שירותי אינטרנט לעסקים - סקירת שירותים חדשים 

תחום שירותי האינטרנט לעסקים ישנה את פניו במהלך 2012 ועד סוף 2013 ישלים, ככל הנראה, את המהלך, על פיו תיעלם ההפרדה המבנית בין ספק התשתיות לספק האינטרנט. כיום, כשתהליכי המיזוג בין 012-סמייל לפרטנר ובין נטוויז'ן-013 לסלקום נמצאים בעיצומם, קיים צפי, שתוך כשנה עד שנתיים תיעלם ההפרדה המבנית בקבוצות בזק והוט-מירס.

במקביל, כמה ספקים קטנים נכנסו ונכנסים לשוק זה ובכללם: אקספון-018, היל"ת, טלזר-019, Fast, מארס-019, Triple C, אינטרנט בינת (בשת"פ עם שאר חברות קבוצת בינת ובמיוחד בינת סמך ובינת תקשורת), תדיראן טלקום, ועוד. במקביל, נמתחים סיבים לחיבורי פס רחב חדשים לשירותי אינטרנט גם בישראל וגם בין ישראל לאירופה.

בעבר, נטו לקוחות עסקיים לקחת את שירותי האינטרנט מקבוצה אחת: קבוצת בזק (בזק בינלאומי כספק אינטרנט ובזק כספק תשתיות ושירותים נרחבים לעסקים). אין ספק, שקבוצת בזק וחברת בזק קווי בראשה היא מובילת שוק בתחום השירותים לעסקים. אולם, בממוצע, השירותים הללו יותר יקרים מאשר אצל המתחרים. הקו שבו מומלץ לנקוט בכל תחום, לא רק בתחום שירותי האינטרנט, הוא: לא להיות כבולים לתקופות זמן ארוכות לספק אחד. מומלץ להשאיר את חופש הבחירה בידי הלקוח, ולנטרל בכך את כוחו של הספק, שמוביל לעליית מחירים אצל לקוחות הלכודים אצלו ב"חתונה קתולית".

ריבוי הספקים בעולם ה- ISP (Internet Service Providers) הוביל להתמקצעות של ספקים בתחומים ייחודיים, כדי לענות על צרכים ייחודיים של הלקוחות. זו תופעה חיובית בפני עצמה, ורבים בשוק העסקי טרם הפנימו, שכללי המשחק בשוק הזה השתנו ללא הכר בשנה האחרונה. נכון ששלושת הספקים הגדולים: בזק-בינלאומי, נטוויז'ן-018 ו- 012-סמייל מחזיקים כ- 90% מהשוק. אולם, הספקים הקטנים המתחרים בהם, מתחילים לתפוס נתחי שוק הולכים וגדלים, ולמעשה מובילים את המגמות החדשות שיש בשוק (ומאלצים בכך את הספקים הגדולים להתפתח ולהציע כל העת שירותים חדשים ולהוזיל מחירי שירותים קיימים).

יש כמה יתרונות ברורים לריבוי הספקים המתחרים בתחום שירותי האינטרנט:

א. יכולת לתמרן בין הספקים כדי לקבל את הצעת המחיר הטובה ביותר לעסק לארגון.

ב. יכולת לשלב בין שירותים אצל ספק אחד ובחשבונית אחת. דוגמאות בולטות: יכולת לשלב בין שירותי מרכזיה מתקדמים לשירותי אינטרנט בתדיראן טלקום, יכולת לשלב בין שירותי אחסון וגיבוי בענן לשירותי האינטרנט ב- Triple C, יכולת לשלב בין שירותי Call-Center וירטואליים, שירותי טלפוניה ושירותי IT לשירותי אינטרנט בקבוצת בינת, וכך הלאה.

ג. יכולת לקבל שירותים מותאמים אישית לצרכים הייחודיים של העסק ובמיוחד לקבל שירות אישי, יותר צמוד ופחות פורמלי, מחברה קטנה.

ד. יכולת לתמרן בקלות ובמהירות בין תשתיות:

 1) תשתיות הפס הרחב של בזק.

 2) תשתיות הפס הרחב של הוט.

 3) תשתיות הפס הרחב של חברות הסלולר: קווי, אלחוטי, מיקרוגל וסלולרי.

 4) בקרוב: תשתיות הפס הרחב - FTTH של חברת הבת של חברת החשמל.  

א. שילוב שירותי מיתוג שיחה עם שירותי אינטרנט. ניצול יכולות אלו מאפשר לעסק, שיש לו שלוחות שותפים סניפים ברחבי העולם ועובדים הנוסעים ברחבי העולם, לקיים תקשורת בינלאומית על בסיס שיחות מקומיות בלבד, ניידות ונייחות ושירותי אינטרנט ניידים במחיר גישה מקומית. נעשה כאן שימוש מושכל ביכולות Call-Through על רשתות IP ומספרי גישה מקומיים בכל ארץ, בטכנולוגיות IP ו- SIP-Trunk, כדי לשטח ולבטל את מחירי הנדידה הבינלאומיים, ובנוסף - לקבל שירותי אינטרנט ניידים במחירים מקומיים ולא במחירי נדידה (Roaming).

ב. שירותי גלישה בכל העולם במחיר אחיד וידוע, בכל מכשיר נייד. דוגמה בולטת: שירותי iPass, שניתנים ע"י כמה ISP לרבות בזק בינלאומי.

ג. שירותי שיחות ועידה על רשתותIP  מכל מקום בעולם, במחירים זולים, כולל שילוב מכשירי סלולר.

ד. מעבר לשירותי ענן ובכלל זה מעבר לשירותים של "תוכנה כשירות" – SaaS. דהיינו: העסק מעביר את [כמעט] את כל היישומים שלו למערכות בענן תוך תשלום חודשי לפי שימוש. הגישה לכל היישומים (מכל סוג, החל מדוא"ל, דרך מוקד תמיכה, מסרים מידיים, גיבוי, מרכזיית VoIP וירטואלית, וכלה בהנהלת חשבונות) נעשית דרך דפדפן רגיל ורשת האינטרנט, בגישה מאובטחת.

ה. שירותי מיקור חוץ (Outsourcing) לשירותי האינטרנט. במצב זה העסק מוציא את כל שירותי האינטרנט שלו ל- ISP המספק לו אותם בהסכם שירות (חשוב לחתום על הסכם רמת שירות – SLA).

ו. שילוב מערכי אבטחת מידע, רשתות VPN, הצפנות, שרידות עסקית, מניעת דליפת מידע והגנת הפרטיות, באמצעות שירותי אינטרנט משולבים.

ז. שילוב אינטרנט אלחוטי (WiFi) בשטחים פרטיים ואו ציבוריים הן בחיבורים פתוחים והן בחיבורים מאבטחים ומנוהלים, עם יכולות "נדידה" בין בסיסי שידור.

בחירת ISP אינה מבצע חד-פעמי אלא תהליך מתמשך של בחינה מתמדת של צרכי העסק מול המצאי והשירותים בשוק, כל הזמן. תהליכי בחירת ISP לעסק עלולים להיות פרויקט מורכב ומבולבל, במיוחד כשהשוק מוצף ספקים, שמציעים פתרונות במחירים שנראים קוסמים  ומנסים ללכוד בכך את הלקוחות.

לכן, כל בעל עסק ארגון צריך לשאול את עצמו כמה שאלות:

א. כמה תקציב מוקצה או אפשרי להקצות לתחום זה?  

ב. עם מי יש כאן עסק? בחירת הספק היא תהליך לא מהיר ולא פשוט. יש ספקים המבטיחים הרים וגבעות בלי יכולת לממש את הבטחותיהם. צריך להיזהר מהם כמו מאש.

ג. מה קורה עם שינויים ושדרוגים במהלך ההסכם? איך מתמחרים שינויים וצרכים חדשים שעולים בתוך תקופת ההסכם?

ד. האם ניתן לעבור ספק בקלות?

ה. האם ניתן לעבור בין תשתיות בקלות? ספק שמספק ללקוח ציוד קנייני הכובל אותו לתשתית אחת, אינו הפתרון המומלץ, בלשון המעטה.

ו. האם יש תמיכה לאחור למערכות ישנות קיימות ולמערכות Legacy אחרות? שאלה מאוד חשובה. שכן, עסקים אינם זורקים בבת אחת את כל הציוד הקיים שלהם ואינם נפטרים מהיישומים הוותיקים שלהם כל כך מהר. בלי תמיכה לאחור, אין מה להתקרב לספק שלא מספק זאת ללקוח.

ז. האם כל הצרכים של העסק יכולים לקבל מענה אצל הספק? אם לאו, יש לחפש ספק אחר.

ח. מה עם ה- SLA? ספק רציני מספק ללקוחותיו SLA (הסכם רמת שירות) ברור, קפדני, ומפורט, כולל החזרים, במידה ואין עמידה מצדו בהסכם.

ט. האם הספק עובד בשקיפות? יש להתרחק ממי שאינו עובד בשקיפות. השקיפות משמעה: היכולת לראות בכל רגע מה קורה, כמה זה עולה, מה איכות השירותים והחיבורים, מה ניצולת הקווים והחיבורים, הכל גלוי ועל השולחן, ההסכמים ברורים ומובנים בלי עלויות נסתרות ובלי הפתעות.

י. היכן ממוקמים השירותים, החיבורים, המתגים והשרתים של ה- ISP? על מי שחייב חיבורי אינטרנט יציבים ורחבי פס לעולם הגדול, לחפש ספק, שיש לו תשתית סיבים בינלאומיים או גישה ישירה לתשתית כזו. מי שזקוק לשירותי ענן ורוב צרכיו בישראל, ראוי שיעדיף שירותים המצויים בענן בתוך ישראל.

י"א. האם קיים צורך ממשי והאם הספק מציע שירות אינטרנטי הכולל שליטה מרחוק וגיבוי בענן מרחוק על כל מכשירי הקצה הניידים (לרבות שליטה מלאה על אבטחת מכשירי הקצה וההוצאות המבוצעות מאותם מכשירים: דקות שיחה, מסרונים, גלישה).

י"ב. האם יש צורך לשלב בין חיבורים לשני ISP (לצרכי שרידות ואמינות התקשורת)? האם יש אי-תלות מוחלטת בין שני החיבורים, כדי להבטיח שרידות מרבית?

י"ג. מהן רמות האבטחה והשרידות של השירותים המסופקים? מהן רמות הסיכון (אם יש) בשירותים הללו? איזה ביטוחים נדרשים אצל הלקוח ואו הספק לצורך קיום השירותים? 

מומלץ לא לחתום עם ISP על הסכם שאורכו מעל שנה. מדובר בשוק מאוד דינמי ותחרותי המשתנה ממש בימים אלו, וחתימה על הסכמים ארוכי טווח היא נגד האינטרסים העסקיים והכלכליים של העסק הארגון מקבל השירות. כיום, ישנם ISP לא מעטים המסכימים לחתום על הסכם שירות אינטרנט שאין בו מגבלות זמן. דהיינו: שניתן לעזוב את הספק בכל עת (בהתראה מקובלת של חודש), ללא שום קנסות יציאה. יש להתעקש על נקודה זו, או לחילופין לסכם עם ה- ISP על "תקופת מבחן" בת כחודש עד כחצי שנה, בו הוא "יעמוד למבחן" אצל הלקוח ותהיה אפשרות לנטוש אותו ללא קנסות יציאה בתום "תקופת המבחן", שנקבעה מראש.  

שורה תחתונה:

עסקים צריכים לגלות צרכנות נבונה ולהתייעץ עם המומחים לנושא לפני שהם בוחרים ISP. מדובר בהוצאה לא קטנה, שיש לבחון אותה בצורה מקצועית: מה הפתרונות, היישומים והשימושים שמתאימים לצרכים בעסק, מה מבנה העלויות ועוד. אין כל סיבה לא לבצע תיחור בין ISP כבר כעת בליווי המקצועי המתאים. השוק רווי מתחרים והכוח אמור להיות בידי הלקוח.