ביקורת אופרה: ינופה, בכורה באופרה הישראלית – יצירת מופת של יאנאצ'ק בהפקה מעולה ומרגשת
מאת חיים נוי
"ינופה", יצירת המופת של אחד מגדולי המלחינים הצ'כים לאוש יאנאצ'ק, באופרה הישראלית - היא הפקה מרשימה, מרגשת מאוד ועטורת זמרים מעולים.
האופרה מבוססת על המחזה השנוי במחלוקת של גבריאלה פרייסובה והעלילה עוסקת ברצח על כבוד המשפחה. המחזאית הצ'כית טענה בזמנו, כי הסיפור מבוסס על אירועים אמיתיים וחרף זאת, ספגה ביקורות נוקבות. יאנאצ'ק כתב את המחזה לאופרה , שיפץ ועיבד ואולם ההלחנה נמשכה שנים ארוכות, בעיקר בין המערכה הראשונה לשנייה.
העלילה , בקיצור, עוסקת בינופה המאוהבת בשטווה אך דווקא אחיו החורג לאצה אוהב אותה יותר.
ינופה הרה לשטווה ויולדת את ילדם מחוץ לנישואין, אך אז שטווה כבר מואס בה ומעדיף להינשא לבתו של ראש העיר.
הקוסטלניצ'קה,שמשית הכנסייה ואימה החורגת של ינופה, האישה החזקה במשפחה, מנסה להשפיע על שטווה להינשא לצעירה וכאשר הוא מסרב, היא מטביעה בנהר הקפוא את התינוק. כך נסללת הדרך ללאצה לשאת את ינופה.
כאשר הרצח הנורא מתגלה, ינופה לא בזה לקוסטלניצ'קה – היא מוחלת לה.
האופרה הייחודית הזו אינה בנויה מאריות נודעות , אלא ממוזיקה כובשת, תמונות בנות סולן בודד עד שלושה וכן קטעי מקהלה וריקוד כפריים ומיוחדים. המרקחת הזו של עלילה דרמטית, ייתכן שקצת ארכאית לימינו, מוזיקה מרשימה ונוקבת, סולנים נפלאים , תפאורה פשוטה אך מדהימה בעיצובה, מניבים אופרה מצמררת, אך מעניקה חוויה מוזיקלית איכותית .
הבימוי של האופרה הזו הוא של ניקולס לנהוף והבמאי המחדש של ההפקה הוא דניאל דונר. הבימוי הוא קולח והזמרים משחקים בצורה אמינה, מעולה . הסצנות בנויות בתצורה מרהיבה וסצנות כמו באחו של הכפר ובסעודת יום הכלולות – הן נפלאות במיוחד.
המנצח ג'ורג' פהליבניאן , מוזיקאי ומנצח במרבית התזמורות המובילות בעולם, הוכיח שליטה מדהימה ועיצב את המוזיקה המופלאה לכדי שלמות הרמונית, לירית, קצבית וענוגה. תזמורת ראשון לציון הצליחה לעמוד במשימה בהצלחה והפיקה את המרשם המנצח לערב המוצלח. בתמונה מסוימת ,בחצר מבנה הטחנה הכפרית, הושמע גם קטע פליי-בק שהעצים את ההפקה התזמורתית, דוגמא שלא זכורה מהפקות דומות .
למרות שינופה היא הדמות הראשית באופרה, נראה שעיקר התהילה מגיעה לזמרת דליה שכטר המגלמת את הקוסטלניצ'קה. דליה היא זמרת מצו-סופרן, ילידת ישראל, אך מתגוררת בגרמניה וזו הופעתה הראשונה באופרה הישראלית.דליה שכטר מפגינה איכות ווקלית מצויינת, רוויה במשחק מפעים וכובשת את הקהל בביצועים המדהימים שלה.
ינופה מגולמת בידי ההולנדית זמרת הסופרן ברברה האבמן שזו לה הופעה ראשונה בישראל. לברברה שהגיעה רק לשלוש הופעות בהפקה הזו, יש יכולת שירה מצויינת. היא שולטת בגווני הקול בצורה משובחת ולתפארת. קולה עוצמתי וקטיפתי ומשחקה ללא דופי.
יורמה סילבסטי מגלם את המחזר לאצה. יורמה טנור מפינלנד הוא זמר ענוג והביצועים שלו ראויים לציון. ייתכן והיה מקום ללהק לדמויות המחזרים והחתנים למיניהם זמרים קצת יותר צעירים וחטובים, אבל כידוע לא כך זה הולך באופרה ומכל מקום מדובר בזמר טוב מאוד.
הטנור האנגלי אנדרו ריס הוא שטווה והתמונות שבהן הוא זונח את נישואיו לינופה או בסצנת החתונה – הן ראויות ומוצלחות. שירתו היא נכונה ויפה מאוד, אך לא מרקיעה שחקים.
ולדימיר בראון, מנהל הטחנה וגם ראש העיר, הוא בס-בריטון מעולה ביותר. הביצועים הווקליים שלו הם מרהיבים באיכותם.
איילה צימבלר כקרולקה, כלתו החדשה של שטווה, מגישה משחק מרנין ביותר וביצוע קולי מעניין ומוצלח.
עוד יש לציין את אפרת אשכנזי כאשת ראש העיר, תמר זוהר כסבתא, אלה וסילביצקי כיאנו,סבטלנה בבז'וב, גלינה מלינסקי, מריה פלקר, הרקדניות המוכשרות, מקהלת האופרה הנפלאה בהדרכת ישי שטקלר.
טוביאס הוהייזל אחראי לעיצוב התפאורה המדהימה והתלבושות המרהיבות והתקופתיות.
דני סאיירס אחראית לכוריאוגרפיה המוצלחת והנפלאה.
לא ברור לי מדוע היו צריכים גם ללהק שלושה נערים, לאחו, לתמונה קצרצרה .
ינופה היא אופרה ייחודית, מרהיבה ומענגת, כובשת ומצמררת ומעניקה חווית אופרה נפלאה.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות הידיעות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות החדשות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
