חריקת שיניים בשינה - דרכי טיפול 

חריקת שיניים שייכת לתופעה בשם ברוקסיזם (Bruxism) המאופיינת בפעילות שרירית לא רצונית במערכת הלעיסה שאינה משמשת למטרה תפקודית כגון אכילה או דיבור.

קיימים שני מושגים: הידוק שיניים (Teeth Clenching) וחריקת שיניים (Teeth Grinding). הראשון מתייחס לסגירה לא מכוונת של השיניים בחוזק הגדול פי 10 ויותר מהמצב הנורמלי. הוא מתרחש בתדירות גבוהה מבלי שנשים לב, בזמן שינה ובזמן ערות. השני מתייחס להידוק הלסתות יחד עם תנועה צידית של הלסת התחתונה מה שמלווה בדרך כלל ברעש וקורה בעיקר בזמן שינה.

כמה זה שכיח?
מחקר שנעשה בארצות הברית גילה כי 20 אחוז מהאוכלוסייה דיווחו על בעיה של חריקת שיניים אולם בדיקה אורלית גילתה כי 60 אחוז מהאוכלוסייה אכן סובלת מבעיה זו מה שמראה כי רוב האנשים הסובלים מחריקת שיניים אינם מודעים לבעיה מה שגורם לפנייה מאוחרת לטיפול לאחר שכבר נגרם נזק לשיניים. מעניין לציין כי אצל אנשים הישנים יחד עם בני זוג יש יותר סיכוי לגילוי הבעיה.

מהם הגורמים לחריקת שיניים?
התשובה אינה ברורה. נהוג לייחס קשר הדוק בין אורח החיים לחוץ לחריקת השיניים. גם אנשים שנתפסים כרגועים ושלווים בעיני החברה ובעיני עצמם סופגים לעיתים מתחים ולחצים רבים יכולים לגרום לחריקת שיניים בלילה, לגסטריטיס או לבעיות אחרות. במקרה שלחץ נפשי הוא הגורם לשחיקה נצפה לראות החמרה של חריקת השיניים במצבי דחק והקלה בזמני רגיעה ובחופשות.

ישנם נתונים המצביעים על בעיות שינה או דיכאון כגורמים לבעיה וישנם גם מחקרים המצביעים על חריקת שיניים בתופעת לוואי של נטילת תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת ה-SSRI. גם סמים ממריצים יכולים לחריקת שיניים.

סגר לא טוב של הפה (חוסר התאמה בין השיניים העליונות והתחתונות) גם הועלה כסיבה אפשרית אולם כאמור טרם נתגלה ממצא חד משמעי עליו ניתן להצביע כגורם לבעיה.

כיצד מאבחנים חריקת שיניים?
ניתן לבחון את המטופל בזמן שינה ניתן ולראות האם יש סגירה חזקה של הלסתות והאם מושמע רעש. יש צורך לבצע בדיקה זו מספר פעמים כיוון שברוקסיסטים אינם חורקים במשך כל זמן השינה.

בנוסף, ישנם מספר סימנים שיכולים להעיד על חריקת שיניים:
1. שיניים שטוחות. הלחץ החזק בין הלסתות גורם לשיניים להיות שטוחות וללא תלוליות, עם השנים תיתכן גם התקצרות של השיניים
2. פגיעה באימייל (השכבה החיצונית של השן) מביאה לחשיפה של השכבה הפנימית יותר, הדנטין מה שגורם לרגישות בשיניים
3. פגיעה בשן עצמה, שבר בצוואר השן
4. כאבים במפרק הלסת, לעיתים מלווים ברעשים, קנאקים, מעין פריקה של הלסת
5. סימני נשיכה על הלשון
6. שרירים פנים מתוחים, כאב פנים וכאבי ראש בעיקר בשעות הבוקר 
7. נטייה להפעיל לחץ עם השיניים, לנשוך ציפורניים, עטים ועפרונות

מהן הסכנות?
קיימות שני סכנות עיקריות, הראשונה - פגיעה בשיניים, שברים בשיניים, בכתרים ובסתימות.
סכנה נוספת היא של שחיקת הסחוס של פרק הלסת בעקבות הפעילות המרובה של מפרק הלסת שיכולה במקרים קיצוניים להביא להגבלת תנועה של הלסת. מעניין לציין כי לעיסת מסטיק כפייתית יכולה אף היא לגרום לתופעה זו.

טיפולים אפשריים
הטיפול סימפטומטי השכיח כיום הוא לבישת סד לילה שמתפקד כמגן שיניים. סד הלילה עשוי מאקריל, הוא מונע מגע בין השיניים העליונות לתחתונות וכך מגן עליהן. בנוסף, הוא אמור למנוע (לא תמיד בהצלחה) הפעלת כוח רב בנעילת הלסתות ופגיעה במפרק הלסת.

החסרונות של סד לילה הן אי-נוחות, נפילה של הסד בלילה, פגיעה אפשרית בסגר (יצירת open-bite) וכמובן הוא אינו פותר את הבעיה מהשורש, הנזק שנגרם בעקבות חריקת השניים מצטמצם אבל חריקת השיניים נמשכת.

ניתן לבצע גם תרגילי הירגעות, נשימה עמוקה, מדיטציה ושיטות אחרות במטרה למנוע לחצים ומתחים.

טיפול הומאופתי בחריקת שיניים – טיפול באדם ולא טיפול סימפטומטי
בכדי לבחור את התרופה ההומאופתית המתאימה יש לברר מהי הבעיה וכיצד היא באה לידי ביטוי; למשל, מתי המטופל מהדק שיניים, האם זה מלווה בכאבים ועוד. בנוסף עלינו להכיר את המטופל, לדעת האם יש בעיות אחרות, פיזיות או נפשיות, מהן הוא סובל, גם כאלו שכביכול אינן קשורות לחריקת שיניים.

ישנן עשרות תרופות הומיאופתיות שיכולות להתאים לחריקת שיניים ורק בחינה אינדיבידואלית של כל מקרה ומקרה יכולה לעזור לנו בבחירת התרופה.