אזרח במדינתו-פירמידת הציפיות של המנהיג מהאזרחים. 

אזרח במדינתו- פירמידת הציפיות של המנהיג מהאזרחים- רפאל לב-ארי מציג פרק נבחר מתוך הספר המנהיגים הצפוי לצאת לאור בשנה הקרובה.

"המנהיגים" הוא הספר השני בסדרה ערכים ופוליטיקה, לאחר צאתו לאור של הספר הראשון "פוליטיקה חוקתית". הספר "המנהיגים" צפוי לצאת לאור לקראת תחילת שנת 2014.

המחבר מציג לקוראים פרק שלישי מספרו "המנהיגים" המתאר את "פירמידת הציפיות של המנהיג מהאזרחים", זאת לאחר הצגת הפרקים הקודמים: " מנהיגות פוליטית נבדלת- מוטת האחריות של המנהיג", ו"היחסים המיוחדים בין ארה"ב לישראל", להלן יוצג הפרק:

אזרח במדינתו- פירמידת הציפיות של המנהיג מהאזרחים

נאום ההכתרה של נשיא ארה"ב ג'ון פיצג'רלד קנדי היווה את ההשראה לפרק "אזרח במדינתו- פירמידת הציפיות של המנהיג מהאזרחים". בנאומו בתאריך 20 בינואר 1961 אמר הנשיא האמריקאי את אחד המשפטים הידועים בהיסטוריה של המנהיגים במאה ה-20, "אל תשאל מה מדינתך יכולה לעשות למענך, שאל מה אתה יכול לעשות למען מדינתך". מנהיגות מעצבת בכל מדינה אמורה למלא בתוכן ערכי את אמרתו של הנשיא האמריקאי, קרי לקבוע ציפיות ברורות מהאזרחים. פרק זה הוא ניסיון למלא בתוכן ערכי את המשפט עבור אזרחי מדינת ישראל.

המנהיג בדמות מחנך הדור מחויב להציב רף ערכים גבוה לאזרחי מדינתו, כשם שלאזרחי המדינה ישנן ציפיות מהמנהיג הנבחר כך למנהיג צריכות להיות ציפיות מאזרחיו. אלה המבקשים לראות במנהיגם דמות מוערכת ונשגבת בהתנהלותה, בתבונתה ובהכרעותיה, בל ימעיטו מהמצופה מהם בהיותם אזרחים במדינה.

המנהיג צריך להציג לאזרחיו את האני מאמין שלו שאותו צריכים להגשים אזרחי המדינה מהרמה הבסיסית ועד לרמה הנעלה, ולעת שימצאו בחברה הישראלית אלה שיעמדו ברמתו הנעלה, ראויים יהיו להיחשב בעיני הציבור כטובי אזרחיה של המדינה. מנהיג הניחן בכישורי מנהיגות מעצבת, הבאים לידי ביטוי באישיותו, בערכיו, בהשקפת עולמו, בהתנהלותו ובהכרעותיו, עשוי להחדיר לתודעה של אזרחיו את האמונה בחשיבות העמידה בציפיות כדי להניע אותם להתנהגות אזרחית נעלה. 

אזרח במדינתו ינהג באחריות ובתבונה להגשמת ששה עשר יעדי האני מאמין של המנהיג אשר יתוארו באמצעות פירמידת הציפיות של המנהיג מהאזרחים. לפירמידה ארבע שכבות, שכבת הבסיס היא החוקים, השכבה שמעליה היא הדמוקרטיה, השכבה השלישית היא החברה, השכבה העליונה היא האדם. כל שכבה נשענת על זו הקודמת לה, באין חוקים לא תתקיים דמוקרטיה, באין דמוקרטיה לא תתקיים חברה ובאין חברה לא יתקיים האדם. כל שכבה מתארת ארבע ציפיות מהאזרחים, ציפיית חובה שהיא בסיסית ביותר ושלוש ציפיות נורמטיביות אליהן צריך לשאוף כל העת.

להלן תוצג בהרחבה פירמידת הציפיות של המנהיג מהאזרחים:

בסיס הפירמידה- חוקים

מהעת העתיקה ועד ימינו החוקים הם שמעצבים ומייחדים את המדינה מכל התארגנות אחרת של בני האדם. החוקים מאפשרים את קיומה של המדינה לטובת כלל אזרחיה, החוקים גם קובעים את אופי המשטר שיונהג במדינה והדמוקרטיה היא רק אחת מהאפשרויות. המושג עליונות החוק קובע בעבור פירמידת הציפיות של המנהיג את שכבת הבסיס שבלעדיה אין זכות קיום למדינה. ארבע הציפיות שיש למנהיג בזיקה שבין חוקים לאזרחים הן כמפורט להלן:   

ציפיית חובה- שמירת החוק

שמירת החוק והימנעות מכל עבירה פלילית היא מחובתו הבסיסית ביותר של כל אזרח במדינתו, אין למעלה ממנה במסגרת המדינה ובכל סוג של משטר. האזרחים מצופים לשמירת החוק ולהימנעות מעבירות פליליות חמורות דוגמת: בגידה, ריגול, רצח, אונס, אלימות, שוד וגניבה ועד להימנעות משורה ארוכה של עבירות פליליות הנחשבות חמורות פחות, וכן כל עבירה שיש עימה קלון לאזרח המואשם בדין.

ציפייה נורמטיבית- יושרה והגינות מול מוסדות השלטון

יושרה והגינות מול מוסדות השלטון הן מחובותיו של כל אזרח במדינתו. נדמה כי המרמה פשתה והפכה להלך נורמטיבי בהתנהלות של חלקים באוכלוסייה מול מוסדות השלטון. אזרחים רבים אינם מרגישים אי נוחות לנהוג במרמה כדי להשיג אישורים רשמיים שאינם אמורים לקבל, כדי להיות זכאים לקצבאות ולכספים שלא בהתאם לקריטריונים, כדי להימנע מתשלומי מיסים ואגרות בניגוד לנהלים ועוד. העדרה של היושרה וההגינות בהתנהלות המשפט האזרחי גורמת למערכת בתי המשפט לפעול כמי שאין באפשרותה לשפוט משפט צדק. המרמה, חצאי אמיתות ואי דיוקים מכוונים של המתדיינים ובאי כוחם מעמידים את השופטים בפני משימה כמעט בלתי אפשרית לחקר האמת וקביעת פסק דין ראוי. הסחבת בבתי המשפט נובעת לא מעט בגין אי הסכמה בין הצדדים על העובדות והאמת. יושרה והגינות מול מוסדות השלטון והימנעות ממעשי מרמה חייבים להיות ערכים חשובים להתנהלות נורמטיבית של האזרחים, זאת מעבר לקביעת סנקציות בחוק כנגד עבירות מרמה. 

ציפייה נורמטיבית- הימנעות מגילויי אלימות

הימנעות מגילויי אלימות בחברה כלפי כל אדם באשר הוא אדם היא מחובתו של כל אזרח במדינתו. נדמה כי רק גילויי האלימות הקשים מגיעים לידיעת רשויות אכיפת החוק ומטופלים על ידיהן ואולם רבים הם המקרים של גילויי האלימות בחברה שאינם מגיעים לידיעת רשויות אכיפת החוק או הציבור, זו שמקובל לחשוב שהיא כביכול נורמטיבית במגזרים או עדות מסוימות בחברה. חובה להוקיע את כל גילויי האלימות המתבצעים בתוך המסגרת המשפחתית על ידי בני משפחה בין בני זוג או כנגד הילדים, בכלל זה אלימות על רקע כביכול של חילול כבוד המשפחה, וכן אלימות אקראית בין שכנים ,עוברי אורח או הנוהגים בדרכים. הימנעות מגילויי אלימות בחברה חיונית ליצירתה של חברה בטוחה לכלל האזרחים, לשם כך חובה להדגיש את החשיבות להתנהגות נורמטיבית של האזרחים ולפתרון מחלוקות וסכסוכים בדרכי שיח וסובלנות הדדיים, זאת מעבר לקביעת סנקציות בחוק כנגד עבירות אלימות. 

ציפייה נורמטיבית- הימנעות מגילויי גזענות

הימנעות מגילויי גזענות כלפי קבוצה של אנשים על רקע עדתי, אתני או לאומי היא מחובתו של כל אזרח במדינתו. נדמה כי בחברה הישראלית נוצרים במקומות מסוימים איים קטנים של גזענות, כך קהילה חרדית אשכנזית מפלה על רקע גזעי קהילה חרדית ספרדית, כך בישובים מסוימים מפלים על רקע גזעי את עדת עולי אתיופיה, כך חלקים בציבוריות הישראלית מחזיקים בעמדות גזעניות כלפי בני המיעוטים. גילויי גזענות הם רעה חולה שאזרח במדינתו אינו יכול להיות שותף להם, עליו להילחם בדעות קדומות כדי לפנות מקום לקבלת האדם השונה. אזרחיה היהודיים של מדינת ישראל צריכים לצרוב בתודעתם את חשיבות ההימנעות מגילויי גזענות לנוכח עברו של העם היהודי, זאת מעבר לקביעת סנקציות בחוק כנגד עבירת הגזענות.

השכבה השנייה של הפירמידה- דמוקרטיה

הדמוקרטיה נשענת על מערכת חוקים המסדירה את פעילותו של המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, את היחסים שבין השלטון והאזרחים ואת היחסים של האזרחים בינם לבין עצמם. על בסיס מערכת חוקים המשתנה והמתעדכנת כל העת, הדמוקרטיה צריכה לקיים את עצמה כמשטר הטוב ביותר, האיכותי ביותר והרצוי ביותר לאזרחים. הדמוקרטיה ניצבת בפני אתגרים רבים, חלקם עומדים לפתחם של מנהיגים ומוסדות שלטוניים וחלקם לפתחם של אזרחים. ארבע הציפיות שיש למנהיג בזיקה שבין דמוקרטיה ואזרחים הן כמפורט להלן:

ציפיית חובה- נאמנות למדינה

נאמנות למדינה היא מחובתו הבסיסית ביותר של כל אזרח במדינתו. מעמד האזרחות קשור בעבותות לחובת הנאמנות למדינה, זה הרציונאל שאין למעלה ממנו, על כן הנאמנות למדינה אינה יכולה להיות בשום אופן עניין לבחירה האישית והחופשית. כל אדם בוגר הרוצה לחיות במדינה במעמד של אזרח, זאת כדי לקבל את הגנתה המלאה על ביטחונו האישי וקניינו בנוסף לזכויות שהמדינה מעניקה לאזרחיה, התמורה הראשונה המצופה ממנו היא נאמנות בלתי מסויגת למדינה. בני מיעוטים יכולים להתנגד למדיניות הנקבעת על ידי מנהיגים, להציג הסתייגויות לחוקים שאושרו, לבקר מוסדות שלטוניים וכו', אך אינם יכולים לומר בפומבי או בחשאי כי אין נאמנותם נתונה למדינה, העדר הנאמנות מחייב את ביטול מעמד האזרחות. 

ציפייה נורמטיבית- כיבוד מוסדות השלטון

כיבוד מוסדות השלטון הוא מחובתו של כל אזרח במדינתו. כיבוד החלטות והכרעות של מוסדות השלטון הם הכרח במדינה דמוקרטית, כל ניסיון לערער על כללי המשחק במשטר הדמוקרטי עלול להביא לפגיעה חמורה במעמדם של המוסדות השלטוניים. האזרח מחויב בכבודה של כנסת ישראל ונציגיה הנבחרים גם אם תוצאות הבחירות אינן לשביעות רצונו, כיוון שניתנה לו אפשרות ההשתתפות בבחירות. האזרח מחויב בכבודה של מערכת המשפט גם אם פסק דין בעניינו אינו לרוחו, כיוון שניתנה לו האפשרות לטעון את טענותיו בפניה בהליך משפטי מוסדר. באותו האופן, האזרח מחויב בשמירת כבודם של כל מוסדות השלטון אליהם הוא רשאי לפנות בחופשיות ולקבל שירות ומענה, אך אין לראות בהחלטות המוסדות השלטוניים עילה מוצדקת כדי לגרום לאזרח למתקפה חסרת רסן על המוסדות השלטוניים ועל לגיטימיות הפעולה שלהם. אזרחים מחויבים בהבנת כללי המשחק הדמוקרטיים, מותר להביע ביקורת עניינית על החלטות שלטוניות ואף להשתמש באמצעים משפטיים ואחרים כדי לערער על החלטות של מוסדות השלטון, אך בסיכומו של עניין חובה לכבד את המוסדות השלטוניים ואת ההחלטות הניתנות בעניינו של האזרח.

ציפייה נורמטיבית- השתתפות בבחירות

השתתפות בבחירות לכנסת היא מחובתו של כל אזרח במדינתו. מהות הדמוקרטיה היא באפשרות הניתנת לאזרחים אחת למספר שנים לבחור את נציגיהם הנבחרים, כדי שאלה יקבלו החלטות משמעותיות על ניהול ענייני המדינה. אזרחים אינם פטורים מאחריות לאופן שבו מתנהלים ענייני המדינה, האחריות נובעת מבחירת הנציגים שנשלחו לנהל את ענייני המדינה או מאי השתתפות בבחירות לכנסת שמנעה מאחרים ואולי טובים יותר לנהל את ענייני המדינה. הביקורת שמטיחים האזרחים בנציגים נבחרים של כנסת ישראל היא למעשה ביקורת המוטחת באזרחים אחרים שבחרו את אותם נציגים או אף ביקורת כלפי הצבעתם עצמם. האזרחים מחויבים בבחירת נציגים ראויים לכנסת ישראל, זו האחריות הכבדה המוטלת עליהם, מי שנמנע ממימוש זכותו הדמוקרטית בל יבוא בטענות לאופן בחירתם של אחרים.   

ציפייה נורמטיבית- מעורבות אזרחית

מעורבות אזרחית בענייני המדינה היא מחובתו של כל אזרח במדינתו. השתתפות פעילה של האזרחים בניסיון להשפיע על ניהול ענייני המדינה מעניקה נדבך חשוב לדמוקרטיה ומעצימה אותה, זאת מעבר להשתתפות בבחירות לכנסת. מעורבות אזרחית בענייני המדינה היא רבת פנים, האזרחים יכולים להצטרף לפעילות במפלגות קיימות או להקים מפלגות חדשות, להוביל מחאה ולכנס המונים להפגנות ועצרות בנושאים שונים או להשתתף בהן, ליזום החתמת עצומות הקוראות להתגייסות עבור עמדה מסוימת או לחתום עליהן, להביע עמדות באמצעי התקשורת השונים ולעורר שיח ציבורי, להפנות פניות לנציגים נבחרים ועוד. האזרחים מחויבים להיות ערים לאופן שבו מתנהלים המוסדות השלטוניים וגורמים נוספים  כדי שיוכלו להגיב לכל התרחשות הנוגעת לניהול ענייני המדינה.

השכבה השלישית של הפירמידה- חברה

החברה מיוצגת על ידי עדות, מגזרים, קהילות, קבוצות, התאגדויות, תנועות ועוד, כמעט ולא ימצא פרט בחברה שאינו משויך לאיזושהי קבוצה שיש לה עמדות מסוימות ואינטרסים המשותפים לחברי הקבוצה. מעבר להסתכלות פנימה אל מאפייני הקבוצה וצרכיה הייחודיים מהמדינה, חשוב שכל פרט בקבוצה יסתכל גם החוצה אל החברה בשלמותה, כדי להכיר את העורקים החיוניים המקשרים את כל בני החברה החיים יחדיו במדינה. ארבע הציפיות שיש למנהיג בזיקה שבין חברה ואזרחים הן כמפורט להלן:

ציפיית חובה- שירות למען המדינה

שירות למען המדינה הוא מחובתו הבסיסית ביותר של כל אזרח במדינתו. השירות הצבאי הינו סמל מובהק לשירות של האזרחים למען המדינה, לא כולם נושאים בנטל השירות הצבאי בסדיר או במילואים, אך אלה הנושאים בו ממלאים באופן מושלם את חובת השירות למען המדינה. כדי להקל על אוכלוסיות בעלות צביון דתי הונהג השירות הלאומי המאפשר למשרתים בו למלא את  חובת השירות למען המדינה. לאחרונה הונהג שירות אזרחי כדי לאפשר גם לבני מיעוטים לקיים את חובת השירות למען המדינה במסגרת יישוביהם וקהילותיהם. אזרחים מחויבים לבחור באחת משלוש האפשרויות הנהוגות והמאורגנות ממסדית בשירות למען המדינה, שירות צבאי, לאומי או אזרחי, הפטור משירות נועד לבעלי מוגבלויות בלבד.

ציפייה נורמטיבית- גילויי סולידאריות

גילויי סולידאריות עם קבוצות חלשות בחברה הם מחובתו של כל אזרח במדינתו. חברה בריאה הנשענת על כוחה המוסרי והערכי תגלה רגישות ותחושת סולידאריות עם קבוצות חלשות בחברה. אזרחים רבים נמנים על המעמדות המבוססים והחזקים בחברה, חלקם הקטן אף טיפסו אל המעמד הגבוה לאחר שעברו תמורות בחייהם, התגברות על מכשולים והיחלצות מקבוצה חלשה בחברה. גילויי סולידאריות בחברה מעבירים את המסר לכל בני השכבות החלשות והנזקקות, כי הותרתם במעמדם הקשה אינה קבילה וכי ההזדהות עם מצוקותיהן מטרתה להוביל לשינויים ברמת ההתנהלות הלאומית, זאת כדי לאפשר לכל פרט בקבוצה חלשה לממש את התמורות בחייו לעבר עתיד טוב יותר. האזרחים מחויבים איש לרעהו בערבות הדדית, שכן התמורות בחיים הם לעיתים כלפי מעלה ולעיתים כלפי מטה וכל אדם יזדקק לתמיכה כאשר הוא ימצא שלא בטובתו למטה.      

ציפייה נורמטיבית- רוח התנדבות

רוח התנדבות המפעמת באדם היא מחובתו של כל אזרח במדינתו. ההתנדבות לכל מטרה ראויה בחברה בעבור אלה הנזקקים לה ושלא בעבור קבלת שכר או טובות הנאה, הינה מפעולות האדם המעצימות ביותר את נפשו עד בלי הכר. ההתנדבות טובה לכל אדם, לכל אחד יש את הניסיון והכישורים לתרום לאדם נזקק באופן ישיר או באמצעות ארגונים ייעודיים. בכל גיל ובכל מצב אזרח צריך למצוא פרק זמן נאות בחייו להתנדבות למען הפרט, הקהילה, הארגון או החברה. אזרחים המחויבים להתנדבות אישית באופן חופשי תומכים בחוסנה של החברה ומאפשרים לפרטים שבה להתקיים בכבוד.  

ציפייה נורמטיבית- פתיחות חברתית

פתיחות חברתית לכל הקבוצות בחברה וללא דעות קדומות עליהן היא מחובתו של כל אזרח במדינתו. החברה הישראלית היא רב גונית, יש בה יהודים: חילוניים, מסורתיים, דתיים-לאומיים וחרדים, יש בה בני מיעוטים: ערבים מוסלמיים, ערבים נוצריים, דרוזים, צ'רקסים ובדואים, יש בה עדות לרוב מקיבוץ גלויות, בני עדות המזרח ובני עדות המערב, ספרדים ואשכנזים ויש בה זרים ממדינות שונות. מיומנותה של הפתיחות החברתית בסיועה של הסובלנות היא בהתגברות על הבורות ועל הדעות הקדומות אשר מעצימות את השסעים החברתיים. האזרחים מחויבים לפעול לריכוך השסעים החברתיים, להנמכת הלהבות החברתיות, להוקעת מחרחרי המאבקים בין גווני הקשת החברתית, להכרת כל גווני החברה הישראלית והייחודיות של הקבוצות וללימוד תרומתם לחברה ולתרבות, וכן לשלילתו של ההיקש המוטעה המושלך מהתנהגות של פרט בקבוצה על כלל הקבוצה אליה הוא משתייך.     

השכבה העליונה של הפירמידה- אדם

האדם פועל בתוך מסגרות יצירותיו התבוניות, המדינה, הדמוקרטיה והחברה, המסגרות נועדו לאפשר את קיומו וחייו של האדם החופשי בקבוצה תומכת ומגוננת, המקבל סעד בעת צרה, הבטוח מכל רע, המגשים את חלומותיו. האדם תלוי במסגרות חייו, המסגרות תלויות באדם הפועל בתוכן, פעילות תבונית של האזרחים מחזקת את המסגרות כדי לגונן עליהם, פעילות לא תבונית מחלישה את המסגרות ואת הגנתן על האזרחים. המנהיג רואה לנגד עיניו שלוש משימות על חשובות, בניית עוצמת המדינה, חוסנו ויציבותו של המשטר הדמוקרטי ותפקודה של חברה אנושית, לבדו לא ישיגם. ארבע הציפיות שיש למנהיג בזיקה שבין האזרחים להתנהלותם האישית היא כמפורט להלן:  

ציפיית חובה- רכישת השכלה

רכישת השכלה היא מחובתו הבסיסית ביותר של כל אזרח במדינתו. ההשכלה היא הבסיס להתפתחותו האישית של האזרח בחברה המודרנית וכפועל יוצא להתפתחותה של מדינה משגשגת. המדינה רואה באדם משאב אנושי ולכן מעניקה לאזרחיה אפשרות לרכישת השכלה עד כיתה י"ב. האזרחים מחויבים לעתיד ילדיהם ולהימצאותם במערכת חינוכית המקנה השכלה רחבה עד השלמת לימודיהם בתיכון. בהיותם אזרחים בוגרים, ירכשו רבים השכלה אקדמית ושאינה אקדמית במוסדות להשכלה גבוהה. האדם צריך לשאוף לרכישה מתמדת של השכלה באופן פורמאלי ובלתי פורמאלי, בכל עת ובכל גיל, כדי להביא למיצוי הפוטנציאל האישי.

ציפייה נורמטיבית- אדם עמל לפרנסתו

היות האדם עמל לפרנסתו היא מחובתו של כל אזרח במדינתו. האזרחים העמלים לפרנסתם מסייעים לבניית עוצמתה הכלכלית של המדינה ואילו אלה שאינם עמלים לפרנסתם מטילים עול כלכלי כבד על המדינה. האדם העמל הוא בן חורין, עצמאי לגורלו, האדם שאינו עמל תלוי בחסדיהם של המדינה ואזרחיה. האדם העמל השקיע קודם לעיסוקו זמן ומשאבים לרכישת השכלה והתמחות מקצועית, מעשיו היו מכוונים להיותו אדם יוצר ועמל. האזרחים מחויבים ,ככל שבריאותם מאפשרת להם, להיות אנשים העמלים לפרנסתם האישית והמשפחתית.

ציפייה נורמטיבית- אחריות הורית

אחריות הורית היא מחובתו של כל אזרח במדינתו. משחר הבריאה האדם מכוון את מעשיו להגשמת הייעוד החברתי הראשון במעלה, הקמת משפחה והמשכת שושלתו, קרי הבאת ילדים לעולם. החברה המסורתית הורכבה מתאים משפחתיים זוגיים שהתחדשו כל העת, בעוד החברה המודרנית הרחיבה את מושג המשפחה לכיוונים חדשים, זוגיים וחד הוריים, דו מיניים וחד מיניים, הורים טבעיים והורי אימוץ או פונדקאות. התופעה המתרחבת בימינו של התפרקות התא המשפחתי על מגוון אפשרויותיו בכלל זה גירושין של בני זוג, אינה יכולה להסיר את האחריות של ההורים על גידול ילדיהם ועל מחויבותם להעניק לילדיהם חום, אהבה ותמיכה נפשית לה הם זקוקים משני ההורים. שירותי הרווחה במדינה עמוסים עד לעייפה בסיוע למשפחות שהתפרקו ובמתן מענה לצורכיהם של הילדים, אשר על כן, גילוי אחריות הורית חיוני לאופן גידולם של הילדים ולתפקודה של מערכת הרווחה במדינה.

ציפייה נורמטיבית- התנהלות כלכלית אחראית

התנהלות כלכלית אחראית היא מחובתו של כל אזרח במדינתו. מדינות קורסות כלכלית ומגיעות כדי פשיטת רגל מוחלטת עקב התנהלות כלכלית כושלת של המנהיגים או של האזרחים, או שניהם יחדיו. החברה הצרכנית מטבעה מפעילה שלל פיתויים על האדם באגרסיביות פרסומית ושיווקית כדי שיחיה מעבר ליכולותיו הכלכליות. חטא האשראי הבלתי מוגבל מאפשר את החיים הנוחים בהווה על חשבון משכון העתיד. הלחץ החברתי מוסיף נדבך חשוב לקביעת נורמות צרכניות בלתי אחראיות, אפקט העדר סוחף אחריו תמימים העתידים להגיע אל פי תהום. האזרחים מחויבים בגילוי אחריות כלפי משפחותיהם וכלפי מדינתם באמצעות ריסון התנהלותם הכלכלית, חיי צניעות בהתאם ליכולות כלכליות אמיתיות ראויה להערכה חברתית על פני היותה מגונה.

מחבר: רפאל לב-ארי