במאמר הקודם ראינו איך האנרגיה הדיגיטלית, זאת המבוססת על פולסים על 1 ו 0 על און ו אוף, אפשרה למדע התכנות להשתלט על חיינו באמצעות המחשבים הביתיים. אפשרה את התקשורת בין מחשבים ,מה שהיום אנחנו כל כך מקבלים כמובן מאליו ,רשת האינטרנט שהתאפשרה בכך שידע יכול היה להיות מועבר באמצעות כבלים שאפשרו כמות ענקית של אינפורמציה לנוע באמצעות הרשת.
היום נתקרב יותר למחשב עצמו, לבדוק וללמוד מעט על דרך הרכבתו ,קרביו ורק מעט להתמצא בשני המרכיבים העיקרים של שימוש בכלי הכול כך מרכזי בחיינו.
חומרה ותכנה
החומרה ,כפי ששמה מרמז, הוא כל מה שקשור לחומר במחשב .למה שמרכיב אותו מבחינה חומרית לעומת תכנות שהן יישומים וירטואליים שימושים.החומרה מתפתחת בצעדי ענק, ומחשב בין 5 שנים היום נחשב למיושן ולא מעודכן. אין זה אומר שאי אפשר להמשיך להשתמש בו וליהנות מן העבודה שלו ,אלא ששיפורים רבים וסביבת עבודה משוכללת יותר נמנעים מאתנו, לדוגמה נפח הזיכרון בדיסק הקשיח
ובאמת מהוא אותו "זיכרון" ומה הם סוגי הזיכרונות שמוצאים במחשב.
ובכן. המחשב יכול להתחלק למעשה לשני חלקים :המטבח שבו מעבדים את החומרים ומוצאים את המנות ,לאותו מטבח זיכרון משלו .והמחסן שהוא הדיסק הקשיח (וכל התקן אכסון שהוא כגון דיסק און קיי) שבו אפשר לאכסן חומרים שאותם המחשב יעבד במטבח.
ככל שהמחסן גדול יותר לא רק שנוכל לאכסן חומרים רבים יותר, אלא שהשף יוכל להתמצא בקלות יותר ויוכל למצוא את החומרים הנחוצים לו במהירות גדולה יותר
גם הסדר במחסן חשוב כך לפעמים חיש לחזור על פעולת איחוי הדיסק הקשיח שמארגנת את קבצים ומרכזת אותם במקומם הנכון.כי עובדי המחסן הם ,לא פעם, זורקים נתונים בכל מקום בפרט כשאנחנו ממהרים לסגור את המחשב לא בצורה מסודרת.
כמובן שבמטבח יודעים להחזיר למקומם חומרים שהיו בשימוש ויוכלו שוב להיות מועילים לפעולות הבאות.אבל לאחסן יש עוד יתרון שמאפשר לנו לאחסן בו את מה שאנחנו רוצים וגם לפנות חומרים שאין לנו עניין בם יותר לכן הזיכרון של הדיסק הקשיח נקרא R.A.M.read access memory משמע שיש לנו גישה לנתונים שבו ואנחנו יכולים לעשות בהם מה שנראה לנו לנחוץ.
לעומת זאת ישנו זיכרון הנקרא R.O.M. read only memory שהוא שיכרון לקריאה בלבד,אין לנו אליו גישה לשנות את מה שמאוחסן בו.
ומה שמאוחסן בו הן כל הפקודות המפעילות את המחשב ומכינים אותו לעבודה שלנו.
לכתוב זה כמו להיות ירדן
