כשיוסי ביילין החליט להודיע כי לא יתמודד על תפקיד יו"ר מרץ בפריימריס הקרובים של המפלגה הוא התייעץ עם עצמו. אולי החליף מילה או שתיים גם עם אנשים אחרים שהוא מעריך ומכבד את דעתם. אבל ככל הידוע, לא היה בקרבתו "יועץ צללים" דוגמת אלדד יניב, מוציא ומביא, מנפח ספינים בתקשורת מעצב ולש תדמיות של אישי ציבור כדי שאלה יהיו בשלים לכאורה להוביל ולהנהיג.
וראו זה פלא. העדרו של יועץ - לחשן כזה לא הפחית מאומה מאזכורי הערכה שזכה להם הפורש מכל קצות הקשת הפוליטית. נכון רבים המשיכו וימשיכו להסתייג ממשנתו הפוליטית ומרעיונותיו המדיניים - הם גם נתנו לכך ביטוי בתגובותיהם להודעת הפרישה. אבל - כולם בלי קשר למחנה פוליטי , השמיעו דברי הערכה לאיש, למקוריותו ולתרומתו לחיים הפוליטיים ציבוריים בישראל.
לא חכמה יאמרו. האיש הודיע על פרישה מהמרוץ - כמעט פרישה מהחיים הפוליטיים - אז במצב כזה משבחים את תרומתו האישית. לא נכון. תזכרו מה אמרו על ברק אחרי הודעות הפרישה שלו לאור הפסדו בבחירות. גם מנתניהו לא חסכו דברי ביקורת כשהודיע שהוא יורד מהבמה הציבורית. הביקורות לא פסחו על התנהלותם האישית של אנשים אלה במהלך תפקידם הרם . נטען כנגדם שהתנהלות זו הייתה אחד הגורמים המרכזיים בתבוסתם.
כנגד ביילין אומרים חבריו למפלגה הרבה דברים: שלא היה אגרסיבי בהסברה, שלא התייעץ מספיק, וכיוב' דברים. אבל לא מהסוג שאמרו ואומרים ה"חברים" על ברק ונתניהו. הביקורת כנגד ביילין מתמקדת בתפיסתו הפוליטית מדינית, בתפקודו הטכני כיו"ר המפלגה אבל לא ביושרה וביושר האישי ולא בשל חוסר עקביות בדעותיו המדיניות.
אולי כאן ההבדל. למי שיש משנה פוליטית -מדינית והוא רואה בה את העיקר, אין צורך ביועץ ספינולוג. אבל לאיש ציבור שהעיקר אצלו הוא לכבוש את ההנהגה והרעיון והמצע הוא משני - יש צורך חיוני ב"ספינולוג -קומבינטור" .
אז נכון, יוסי ביילין לא הצליח כמנהיג מר"צ. הוא נכשל במבחן התוצאה. אבל איש לא יכול לטעון כנגדו שלא הייתה לו מחשבה מדינית, ושזיגזג בעמדותיו.
דווקא המתחרה על ראשות מר"צ רן כהן, ניסה בתגובותיו להודעת הפרישה מהמרוץ של ביילין, להכניס ביקורת על רקע עדתי כלפיו. לא בטוח שהיא תיקלט. אבל ברור שקו הסברה כזה מחייב ספינולוג. (אלדד יניב פנוי?)
הנתונים: תפקידים בכירים בשירות הציבורי בעבר,כותב דעתן בהווה וסבא לשלשה
פורסם גם באתר המחבר:
http://www.notes.co.il/raboy/