב .
ומכאן הסקתי מסקנה שלא כדאי לנסות להרכיב את משקפי-הראיה אפילו
לא לרגע אחד .
