הצעות מהותיות למאבק בתאונות דרכים 

תאונות הדרכים הם בגדר רעה חולה קשה ביותר בחברה הישראלית. הנהג הישראלי הינו לחוץ, עצבני וממהר. דומה כי הוא מחפש מוצא לתסכוליו הרבים על הכביש. תסכולים אלו מביאים פעמים רבות לתאונות קטלניות.

   הגורם האנושי הינו מרכזי. מתחים וחרדות, חם או גשם, תסכולים ועצבים מעלים את מפלס התאונות. גם תשתית הכבישים הלוקה ומספר הרכבים המצוי בעלייה מתמדת אינם מסייעים להפחתת נגע התאונות. ודאי שיש מקום לשיפור הכבישים ולהקמת תשתיות תעבורתיות דוגמת רכבות תחתית או פרברים. עם זאת, ניתן להציע מספר צעדי מדיניות פשוטים אשר אינם עולים ממון רב למשק אך תרומתם תהא רבה וממשית בהצלת חיים.

   תאונות הופכות קטלניות במקום בו מתנגשים גורמים בלתי שווים: משאיות ואוטובוסים עם מכוניות; מכוניות עם הולכי רגל ורוכבי אופניים. על כן יש לחשוב על אפיקים שיביאו להפחתת סיכויי המפגש בין גורמים לא שווים ולהגברת הזהירות. ניתן, למשל, לחתור לכך שמשאיות מובילות מטען תסענה בין השעות הפחות עמוסות, מהשעה חמש אחה"צ ועד שש בבקר. יש צורך בהחלטה אמיצה ובנכונות לאכפה. צעד זה יביא לכך שהכבישים בשעות העומס יהיו נקיים מהגורם הקטלני ביותר.

   באשר לאוטובוסים, יש להוציא הוראה חד משמעית כי כל נהג המעורב בתאונה יושעה מעבודתו עד שתובררנה סיבות התאונה. אם נמצא הנהג אשם, יש להעבירו מתפקידו לעבודות אחרות. חברות האוטובוסים נוהגים קולא רבה, רבה מדי, כלפי נהגיהן.

  יש להגביר את המודעות למעבר בטוח במעברי חצייה. הבעיה היא שמעברי החצייה רחוקים מלהיות בטוחים. על כן, יש לפעול באפיקי פעולה מקבילים: הגברת החינוך לחשיבות מעברי חצייה בגנים ובבתי ספר בכל הרמות והעלאת המודעות לנושא באמצעות כלי התקשורת השונים; הקצאת כוח אדם לאכיפה ופיקוח על מעבר בטוח; וכן ענישת אלו הנמנעים לעצור להולכי רגל במעברי חצייה. חוששני שמדובר ברב אוכלוסיית נהגי ישראל המסרבים לקבל עקרון המקובל בארצות רבות. ראייה זו תדרוש סדר עדיפויות אחר: הפקחים הנשלחים עתה לתור אחר מתן דוחות חניה ישלחו לאבטח מעביר חצייה. חיים הינם חשובים יותר מכסף.

   באשר לרוכבי אופניים, יש לאסור חד משמעית שימוש בווקמנים בעת נסיעה. הללו מונעים מהרוכבים שימוש באחד החושים החיוניים ביותר להתנהגות בכביש, חוש השמיעה, והאזנה למוסיקה עלולה להאפיל על התמקדות בתנועה והצורך בזהירות. זהו צעד פטרנאליסטי חיוני ממש כשם שחיוני לחייב רוכבים לחבוש קסדות ונוסעים ברכב לחגור חגורות בטיחות.

   באמצע שנות השמונים הוחלט לחייב את נהגי ישראל לחגור חגורת בטיחות. החלטה זו, שהיום הינה חלק מהווי החיים בארץ, דרשה תעוזה רבה שכן חששו שהציבור לא יעמוד בה ואף יבקש לנקום בממשלה שתביא עליו את הגזירה. מחקרים בעולם ובארץ הוכיחו כי צעד קטן זה הביא ומביא להצלת חיים רבים. אין לי ספק כי הצעדים שפירטתי לעיל יסייעו בהורדת נגע התאונות. צריך להחליט, ומהר.