מנהלים מרעילים - הביתה מיד. 

החודש תקציר המנהלים עוסק בדרך הנכונה להתמודד עם מנהלים "מרעילים" בארגון. האם לדעתכם יש לשלוח הביתה "מנהלים מרעילים"? לא פעם אני נדרש לתת עצה לבעלים ואו למנכ"לים בדבר הדרך הנכונה להתמודד עם מנהלים בדרגי הביניים טובים בהיבט העסקי אך גרועים לחלוטין בהיבט של ההתנהגות ותרבות התקשורת שלהם. ממחקרים אחרונים בתחום, עולה כי התופעה לא פוגעת רק ברגשות העובדים והמנהלים. היא פוגעת וגורמת לנזקים ישירים ועקיפים בכל שדרות הארגון. דוד, (שם בדוי) מהנדס תהליכים צעיר וחסר ביטחון, לא יכול לשכוח את הישיבה המורחבת שבה זרק לעברו מנהל הפיתוח הערה מעליבה במיוחד. חפשו לקרוא את המאמר המלא באתר הבית

כולם בחדר הישיבות שמעו, כולם פחדו ליפול לפה של המנהל. כולם שתקו, איש לא הגיב. לצערם של המשתתפים הם היו מורגלים בהערות מן הסוג הזה המופנות בכל פעם לאדם אחר. האדם הנפגע בדרך כלל לא מצליח להירגע ולחזור לפורמט עבודה רגיל בימים הבאים, ימים הם מסתובבים פגועים, ומחכים להזדמנות הראשונה להחזיר תגובה אפילו נסתרת למנהל הפוגע.

העובדים הפגועים מתעסקים ימים רבים בתחושה האם לא הגיע הזמן להגיב במקום להתמקד בעבודה. בסדרת מחקרים מעניינת שערך פרופסור ארז ביחד עם פרופ' כריסטין פורת מאוניברסיטת דרום קליפורניה מתברר כי חשיפה להתנהגות "רעילה" פוגעת באופן מידי בתועלות והתשומות של העובדים וביכולת הניתוח שלהם וברמת היצירתיות ובנכונותם לבצע עבודת צוות ולעזור לאנשים אחרים בארגון.

השאלה שנשאלתי לא פעם מדוע בכל  זאת, ניתן למצוא הרבה מאוד מנהלים "מרעילים" וגסות רוח בארגונים. מאיפה היא מגיעה? נראה לי כי זאת תופעה של מנהלים בעלי ביטחון עצמי נמוך. מנהלים שמרגישים שאין ביכולתם לתת דוגמה מקצועית ואישית או מנהלים מסוימים החושבים שאם יהיו גסי רוח לעובדיהם - ינזפו, יעליבו, יצעקו או יעירו הערות ארסיות - המוטיבציה של העובדים לתקן את דרכיהם תגדל?

לסיכום, אני מבקש לשאול האם נתקלתם בסוג כזה של מנהלים לאורך הקריירה שלכם? נדמה לי כי הכרתם אחד או יותר.. אני שמח לקבוע כי אחרי לא מעט שנים של ניהול, שיווק ופיתוח עסקי ובעבודה כיועץ ארגוני בכיר מול ארגונים מנהלים והנהלות – הצלחתי פעמים רבות לבצע התאמות ושינויים בדפוסי הניהול של מנהלים שכשלו בהבנת דפוסי ההתנהגות הראויים עם עמיתים וכפיפים.