הסדרת מעמד לבן זוג זר 

במאמר זה נעמוד על הבדלים בין נוהל בני זוג ידועים בציבור של משרד הפנים לבין נוהל בני זוג זרים הנשואים לאזרחים ישראלים.

שאלת הקניית מעמד בישראל לבני הזוג הזרים ידועים בציבור של אזרחי ישראל נדונה במסגרת נוהל "הסדרת מעמד של בן זוג של אזרח ישראלי לרבות בני אותו מין", מס' 5.2.0009, מכונה כנוהל "חיים משותפים" או נוהל "ידועים בציבור" של משרד הפנים, (להלן: "נוהל ידועים בציבור").

בהתאם לנוהל המעודכן ל-10.08.2009, לאחר אישור הבקשה ע"י משרד הפנים, נכנסים בני הזוג להליך המדורג במסגרתו מקבלים בני הזוג הזרים רשיון ישיבה מסוג ב-1 (רשיון עבודה) ל-3 שנים ולאחר מכן רשיון מסוג א-5 (תושבות ארעית) ל-4 שנים ולאחר מכן יהיו רשאיים להגיש בקשה לתושבות קבע.

הפעלתו של הנוהל הנדון שכיחה יחסית ואף הכרחית כשמדובר בבן זוג זר ששהה בישראל באופן בלתי חוקי עובר להגשת הבקשה ועל כן מנוע מלצאת לחו"ל על מנת להינשא לבן זוגו הישראלי (מאחר ולא יקבל אינטרויזה ממשרד הפנים, קרי לא יוכל לחזור לישראל מיד לאחר הנישואין) או במקרים של היכרות באמצעות אתרי היכרויות באינטרנט והצורך בפרק זמן ארוך יותר לבחינת הקשר. כיום, נוכח גישה חברתית ליברלית, בני זוג רבים בוחרים שלא למסד את הקשר באופן פורמלי ומסתפקים בקשר של ידועים בציבור אשר במרוצת שנים קיבל הכרה בדיני המשפחה בישראל. לא מפתיע גם, שככל שמדובר בבני זוג בגיל מתקדם אשר אינם מתעתדים לילדים משותפים, מיסוד הקשר הופך לרלבנטי הרבה פחות.

עם זאת לבחירת בני הזוג המעורבים האם להינשא קיימות השלכות לגבי משכו של ההליך המדורג וטיב הסטטוס וכפועל יוצא מכך – הזכויות – שיקבלו.

כך, להבדיל מנוהל ידויעים בציבור, נוהל מס' 5.2.0008, המטפל בבני זוג זרים הנשואים לאזרחים ישראלים, (להלן:  "נוהל בני זוג נשואים"), בן הזוג הזר שבקשתו מאושרת ע"י משרד הפנים על פי נוהל בני זוג נשואים מקבל מיד רשיון מסוג א-5 (תושבות ארעית) ל-4 שנים (במהלך הבדיקה מקבלים הם רשיון מסוג ב-1 למקסימום 6 חודשים) ולאחר מכן רשאי להגיש בקשה לאזרחות.

על אף שבתי משפט מנהליים התייחסו לא אחת באופן דומה לבני זוג ידועים בציבור ולבני זוג נשואים כשבחנו בדיקת כנות וטיב הקשר בין בני הזוג שערך משרד הפנים, ואף במקרים מסוימים קבעו כי יחס השונה כלפי בני הזוג ידועים בציבור עולה כדי הפליה פסולה בינם לבין זוגות נשואים, עדיין גישתו של משרד הפנים כלפי ידועים בציבור שונה בתכלית ומכאן ההבדלים המשמעותיים בזכויות על פי שני הנוהלים הנדונים.

על פי דעתו של עורך דין אלכס זרנופולסקי, אין כל הצדקה להבחנה פורמלית גרידא בין בני זוג נשואים לבין בני זוג ידועים בציבור אף לעניין אורך תקופתו של ההליך המדורג וסדר קבלת אשרות. הבחנה שכזו יוצרת הפליה פסולה בין שני המקרים. הדבר נכון ביתר שאת לאור העובדה שאין כל הבדלי בדיקה של הקשר בין בני הזוג בהתאם לנוהלים הנדונים של משרד הפנים.

חשוב לציין, כי בנוהלים הקודמים של משרד הפנים בעניין זוגות ידועים בציבור, קיבל בן הזוג הזר אשרת תושבות ארעית (א5) החל משנה השניה. להלן נעמוד על הבדלים בין סוגי האשרות על מנת להבין עד כמה הורע מצבם של בני הזוג הזרים ע"י שינוי בסדר קבלת אשרות המתואר לעיל.

אשרת שהייה מסוג ב-1 המתקבלת במסגרת הנוהלים הנדונים הינה אשרת עבודה ללא הגבלה בישראל (להבדיל מאותה אשרה הניתנת לעובדים זרים והמוגבלת להעסקה אצל מעסיק ספציפי). אשרה זו לא נותנת זכויות בביטוח לאומי וקופת חולים ועל כן נדרש בן הזוג לבטח את עצמו בביטוח פרטי.

אשרת שהייה מסוג א-5 הינה אשרה המעניקה מעמד של תושב ארעי. מדובר באשרת עבודה משודרגת שמקנה גם ביטחון סוציאלי מקיף, קרי זכויות בביטוח לאומי וקופת חולים אחרי 183 ימים ממועד הנפקת אשרת א-5.

לסיכום, הסדרת מעמד בישראל של בן זוג זר של אזרח ישראלי הינו הליך שמצריך ייעוץ משפטי של עורך דין המתמחה בהסדרת מעמד בישראל עובר להגשת בקשה למשרד הפנים, ובמקרים רבים אף ליווי משפטי צמוד עד קבלת המעמד המיוחל.

אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעו"ד