שבוע וחצי לפני סיום שנת הלימודים, החורף הנוראי מאחורינו, והאביב בא והולך.
הקיץ בשיקגו, קיץ לא מובן... קמים בבוקר ולא! לא ברור מאליו שלובשים חולצה קצרה.
היום יום ראשון, סוף שבוע של יום הזיכרון לחיילים שנהרגו במלחמות השונות, קריר וסגריר בחוץ.
הברקים והרעמים באים בזה אחר זה והתחושה היא של שלל צלמי פפרצ'י שפרוסים לאורך הבית ומצלמים אותך. מה אפשר לעשות במזג אוויר כזה, לאן אפשר ללכת, איך מתחממים והאם בכלל צריך ללבוש מעיל, מזג האוויר בחוץ הוא כמו אמצע אוגוסט בארץ אז למה כל המהומה... אי אפשר לראות את הכביש בנהיגה ובום! גם אין חשמל... מה הילדים יעשו?! אין טלוויזיה, משחקי ווידאו, המחשב עומד שומם ובכל פינה בבית צריך נר או פנס, הטלפון הוא אלחוטי אז איך נטלפן... ואיך נעסיק ארבעה ילדים בחושך?! גם אלה החיים בתור אופר.
זה מאוד מזכיר לי כמה חודשים אחורה, פברואר בשיקגו, הכל לבן, הטמפרטורות נעות בין 0 למינוס 30 מעלות, הכפור שיוצא מהפה מצדיק את הקור והיובש בידיים הופך לבלתי נסבל.
את השלג שנצבר על האוטו צריך לגרד וכל הדרך החוצה לכביש נערמה בכמה מטרים של שלג. מיד כפפות, לבוש חם והופ... לעבודה, צריך לפלס את הדרך החוצה ולפזר מלח גס שהכל יימס.
האוזניים קופאות והתחושה היא שנהפוך לוואן גוך עוד מעט... אחת, שתיים ושלוש, הנה האוטו יוצא בקלות. הכביש כולו לבן ונטיפי השלג יורדים על השמשה, אם נעצור ונביט לשניה נצפה ביופי המהמם של הנטיפים הקטנים האלה ובאיזו רכות הם נוחתים על הזכוכית, ממש כמו צמר גפן.
עם חלוף השעות הכל שוב נערם וכבר אי אפשר להבדיל בין הכביש למדרכה... מהירות הנהיגה צונחת פי ארבע והחשש לעצור את הרכב ולהחליק היישר לרכב ממול רק גובר וגובר.
אולי נוותר על הטיול, אולי היה בכלל עדיף להישאר בבית, אבל מה ככה ארבעה חודשים נצפה בשמיים הלבנים מחלון חדרינו ולא נצא לשום מקום?!
מאוד קשה לחיות במזג אויר המגביל את היציאות והחופשות שמחוץ לבית, אבל מצד שני כל כך חם ונעים בבית, כל כך כיף להתכרבל בשמיכה ולשתות שוקו חם. החורף לא היה קל, למעשה בהרבה יותר טוב משנים שעברנו, הילדים לא הפסידו ולא יום אחד מבית הספר ויותר מזה... הם לקחו אותי לחצר בית הספר עטופים במיליון שכבות וכפפות מעור, היישר לערמת השלג ושם ללא כל כלי או תמיכה חפרנו ויצרנו תעלות מתחת לשלל השכבות כדי שהילדים יוכלו ליהנות מהחוויות. איש שלג כמובן שעלינו הביט... קצת ספגטי בשיער וגזר חתוך כאף והופה... הפך ממש לאדם חי. הימים האלה חלפו מהר... והאביב הגיע מיד .
היום אנחנו בפתיחתו של הקיץ ואוטוטו גם הסתיו יבוא. מראה הסתיו הוא כל כך מרהיב ונשגב, עטוף בשלל עלים, בצבעים השונים, הנושרים ברכות מהעצים הרבים היישר לרחוב הקר...והנעים, כמו כן ערמות עלים בזה אחר זה נערמות והנהיגה בכבישים היא ממש כמו מהסרטים.
מארבעת העונות העיר שיקגו יודעת ליהנות, 4 עונות יפיופיות, החל מקיץ חם חמסין דרך בוא שלכת העלים, עד לשלג ולקור המקפיאים ושוב... חיוך השמש עם ציוץ הציפורים ובוא האביב. עבודה חוקית בארה"ב מאפשרת לי ליהנות מהפלא הזה.
אנחנו שבוע וחצי לפני סיום הלימודים ועדיין ממש מבלבל וקשה להגיד כי חופשת הקיץ קרבה ובאה כשאתה בכלל לא בטוח על איזה עונה שיקגו נעה...
אופר אין אמריקה ישראל היא סניף של החברה הגדולה בעולם בתחום האופר שפועלת מאז 1986 ומביאה לארצות הברית מאות אלפי צעירים מכל העולם. אופר בארה"ב זה אופר אין אמריקה. אופר אין אמריקה- השנה הטובה בחייך...