ניכוי מס במקור- מהו ומה ההליכים. 

ניכויים במקור

מה זה ניכוי במקור : 

כאשר אדם משלם משכורות לעובדים או תשלום לספקים ולנותני שירותים, בחלק מהמקרים קיימת חובה עפ"י סעיף 164 לפקודה והתקנות על-פיו לקזז מהזכאי חלק מהכסף שמגיע לו ולהעביר אותו ישירות למ"ה. הקיזוז הזה מתבצע עפ"י אחוזים שקבועים בכל תקנה.

כל מי שמנקה את המס הזה אמור להעביר אותו אל פ"ש בדר"כ ב 15 לחודש שלאחר חודש הניכוי (למעט ניכוי במקור מדיבידנד או מתושב חוץ או מפדיון מניות לפי סעיף 3(ג) שצריך להעביר תוך 7 ימים).

 בסוף כל ש"מ עד 20 למרץ של ש"מ לאחר מכן מחויב המנכה לתת אישור למקבל שיכלול את הסכום ברוטו ואת המס שנוכה ממנו במקור.

המקבל יצרף את האישור הזה לדוח השנתי שהוא מגיש והמס שמופיע באישור יקוזז מהמס המחושב לו.

ייעוץ ראשוני חינם

מאיזה סכומים מנכים את המס

בעיקרון הניכוי במקור מתבצע מסכום התשלום כולל מע"מ. המונח תשלום מתייחס גם למי שמוסר שיק שזמן הפירעון שלו דחוי למקבל, במועד מסירת השיק חלה החובה לנכות במקור.

יש חריג אחד שלגביו הניכוי במקור יהיה מהסכום לפני מע"מ, כאשר מדובר בנותן שירות שעיקר הכנסתו ממשכורת ואין לו תיק עוסק במע"מ ולכן הוא לא מגיש חשבונית מס למשלם.

כמו : יעקוב עובד שכיר בלאומי, נתן הרצאה במכללת מישלב. הוא זכאי ל 10,000 ש"ח לפני מע"מ. מאחר והוא לא מגיש חשבונית מס נטל החיוב והדיווח למע"מ בגין העסק יחול על מקבל השירות וזאת עפ"י תקנה 6א לתקנות מע"מ. לכן, מישלב יעבירו למקבל תשלום ע"ס 10,000 ש"ח בלבד ומסכום זה צריך לנכות את המס במקור.

ייעוץ ראשוני חינם

סנקציות לגבי מי שלא מנכה במקור

• סעיף 32א : הסעיף מאפשר לפ"ש שלא להכיר בהוצאה שעבורה בוצע התשלום ללא ניכוי המס.

לדוג' :

אלון קבלן שילם 100,000 ש"ח עבור עבודות בנייה בקבלנות משנה.

הוא קיבל חשבונית מס ושכח לנכות מס במקור מהמקבל, לכן פ"ש רשאי שלא להכיר כלל בהוצאה זולת אם יוכח לו שהמקבל הגיש לו דוח שנתי וכלל בדוח את אותה חשבונית ושילם את המס בעבורה.

• סעיף 191א : פ"ש רשאי להטיל קנס בשיעור של 15% מסכום המס שהיו חייבים לנכות ולא ניכו.
• סעיף 218 : מי שהיה חייב לנכות במקור ולא עשה זאת עובר עבירה פלילי.
• סעיף 219 : מי שניכה מס במקור ולא העביר אותו לפ"ש ללא הצדק סביר עובר עבירה פלילית.
• סעיף 224א: ניתן להרשיע בעל תפקיד אם חברה ביצעה עבירה עפ"י סעיפים 218 ו ? 219. במצב כזה עפ"י סעיף 119א(ג1) רשאי פ"ש לגבות מבעל התפקיד את המס שהחברה ניכתה במקור ולא העבירה.

סעיף 165(א) : קיזוז המס שנוכה במקור כנגד המס המחושב

מס שנוכה במקור יקוזז כנגד המס המחושב של הנישום. יחד עם זאת עפ"י סעיף 165(ב) אם מדובר במס שניכתה החברה מבעל שליטה בה ולא העבירה לפ"ש, רשאי פ"ש שלא להתיר לבעל השליטה את קיזוז המס הזה כנגד המס המחושב שלו עפ"י הדוח האישי אלא רק בש"מ שבה החברה תעביר לפ"ש את המס בפועל.

יחד עם זאת אם מדובר במי שמחזיק פחות מ 50% מהזכויות, רשאי פ"ש להתיר את קיזוז הניכוי גם לפני שהחברה העבירה את המס בפועל אם הוא שוכנע שבעל השליטה לא ידע ולא יכול היה לדעת שהמס שנוכה לא הועבר.

ייעוץ ראשוני חינם

סעיף 167 : שומת ניכויים

כפי שיש הליכי שומה רגילים יש במ"ה חוליית ניכויים, שם מפקחי הניכויים עורכים ביקורת בספרי החשבונות של הנישום ובודקים את הנושאים הבאים :

• האם מכל התשלומים שהיתה קיימת לגביהם חובה לנכות מס במקור המס אכן נוכה, אם לא יטילו קנס וסנקציות נוספות.
• אם מדובר בחברה, התמקדו בהוצאות עודפות, יבקשו דוחות נסיעה לחו"ל, דוחות תיאום רכב, ייוודעו שהכיבודים היו במקום העסק ולא מדובר בארוחות במסעדות, לגבי מתנות ללקוחות וספקים יבדקו שקיימת רשימה של מקבלי המתנות ושלא עברו את התקרה

180 ש"ח לאדם. לאחר מכן יסכמו את ההוצאות העודפות בכדי לבדוק אם החברה אכן שילמה מקדמות בשיעור של 45% כנדרש בסעיף 181ב.

אם לא, במידה והחברה בהפסדים יחייבו את החברה גם לשלם את המקדמות העודפות וגם יטילו קנס. אם החברה רווחית יטילו רק קנס בגין פיגור לפי סע' 190(א)(1).

• יבדקו את כרטיסי 101 של העובדים. במידה ויש עובד שיש לו הכנסות ממקום נוסף וטופס 101 שלו לא חתום והמעסיק לא ניכה מימנו מס בשיעור מרבי כפי שנקבע בסעיף 5(א) בתקנות שכר עבודה, יגבו מהמעסיק את כל הפרשי המס הנובעים מתיאום המס.
• יבדקו האם כל ההטבות בשווי כסף שקיבלו עובדים כמו ביגוד, מתנות, לימודים, דיור, שווי רכב צמוד, שווי פלאפון צמוד אכן קיבלו ביטוי בתלוש המשכורת. בנוסף שכר גבוה יבדקו אם היה צורך לקבוע שווי לקה"ל לקופ"ג.

את כל הבדיקות האלה רשאים המפקחים לבצע תוך 3 שנים מתום ש"מ שבה הוגש הדוח השנתי הרגיל לפי סעיף 131 או דוח שנתי בניכויים (טופס 126 ? לגבי משכורות לעובדים וטופס 856 ? לגבי תשלומים לספקים)לפי התאריך המאוחר מבין השניים.

באישור הנציב החל משנת 2002 והילך יש שנה נוספת.

גם כאן במסגרת הליכי השומה אפשר להגיע לשומה בהסכם ואם לא יקבע פ"ש את הנתונים לפי מיטב שפיטתו. לגבי השגה בשומת ניכויים, עפ"י סעיף 168 ניתן להגיש אותה בתוך 14 יום מיום קבלת השומה (להבדיל מהשגה על רגילה שעפ"י סעיף 150(א) רשאי הנישום להגיש תוך 30 יום).

ניכוי מס במקור מתושבי חוץ

סעיף 170 לפקודה מחייב תושב ישראל שמשלם לתושב חוץ לנכות ממנו מס במקור בשיעור של 25%. מדובר בתשלומים כמו ריבית, דמי שכירות על נכסים בחו"ל, תמלוגים וכו' שעפ"י סעיף 4א לפקודה רואים אותם כהכנסה חייבת בישראל.צריך לנכות ממנו כפי שמנכים מתושב ישראל. 

לדוג' :

בעבודות בנייה 30% לפי תקנות עבודות בניה והובלה.

בעבודות אומנות 49% לפי תקנות סוגי שכר כהכנסה.

מדמי שכירות עבור נכס שיש לתושב חוץ בישראל 35% לפי תקנות דמי שכירות.

יש הקלות ספציפיות לספורטאי חוץ ועיתונאי חוץ שנקבע לגביהם ניכוי מס במקור של 25% במשך 5 שנים. בנוסף מתירים להם הוצאות שהייה ללא קבלות כ ? 240 ש"ח לכל יום.

תקנות מ"ה (ניכוי מס במקור מתשלומים)

כל התקנות הותקנו מכוח סעיף 164 לפקודה. התנאי הבסיסי לניכוי מס במקור הוא שמבחינת המקבל מדובר בהכנסה.

לדוג' : אם חברה שהמחזור השנתי שלה 20,000,000 ש"ח ובד"כ היא מחויבת לפי תקנות (שירותים ונכסים) לנכות מס במקור מכל תשלום שהיא מבצעת, רוכשת רכב פרטי מאדם פרטי היא לא תנכה מימנו מס במקור כי מבחינתו לא מדובר בהכנסה.

תקנות מ"ה (מתן אישור על ניכוי במקור)

כל אדם שמנכה מס במקור ייתן למקבל אישור שבו יופיעו הפרטים הבאים :

שם המנכה, מספר תיק הניכויים, סכום התשלום, סכום המס שנוכה במקור, משרד פ"ש שאליו המס הועבר, שמו של המקבל, מספר התיק שלו או מספר ת.ז. שלו.

כיצד יודעים האם קיימת חובה לנכות במקור

בכל צו שנלווה לתקנה יש הגדרה מיהו החייב לנכות במקור.

הגדרה זו כוללת שמות שונים כמו מוציא לאור, מבטח, קבלן, משלם, חקלאי וכו'.

לכן, צריך לזהות בנתוני השאלה באיזה סוג של תשלום מדובר, עפ"י סוג התשלום ללכת לתקנה המתאימה, לבדוק האם ההגדרה של החייב באותה תקנה כוללת את אותו אדם שמופיע בשאלה כמשלם (בחלק נכבד מהתקנות בהגדרת חייב ממעטים יחיד שמשלם שלא בתחום עיסוקו או שלא היה חייב לנהל כפולה וכו').

אם בכל זאת המשלם לפי נתוני השאלה מתאים להגדרת חייב, לבדוק האם המקבל מופיע ברשימת החריגים שפטורים מניכוי במקור. זה מופיע בהגדרת מקבל בצו (ניכוי במקור מריבית) ובהגדרת מקבל של צו (ניכוי במקור של שירותים ונכסים).

אם החלטנו שקיימת חובה לנכות במקור צריך למצוא את אחוז הניכוי שמופיע בד"כ בסעיפים 2 או 3 של כל תקנה.