מגוש עציון לואדי פוכין

מגוש עציון לוואדי פוכין

נק' פתיחה: שער הקיבוץ כפר עציון

נק' סיום: צור הדסה

אורך המסלול: כ-10 ק"מ

זמן הליכה: כ-7 שעות

דרגת קושי: בינוני-קשה

עונה מומלצת: כל השנה

מפת סימון שבילים: מפה מס' 9

נקודות שירותים ועצירה קרובות: בית ספר שדה כפר עציון, תחנת דלק על-יד צור הדסה.

אופציות נוספות למסלול: מוזכרות בסוף העמוד

הערות מיוחדות: חובה להצטייד בליווי נשק ובמפה מס' 9.

סיור זה מומלץ לקיים בליווי מדריך מוסמך. סיורים מאורגנים למקום ניתן להזמין דרך בי"ס שדה כפר עציון: 02-9935133.

גוש עציון - ואדי פוכין: על רגל אחת

נצא מגוש עציון צפונה, לעבר נופים מרהיבים ומגוונים. נתחיל בירידה מגוש עציון, במדרונות הצפוניים של קמר חברון, נמשיך בנחלי הגבול בין הר חברון והרי ירושלים ונגיע לקראת סיום לרכס הסנסן, הנמצא בדרום הרי ירושלים.

איך הולכים?

מהכניסה לקיבוץ כפר עציון נלך למעין הראשון – עין מסלע, נמשיך משם למעין נוסף הנמצא ממערב לביתר עילית – עין פארס ונרד למעיינות ואדי פוכין. נסיים בעילה לרכס הסנסן והליכה על דרך הפטרולים לצור הדסה.

עין מסלע / עין אבו-כלאב

מעיין נובע, עץ תאנה ושולחן עץ - כל מה שצריך לפיקניק מוצלח ולטבילה מרעננת. המעיין נובע מבין שכבות הסלע בזרימה קטנה אך יציבה. המים נאגרים בברכה חצובה ליד הנביעה. שמו של המעיין ,"עין מסלע", על שם "גרעין מסלע" של השומר הצעיר. גרעין מסלע הקים בשנת 1947 את הקיבוץ הרביעי בגוש עציון – קיבוץ רבדים.

מכאן נתחיל את הירידה התלולה מהרי גוש עציון, לכיוון צפון-מערב. הנקודה הבאה אליה נגיע, המעידה גם היא על מקורות המים הרבים במקום, היא הלמעין שלצידו בריכת איגום - "עין פארס".

עין פארס:

מעיין הנובע במפגש יובליו של נחל עציונה. מי המעיין חתומים על ידי בריכת המים. המעיין משמש את תושבי הכפר נח'לין לחקלאות ולהשקיית הצאן. סמוך למעיין נוכל לראות את חלקות השלחין, וכן כרמים ומטעים נוספים הנהנים ממי המעיין. שתי נביעותיו של המעיין מכוסות, וניקבות תת קרקעיות מובילות את המים לנקודת מפגש (במבנה הבטון הסמוך). תעלת מים נוספת נמשכת אל בריכת האגירה. שמו של המעיין-"פארס" פירושו בערבית "פרש"- הוא כינוי גבורה לנביא האיסלאם - מוחמד. שברי חרסים רבים, הפזורים בשטח המעיין, מעידים על ניצול מימיו כבר בימי קדם. ישנם חרסים שמתוארכים החל מהתקופה הכנענית, דרך התקופה הפרסית והרומית, ועד לימי התורכים העות'מאנים. מזרחית למעין תל המעיד אולי על התיישבות בעת העתיקה סמוך למעין.

לאחר הליכה נוספת נגיע לעמק קטן ומרשים בו גידולים חקלאיים לרוב – זהו ואדי פוכין.

ואדי פוכין:

שמו של הנחל הוא "ואדי אל פוואר" שפירושו בערבית הוא "הנחל הנובע". קטע הנחל בו נלך בטיולנו, קרוי "ואדי פוכין" מכיוון ששטחי החקלאות הנמצאים בו, שייכים לתושבי הכפר "ואדי פוכין", הנמצא מזרחית לנו, במעלה הנחל. הכפר הוקם במאה ה-16 על ידי משפחות שהגיעו מהכפר ולג'ה הסמוך אל העמק הפורה. במעלה העמק הקימו את הכפר ובאזור המעיינות יצרו את המערכת החקלאית. עד למלחמת העצמאות היה הכפר צנוע ונחבא אל הכלים, אך הימצאותו סמוך לקו הירוק הייתה בעוכריו והוא היווה יעד לפשיטות. תושביו נאלצו לעזוב לתקופה מסוימת, אך המשיכו לעבד את הקרקעות. שר הביטחון משה דיין נענה לבקשת אנשי הכפר ואישר להם לחזור בשנת 1972. בימים אלו נאלצים אנשי הכפר, בשיתוף ביס"ש גוש עציון להילחם בבעיה חדשה – גדר ההפרדה אמורה לעבור באדמות הכפר.

מעיינות הוואדי:

התחתרות הנחל שלפנינו חשפה על פני השטח, מפגש של שתי שכבות קרקע:

1)שכבת סלע קשה וסדוק - הגיר והדולומיט.

2)שכבת סלע רך והאטום - החוואר.

מי הגשמים הנספגים באדמה, מחלחלים בסלע הסדוק והקשה, עד שהם מגיעים לשכבת הסלע האטום, שאינו מאפשר חלחול מים. על גבי השכבה האטימה נאגרים מי הגשמים ("מי תהום"). בנקודה בה תיחשף אל פני הקרקע השכבה האטומה, יפרצו החוצה המים שנאגרו על גביה, וינבע "מעיין שכבה".

בשל היות העמק עשיר בכמויות גדולות של מים, ניצלו יושבי הכפר את המים לפיתוח "חקלאות שלחין"- שיטת גידול שאינה אפשרית ברוב שטחי ארץ ישראל, הענייה במים.

חקלאות שלחין:

"כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים היא אשר יצאתם משם, אשר תזרע את זרעך והשקית כגן הירק, והארץ אשר אתם עוברים שמה לרשתה, ארץ הרים ובקעות,למטר השמיים תשתה מים..." (דברים י"א, י'- י"א.)

פסוקים אלו נאמרו על ידי משה לבני ישראל, ערב כניסתם לארץ. מתוך הפסוקים עולה כי בארץ ישראל צריך גשמים כדי לפתח חקלאות. החקלאות הרווחת בארץ ישראל, הנסמכת בעיקרה על מי גשמים, נקראת "חקלאות בעל". ישנם בארץ כמה מקומות יוצאי דופן, בהם החקלאות מתבססת על מי מעיין. החקלאים יכולים להיות רגועים כל השנה. במקומות אלו נובעים מים בכמות מספקת, כך שאין צורך קיומי במי הגשמים. במקומות אלו, ניתן לגדל כל השנה גם גידולים הזקוקים להשקיה יומיומית קבועה, כגון ירקות, גידולי עלים ועוד. חקלאות זו המתבססת על מי מעיין נקראת "חקלאות שלחין"- הואיל ומהמעיין נשלחים המים, בעזרת תעלות, אל חלקות הגידול השונות.

אופציות נוספות למסלול:

מביתר עילית לוואדי פוכין

שים לב: -דרך זו עוברת בסמוך לבתי הכפר הערבי "וואדי פוכין". - לא מומלץ להשאיר את הרכבים זמן ממושך ללא השגחה.