עיצוב מעקות 

עיצוב סורגים

המקצוע שלי - עיצוב סורגים

אם הייתם שואלים אותי בתור ילד מה ארצה לעשות כשאהיה גדול אז אין סיכוי שהייתי יכול לחשוב בכיוון של "אמנות". בתור ילד של סנדלר תמיד ראיתי כמה אבא שלי עובד קשה,אני זוכר את אותם ימים בחורף שאבא היה חוזר מאוחר מהעבודה ומשכיב אותנו לישון,ההורים של עלו לארץ לאחר מאבק קשה של מספר שנים במרוקו,סבא שלי היה איש ממשל וכאשר הם הגיעו לארץ אז המצב היה בכי רע,סבא ניסה להשתלב במקצוע שלו ככלכלן אך לא היתה שום אפשרות להתברג למערכת מפני שהם היו עולים חדשים ועדיין לא צברו מספיק ניסיון בשפה ובהכרת הארץ.

לימים סבא התחיל לעצב כל זכוכיות בתור נפחו, עד היום יש לנו לא מעט מכלי הזכוכית שסבא היה אוהב להכין.בשלב מסוים סבא נפתר אבל התשוקה לאמנות התחילו לעשות את שלה במשפחה. החלטתי בתור ילד בתיכון שאני רוצה להתעסק בתחום האומנות ולכן הלכתי ללמד ריתוח,ידעתי כי יש קשר למשפחה בתחום ולכן רציתי להיות דור ההמשך של סבא.

התפקיד שלי בצבא - מתקין מעקות

בצבא הייתי עוסק בהתקנות של מעקות וסורגים, היה עלינו להתקין ולעשות המון עבודות ברזל.בהמשך הדרך החלטתי שאני רוצה להיות ממשיך בתחום ולכן התחלתי לעבוד בחברה שמשווקת ברזל לארץ ומכינה סורגים בשלל צורות. בשנים הראשונות בהיותי מעצב סורגים נהנתי מאוד! באותה תקופה מצאתי את אשתי לימים שגם עוסקת בתחום האומנות ויש לנו חיים מאושרים ושמחים. אני זוכר כי בשלב מסוים כשבני הבכור נולד החלטתי שאני רוצה להיות עצמאי ולכן התחלתי לפרסם את עצמי ולקבל לא מעט עבודות .

ההתחלה היתה מאוד קשה מפני שלא הייתי עובד עם חשבוניות והמחירים שהייתי נותן ללקוחות היו מאוד נמוכים ביחס למחירים אותם הייתי מקבל כשעבדתי בחברה אך אני זוכר שבשנת אלפיים היה גל גדול של שיווק סורגים והיה לא מעט אנשים שהיו צריכים לבצע להם התקנה ולעצב אותם לפי האופי של הבית.

עיצוב מעקות

במשך השנים האחרונות אני עובד הרבה עם קבלני משנה שמשווקים מעקות לבתים חדשים,בדרך כלל הסורגים או מעקות מגיעים בצורה פשוטה והתפקיד שלי זה לבנות עליהם כל מיני אלמנטים כאלה ואחרים, זאת בדיוק הסיבה שאני מחשיב את המקצוע שלי לאמנות לכל דבר,לפני שאני מתחיל בפעולה אני עושה סיבוב בבית עליו אני עובד ובודק את האפשרויות להתאים את סוג הסורגים למבנה.

היתרון בעבודה הזאת שאני מייצר משהו יחודי שאין דומה לו והלקוחות נשארים עם טעם טוב בפה למשך כל החיים,תודה לאל הענינים השתלשלו בצורה שלא יכולתי אפילו לדמיין. מוסר ההשכל הוא ש"הכול אפשרי".