(זהו המשך של המאמר הורה יקר מכיר את "לא בא לי" חלק 1)
אז ההקשבה למצב בו נמצא הילד זה השלב הראשון, השלב השני זה ליצור ראפור, אחרי שאנחנו עם הילד בראפור אנחנו יכולים להוביל אותו לעשות בהנאה בכיף את מה שהוא צריך ואת מה שאנחנו רוצים שהוא יעשה מתוך מקום של הנאה ולא התנגדות.
אז איך מגיעים לראפור? איך מגיעים לחיבור המדהים הזה? אז ככה, יש המון המון אפשרויות, אני אתן חלק מהם. לראפור מגיעים עם שפת גוף דומה, לרדת לגובה העניים של הילד שלנו, לדוגמא: לדבר בעוצמה דומה לטון של הילד זה להגיע לראפור. כמובן, לקבל תגובה
ולהמשיך. אגב, באימון הורים אנחנו עובדים על העניין הזה. זה לא נגמר, זה כמו פיג פונג. לשבת כמוהו, שימו לב בגן או בבית ,אם יש אחים, הם הרבה פעמים ישבו בצורה זהה כי הם רוצים להיות דומים אחד לשני. לזוז כאשר הוא זז, אפשר גם להגיד את מה שהוא עושה
ואח"כ לבקש ממנו את מה שאנחנו רוצים שהוא יעשה.למשל, הילד הקטן שלי איתי מאוד אוהב ללחוץ על הכפתור של ההדלקה של הגז, הכפתור שעושה ניצוץ חשמלי, אז אני יכול להגיד לו שאני לא מרשה ואח"כ לקחת אותו למקום אחר לשחק אבל הוא בחור נחוש ויש לו
תשוקה עזה לכפתור.כאשר הוא לוחץ אני פשוט אומר לו תלחץ תלחץ תלחץ ועכשיו בוא לאבא עכשיו תחזור ושוב תלחץ תלחץ תלחץ ואז הפכנו את זה למשחק שבו אין לו את הכיף להתנגד ואנחנו ממשיכים למקום אחר. זה בדיוק "פייסינג אנד לידינג" בעברית אפשר לקרוא לזה
חבירה והובלה. אתם בטח מכירים את המשחק שמשחקים עם תינוקות עם הראש או עם היד, כאשר אומרים לילד כמובן בזהירות "אאא בום אא בום", עושים את זה כמה פעמים עם קול ונותנים נגיעה ראש בראש, אם אחרי כמה פעמים רק תעשו עם הקול "אאא" הילד יקרב את
הראש או את היד לבד בעצמו. גם כאשר אתם לא זזתם ולא קרבתם את הראש. זה "פייסינג אנד לידינג". זה לא אומר לחקות את הילד, זה אומר לעשות דברים דומים. זה יכול להיות המון אפשרויות עוד דוגמא היא, נניח כאשר הילד בורח, לרדוף אחריו ואחרי שהוא נעצר,
לברוח לו ואז הוא רודף אחרי. ממש להפוך את זה למשחק וכיף. בדיוק ככה הופכים את כל התסכולים, ההתנגדויות למשחק ולהרמוניה.לקבלת מדריך להורים עכשיו בחינם לחץ כאן אימון הורים
