באחד מהמאמרים הקודמים כתבתי על שהמפה היא לא השטח. המשמעות בשבילי היא שמה שאנחנו קולטים מבין שומעים ומרגישים זה לא השטח זה רק המפה שלנו. זה רק הקצה של הקרחון שאנחנו רואים ויש עוד חלק נסתר שאנחנו לפעמים לא מודעים אליו אבל הוא קיים.
דוגמא של מצב שיכול לקרות ובדוגמא אני מראה איך אנחנו ההורים במו ידנו מייצרים התנהגותמחשבה בלי שנשים לב באופן לא מודע.
ואילו ארועים שקוראים כל יום. כל המטרה שלי במאמר הזה היא לא להפחיד ולא להקות אותנו, ההורים, אלא להעלות את רמת המודעות והתשומת לב. ולאפשר לנו להתנהג בצורה כזאת שתקדם את הילד בצורה הכי מהירה והכי מהירה שאפשר כי מהרגע שנשים לב למשהו
שרנחנו עושים ועכשיו אנחנו יודעים שהוא מזיק לילד אז אני מניח שאנחנו נפסיק אותו. ולא רק שנפסיק אותו אלא גם ניצור התנהגות חדשה שמקדמת את הילד האהוב שלנו. אז לדוגמא: ילד בגיד 5 בערך ניגש לאמא שלו (לכולנו ידוע עד כמה הילדים אוהבים לעזור)
ושואל אותה, אמא אני רוצה לעזור לך להכין את העוגה? אז האמא עונה לא חמוד אני חייבת להכין את העוגה מאוד מהר, כי אני חייבת לצאת עוד כמה דקות, אז בפעם אחרת טוב?
אומר טוב והולך מאוכזב. במאמר מוסגר אגיד, שאם הם היו באימון להורים אז היינו שמים דגש על ההקשבה כאן וחוקרים מה הילד מנסה להגיד לנו. הוא אומר לעצמו, אולי אלך לאבא בטח הוא צריך עזרה. הילד הולך לאבא שלו תוך כדי שאבא שלו מרכיב איזה שהוא ארון הילד מבקש מאבא שלו, אבא אני רוצה לעזור לך.
אז האבא שלא עבר אימון הורים אומר לא חמוד, אני חייב למהר ולסיים את הארון כי אני הולך עם אמא. שוב הילד מאוכזב ואומר לאבא טוב בסדר.
כך אותו הדבר הולך לאחותו ומקבל את אותה תשובה הולך לאחותו השנייה ומקבל את אותה התשובה.
הולך לשכן ומקבל את אותה התשובה.
ופתאום הוא עוצר לרגע וחושב אם אני רוצה לעזור ואף אחד לא רוצה לקבל עזרה ממני ולא רק זה אלא אני גם נדחה על ידם של אנשים שקרובים אלי. אז כנראה "שלעזור זה לא דבר טוב".
ובדיוק ככה נוצרה לו המחשבה "שלעזור זה לא דבר טוב" וזאת מחשבה שהוא מאמין בא מאותו רגע ויכול להיות שלתמיד.
המשך וכמובן כלים, בחלק ב....
לקבלת מדריך עם כלים אפקטיבים להורים-בחינם www.nati-horim.info
לקבלת מדריך עם כלים אפקטיבים להורים-בחינם www.nati-horim.info
