דרך האבות
מאת: ביס"ש כפר עציון
נק' פתיחה: האלון הבודד
נק' סיום: נווה דניאל
אורך המסלול: 2.5 קילומטרים
זמן הליכה: כשעתיים
דרגת קושי: מסלול הליכה קל
עונה מומלצת: כל השנה
מפת סימון שבילים: מפה מס' 9
סימון שבילים: אדום
נקודות שירותים ועצירה קרובות: צומת גוש עציון, כניסה לנווה דניאל
אופציות נוספות לטיול: בסוף העמוד
"דרך האבות" - על רגל אחת
נלך בדרך בה עברו אבותינו בדרכם על גב ההר נצפה על מקום הקרב בין החשמונאים לבין היוונים ונתרשם מאבני המיל הרומיות - סימן לדרך מסודרת. לא נפספס כמובן את פרשת הגבורה שהיוותה את אחד מסמליה של מלחמת העצמאות, פרשת גוש עציון. המסלול עובר בנוף הררי מרהיב, כר לפרשיות היסטוריות מרתקות ולחיי עמל וחקלאות בימי קדם.
איך מגיעים?
ניסע על כביש 60 ובצומת גוש עציון נפנה מערבה (לכיוון כפר עציון ואלון שבות). לאחר כ-2 ק"מ נפנה ימינה בעקבות השילוט לאלון שבות. בכיכר יש להמשיך ישר ולאחר נסיעה של כ-100 מ' יש לחנות הרכב בשוליים שמשמאל לכביש.
איך הולכים?
נקודת ההתחלה שלנו היא האלון הבודד, סמלו של גוש עציון.
האלון הבודד: עץ עתיק זה ראה ממלוכים ,עות'מאנים ובריטים, אך גם יהודים עקשנים נטועים באדמתם, נלחמים מול אויב ערבי עדיף במספר ובנשק, ונכנעים בתום קרב גבורה. האלון הזה גם ראה את בניהם של הלוחמים, חוזרים ובונים את ביתם שחרב, ומקיימים את דברי הנביא: "ושבו בנים לגבולם". לא פלא, שהעץ אליו צפו 19 שנה מרחוק, הפך להיות סמלו של גוש עציון המתחדש. אבני זיכרון מסביב לאלון מספרות בקצרה את פרשת הגבורה שהתחוללה כאן לפני כ-60 שנה.
מהאלון נמשיך צפונה בכביש, כ-200 מטר, עד שנראה דרך עפר הפונה ימינה אל "דרך האבות". בדרך זו, המסומנת בסימון שבילים אדום, נלך עד לסוף המסלול. בתחילה אנו צמודים לגדר היישוב אלון שבות, מראשוני הישובים בגוש עציון, ושמו מעיד על מקומו המיוחד של האלון בעולמם של מקימיו. בהמשך נראה משמאל, ממערב, נחל עמוק, נחל נעמנים, מיובליו של נחל עציונה היורד אל עמק האלה. מורדותיו של הנחל עמוסים עצי פרי של מטעי קיבוץ ראש צורים הסמוך.
בכניסה לדרך העפר, 100 מטרים מצפונה לנו, ח'רבת זכריא הערבית, המשמרת את שמה של בית זכריה: גם בימים ההם נלחמו יהודים על אדמתם, מול האויב היווני. החשמונאים, בראשות יהודה המקבי, ניהלו באזור גוש עציון של ימינו שניים מתוך שמונת הקרבות שלהם נגד היוונים. בקרב בית זכריה נערך צבאו של יהודה המקבי לקראת המוני הלוחמים של הצבא היווני, והפילים שתיפקדו כטנקים קדומים. כאשר ראה אלעזר אחי יהודה, שהתבוסה קרובה, מוטט עליו את אחד הפילים, מתוך מחשבה שבכך יפגע במצביא הסלווקי ליזיאס. לזכרו הישוב אלעזר לא הרחק מכאן. יהודה נסוג אל ירושלים, ולבסוף נטשו היוונים את המקום והותירו את הבירה בידינו. אכן, כבר לפני יותר מאלפיים שנה שימש אזור גוש עציון עמדה קדמית של ירושלים.
נתקדם בשביל העפר מזרחה כ-400 מטרים עד שנגיע אל אבן המיל בצד הדרך.
הדרך הרומית: כאן עברה דרך רומית, שנסללה במאה ה-2 לספירה, ולאורכה נתגלו אבני מיל, שרידי חציבה ומצדיות להגנה על הדרך. האבנים הונחו במרחק של מיל זו מזו (1400-1600 מ') ומכאן שמן. על אבני המיל היו כתובות שציינו את הקיסר שבתקופתו נבנתה הדרך, ואת המרחק הנותר אל היעד.
אמנם בתקופה זו כוסתה ארץ ישראל ברשת דרכים שחצב השליט הרומי, אך שורשיה של דרך זו נעוצים עוד בימי בית המקדש הראשון והשני, ובעולי הרגל הרבים שבאו אליו וחזרו ממנו לביתם. יתרונה הגדול של דרך זו היה טמון בנוחות שסיפקה, ללא עליות וירידות תלולות.
נמשיך כ-100 מטר, נפנה שמאלה אל מקווה הטהרה שאליו יורדות מדרגות אבן. את מקווה הטהרה נוכל לזהות בעזרת הסככה שבסמוך לו.
מקווה טהרה: מקווה טהרה זה מלמד גם הוא על חיים יהודיים בימי קדם. האם שימש את תושבי האזור? האם פקדו אותו עולי רגל? האבן לא מדברת, אך הממצאים מעידים על סידורי הטהרה הקפדניים שננקטו בעבר. לצידו של מקווה זה נתגלה בשנים האחרונות מקווה נוסף שהפך למאגר מים בתקופה הביזנטית, תקופה בה לא פקדו יהודים את המקום.
ניפרד מנוף העיר אפרת ממזרח וממראה גבעת חי"ש מדרום, ונמשיך צפונה. שני קילומטרים מפרידים בינינו לבין הישוב נווה דניאל. למרגלותינו מעמיק הנחל, וההולך מעליו נהנה מהמראה המשלב את צמחיית החורש הטבעי עם מטעים ששתל האדם.
ממערב לנו קיבוץ ראש צורים ומטעיו. באחד העיקולים נחלוף על פני שרידי כבשן סיד, ששימש להכנת סיד, ומעט אחר כך אנו מתחת ל"נתיב האבות", שכונה מערבית של הישוב אלעזר.
הנוף נפתח מערבה וצפונה: בתי נווה דניאל המתנשאים מצפון בגובה של כמעט 1000 מטר מעל פני הים, הכפר נח'לין במורד הנחל, הישוב הגדול ביתר עילית, וישובים רחוקים יותר בהרי ירושלים ובמישור החוף. ערב קום המדינה היו במקום ארבע נקודות ישוב קטנות ומנותקות. היום ההתיישבות בגוש גדולה הרבה יותר, ואת מאות התושבים בעבר החליפו אלפים רבים של תושבים בימינו.
מתחת לשביל יוצר מצוק הגיר הקשה נוף פראי, המשולבת בו צמחיית בתה ובייחוד סירה קוצנית. בעבר נעלמה צמחיית החורש הים תיכוני בשל עודף רעיית צאן וכריתה מרובה של עצים להסקה. כיום שב החורש ומפאר אט-אט את הקרקע.
נשוב מהעולם הקסום של נופי קדומים וחקלאות ההר אל המציאות המודרנית, ונתחבר לכביש העולה לנווה דניאל, ובו נרד ימינה ונגיע בחזרה לכביש 60.
אופציות נוספות לטיול:
- אל שדה בעז - ניתן להמשיך עם השביל המסומן באדום, לחצות את היישוב נווה דניאל, וללכת אל עבר הרכס "נבי דניאל", בו נראה קבר שייח' שעצי אלון עתיקים מעידים על קדושתו. הדרך ממשיכה עוד צפונה אל היישוב "שדה בעז", שלוחה צפונית של הישוב נווה דניאל, מדרך זו ניתן גם לסטות מזרחה,(ימינה) אל המעיין עין אל קסיס.
- אל נחל הפירים ואמת הביאר - אחרי הביקור במקווה הטהרה אפשר לפנות בצומת השבילים ימינה-מזרחה כקילומטר וחצי, לעבור בסמוך ליישוב אלעזר ולהגיע לנחל הפירים בו נמצאת אמת המים הקדומה - אמת הביאר [ראה תיאור מסלול למקום].
