חזרת נאשם מהודיה בבית המשפט
סעיף 153 (א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 קובע, כי נאשם רשאי לחזור בו מהודייתו, אם בית המשפט הרשה זאת מנימוקים מיוחדים שירשמו.
השאלה הנשאלת: מה הם אותם "נימוקים מיוחדים" אשר יצדיקו חזרה מהודיה?
ככלל, נפסק, כי יותר לנאשם לחזור בו מהודיה שמסר במהלך משפט רק בנסיבות חריגות.
להלן יפורט הקווים המנחים למתן היתר לנאשם לחזור בו מהודייתו:
א) כאשר נופל פסול בהודיה עקב פגם ברצונו החופשי של הנאשם או בהבנתו את משמעות הודייתו.
כך למשל, טענות נגד ייעוץ משפטי שניתן לנאשם יכולות להצדיק - באופן עקרוני - חזרה .
עם זאת, המלצתו של סנגור לנאשם להודות, תוך הבהרה שאם לא יודה צפוי לו עונש חמור יותר, אינה מצדיקה היתר לחזור מן ההודיה. נקבע, כי בהמלצה כזו אין פסול, אם הבחירה החופשית וההכרעה האם להודות נשארת בידי הנאשם.
ב) מידת העוול שיגרם לנאשם באם לא יתאפשר לו לחזור בו מהודייתו והשלכות ההרשעה על שמו הטוב ומקצועו.
בנוסף לכך, יילקח בחשבון גם נחישותו של נאשם לנסות להוציא את צדקתו לאור, למרות שרצון זה התגבש אצלו רק לאחר שכבר הודה
ג) עיתוי הגשת הבקשה לחזרה מהודיה מהווה שיקול מכריע בבחינת הבקשה.
ההבחנה הינה בין בקשה לחזור מהודיה טרם גזר הדין ולאחר גזר הדין.
כאשר מדובר בשלב שלאחר גזר הדין, רק בנסיבות חריגות יינתן היתר לחזרה מהודיה בשל החשש כי ההסכמה של הנאשמים להסדרי טיעון (בעקבותיהם מודה הנאשם) תהא מותנית בחומרת העונש שיוטל עליהם בדיעבד. מאידך, כאשר מדובר בבקשה לחזרה מהודעה טרם גזר בית המשפט את דינו של הנאשם, היא תשקף בדרך כלל את שיקולי הנאשם לגופם של דברים ולא תיתפס כתמרון.
בע"פ 3754/91; 4335/91 מדינת ישראל (המשיבה שכנגד) נ' דר' קאסם סמאחת (המערער שכנגד) דובר על רופא שיוצג בערכאה הראשונה על-ידי סנגור ונאשם בעבירות של אינוס ותקיפה מינית. הנאשם חתם על הסדר טיעון לפיו ימחקו עבירות האינוס והוא יודה בעבירות של תקיפה מינית. בטרם גזר הדין חזר בו הנאשם מהודייתו. בית המשפט דחה את בקשתו וגזר עליו עונש של 6 חודשי עבודות שירות ומאסר על תנאי לשנה.
המדינה ערערה על קולת העונש והנאשם ערער כל פסק הדין.
בית המשפט העליון בדעת רוב מבטל את הודייתו של הנאשם, וקובע, בין היתר כי "אין להכביד על נאשם שרצונו לחזור בו מהודיה נובע מטעם ענייני וכן, ולא מתוך תמרון פסול".
לסיום הדיון בנושא זה ראוי לציין, כי הכללים המנחים את בית המשפט אינם כללים נוקשים, אין רשימה סגורה של מקרים שרק בהם יינתן היתר לחזור מן ההודיה, והבקשה תישקל, בכל מקרה, על-פי נסיבותיו, לגופה.
שולמית קהלת-אורן, עו"ד
דרך מנחם בגין 48, מגדלי אביב, תל-אביב
טל': 03-5373410 פקס': 03-5373412
דוא"ל: shulak1@bezeqint.net
סעיף 153 (א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 קובע, כי נאשם רשאי לחזור בו מהודייתו, אם בית המשפט הרשה זאת מנימוקים מיוחדים שירשמו.
השאלה הנשאלת: מה הם אותם "נימוקים מיוחדים" אשר יצדיקו חזרה מהודיה?
ככלל, נפסק, כי יותר לנאשם לחזור בו מהודיה שמסר במהלך משפט רק בנסיבות חריגות.
להלן יפורט הקווים המנחים למתן היתר לנאשם לחזור בו מהודייתו:
א) כאשר נופל פסול בהודיה עקב פגם ברצונו החופשי של הנאשם או בהבנתו את משמעות הודייתו.
כך למשל, טענות נגד ייעוץ משפטי שניתן לנאשם יכולות להצדיק - באופן עקרוני - חזרה .
עם זאת, המלצתו של סנגור לנאשם להודות, תוך הבהרה שאם לא יודה צפוי לו עונש חמור יותר, אינה מצדיקה היתר לחזור מן ההודיה. נקבע, כי בהמלצה כזו אין פסול, אם הבחירה החופשית וההכרעה האם להודות נשארת בידי הנאשם.
ב) מידת העוול שיגרם לנאשם באם לא יתאפשר לו לחזור בו מהודייתו והשלכות ההרשעה על שמו הטוב ומקצועו.
בנוסף לכך, יילקח בחשבון גם נחישותו של נאשם לנסות להוציא את צדקתו לאור, למרות שרצון זה התגבש אצלו רק לאחר שכבר הודה
ג) עיתוי הגשת הבקשה לחזרה מהודיה מהווה שיקול מכריע בבחינת הבקשה.
ההבחנה הינה בין בקשה לחזור מהודיה טרם גזר הדין ולאחר גזר הדין.
כאשר מדובר בשלב שלאחר גזר הדין, רק בנסיבות חריגות יינתן היתר לחזרה מהודיה בשל החשש כי ההסכמה של הנאשמים להסדרי טיעון (בעקבותיהם מודה הנאשם) תהא מותנית בחומרת העונש שיוטל עליהם בדיעבד. מאידך, כאשר מדובר בבקשה לחזרה מהודעה טרם גזר בית המשפט את דינו של הנאשם, היא תשקף בדרך כלל את שיקולי הנאשם לגופם של דברים ולא תיתפס כתמרון.
בע"פ 3754/91; 4335/91 מדינת ישראל (המשיבה שכנגד) נ' דר' קאסם סמאחת (המערער שכנגד) דובר על רופא שיוצג בערכאה הראשונה על-ידי סנגור ונאשם בעבירות של אינוס ותקיפה מינית. הנאשם חתם על הסדר טיעון לפיו ימחקו עבירות האינוס והוא יודה בעבירות של תקיפה מינית. בטרם גזר הדין חזר בו הנאשם מהודייתו. בית המשפט דחה את בקשתו וגזר עליו עונש של 6 חודשי עבודות שירות ומאסר על תנאי לשנה.
המדינה ערערה על קולת העונש והנאשם ערער כל פסק הדין.
בית המשפט העליון בדעת רוב מבטל את הודייתו של הנאשם, וקובע, בין היתר כי "אין להכביד על נאשם שרצונו לחזור בו מהודיה נובע מטעם ענייני וכן, ולא מתוך תמרון פסול".
לסיום הדיון בנושא זה ראוי לציין, כי הכללים המנחים את בית המשפט אינם כללים נוקשים, אין רשימה סגורה של מקרים שרק בהם יינתן היתר לחזור מן ההודיה, והבקשה תישקל, בכל מקרה, על-פי נסיבותיו, לגופה.
שולמית קהלת-אורן, עו"ד
דרך מנחם בגין 48, מגדלי אביב, תל-אביב
טל': 03-5373410 פקס': 03-5373412
דוא"ל: shulak1@bezeqint.net
מקור המאמר מאתר של עורך דין פלילי שולמית קהלת-אורן מנחם בגין 48, מגדלי אביב, תל אביב טל. 03-5373410, פקס. 03-5373412, נייד: 052-4604346 www.plili.org.il