ישובי גוש עציון 

"שבו בנים לגבולם" 

י"ט שנה עמד גוש-עציון בחורבנו. הערבים הקימו מחנות צבא על חורבות כפר-עציון ו'המשלט הרוסי',  ומחנה-פליטים על הריסות משואות-יצחק. שרידי גוש-עציון נותרו להביט מרחוק אל עבר "העץ-הבודד" שסימל את הכמיהה לשוב הביתה. היו אלה שנים בהן חשנו - אנו בני כפר-עציון -   את עומק פשוטו של הפסוק: "כי מנגד תראה את-הארץ ושמה לא תבוא" (דברים לב נב). י"ט שנה, שמרו בני כפר-עציון על קשר חברתי הדוק ביניהם, על קשר עין ולב עם ביתם בגוש-עציון. המורשת הכבירה שהותירו האבות טופחה, לובתה בלב הבנים, עד שהייתה ללפיד בוער. 

ביום כ"ח באייר תשכ"ז (7.6.1967), במלחמת ששת-הימים, זכינו ואדמות גוש-עציון נגאלו, יחד עם ירושלים, חברון ובית-לחם. באחת הפך חלום השיבה הביתה מהוויה רחוקה ומעורפלת לממשות חיה ונושמת.  

ביום כ"ב באלול תשכ"ז (27.9.1967), שבו ועלו בני כפר-עציון יחד עם חבריהם, לביתם החרב בהרי-עציון. בלבם מפעמת ההחלטה הנחושה לשוב וליישב את ההר, לחזור לנחלת אבות, להתמודד בהצלחה עם המשימה המרגשת והקוסמת, רבת הקשיים ועמוסת האתגרים. 

כפר עציון 

קיבוץ כפר עציון עלה על הקרקע בכ"ב באלול תשכ"ז (1967), מיד לאחר מלחמת ששת הימים. מייסדי הקיבוץ היו בני המתיישבים והלוחמים אשר שבו אל חורבות כפר עציון שנפל בקרב במלחמת העצמאות וייסדו במקום את ביתם בבחינת "ושבו בנים לגבולם" (ירמיהו ל"א, ט"ז). הקיבוץ עלה להתיישבות באישור ממשלת ישראל ובברכתה. היה זה היישוב היהודי הראשון שהוקם ברחבי יהודה ושומרון. כפר עציון חבר בתנועת הקיבוץ הדתי, חבריו מבקשים לטפח חיי תורה - ועבודה בדומה לאלו שנגדעו בהר בתש"ח. היישוב מונה כיום כמאה משפחות חברי קיבוץ ותושבים.  

במשך השנים התפתחו בקיבוץ ענפי חקלאות ותעשייה, ובהם מטע דובדבנים ותפוחים, לולי הודים לרבייה ולפיטום, מדגרת "יפה הוד", ענף גידולי שדה בחבל לכיש המשותף לשלושת הקיבוצים בגוש עציון, וכן ענפי שירות כמוסך ומסגרייה. כן הוקם ענף יזמות ייחודי ? מופ"ת עציון, המשווק טכנולוגיות מיגון חדשניות ברחבי העולם. כיום פועלת בקיבוץ ישיבת "מקור חיים"-ישיבה תיכונית בעלת אופי חסידי ייחודי.  

מתוך שאיפה להנחיל את מורשת גוש עציון לציבור הרחב ולחנך על ברכי מופת המעש החלוצי-התיישבותי ועל מסירות הנפש של אנשי ההר, הקימו אנשי כפר עציון בית-ספר-שדה המפעיל רשת ענפה של סיורים מודרכים באזור וברחבי הארץ. לידו פועלת אכסניית נוער לקבוצות מטיילים, למבקרים ולמתארחים. במזרח הקיבוץ בתוך חורשה טבעית עשירה בצמחיית ההר, מצויה שמורת "שיר השירים" ובה בעלי חיים המאפיינים את האזור ? צבאים, יעלים ועוד.   

פסגת הגבעה, עליה ניצב הקיבוץ בעבר, הוקדשה לגן זיכרון למתיישבים, לנופלים בקרב ולמורשתם.   אגודת בני גוש עציון הקימה במקום "בית-עדות" - מוזיאון לתולדות גוש עציון, ו"אוהל יזכור" שהוקם על הריסות ה"בונקר" שבו נפלו אחרוני הלוחמים בקרב. במבנה זה מופעלת תוכנית אור-קולית ? "אנשי ההר" -באמצעותה זוכה המבקר לחוות את סיפורו המופלא של גוש עציון. 

הר גילה 

על רכס גבוה  בהרי יהודה ובמרחק של כ-300 מ' מהתחום המוניציפאלי של ירושלים, הוקם בחנוכה תשכ"ח (1968) בית-ספר-שדה הר גילה שהיה אבן הפינה ליישוב הקהילתי. בשנותיו הראשונות נועד  היישוב רק לעובדי החברה להגנת הטבע, לעובדי רשות שמורות הטבע ולאנשי צבא קבע.  

מפסגת הר גילה נשקף נוף מרהיב לכל העברים. שני מצפורים פונים לעבר מדבר יהודה, ים המלח והרי מואב ממזרח, שפלת החוף ממערב וירושלים מצפון. טביעות אצבעותיהם של התושבים חובבי הטבע ניכרת בהר גילה - בגינון המיוחד, במרכז הדורסים הראשון בישראל ועוד. במקום פועלת אכסניה של החברה להגנת הטבע ובה 400 מיטות. חיל החינוך של צה"ל מפעיל בהר גילה מדרשה לחינוך, המקיימת השתלמויות וימי עיון לכ-10,000 מפקדים וחיילים בשנה. בעתיד אמור להיבנות בהר גילה מרכז חינוכי לתלמידי חו"ל.  

הר גילה הוא יישוב מעורב ומתגוררות בו כמאה משפחות דתיות ושאינן דתיות. 230 יחידות דיור נוספות נמצאות בשלבי בינוי שונים. 

ראש צורים 

קבוצת ראש  צורים הוקמה בג' בתשרי תשכ"ט (1969) באתרה של קבוצת עין צורים שחרבה עם נפילת גוש עציון בתש"ח. מקימי ראש צורים היו בני הקיבוץ הדתי בשנת שירות נוספת, חברי גרעין בני עקיבא וחברי גרעין הצופים הדתיים. במקום נבנו לולי הודים לפיטום, התפתחה רפת משגשגת וניטעו מטעי דובדבן, נקטרינה, קיווי וכרם ענבי יין. בחבל לכיש שותף הקיבוץ לכפר עציון ולמגדל עוז בענף גידולי שדה.  

לפני מספר שנים חברי קיבוץ ראש צורים בחרו לחולל שינוי מהותי באורחות חייהם, להפריט את מרבית מרכיבי החיים השיתופיים, להקים שכונה קהילתית ולקלוט תושבים לצד חברי הקיבוץ ובכך להגדיל משמעותית את אוכלוסיית היישוב ולשפר את הפעילות הקהילתית.

במהלך השנים האחרונות נבנו במקום כחמישים יחידות דיור חדשות. כיום מונה היישוב כמאה משפחות, כרבע מהן חברות בקיבוץ.  

שלושה מוסדות חינוך ייחודיים פועלים בראש צורים: אולפנה לבנות (ללא פנימייה) ובה מאה תלמידות; בית ספר "ראשית" המשלב בכיתות הלימוד ילדים מוגבלים, וסדנת שילוב לילדים עם צרכים מיוחדים.  

אלון שבות 

אלון שבות עלתה על הקרקע בכ' בסיוון תש"ל (1970). היא שוכנת סמוך ל"אלון הבודד" שבלב גוש עציון, ומכאן שמה.  

ראשיתה של אלון שבות בישיבת ההסדר "הר עציון". לאורך השנים משמשים כראשי ישיבה הרב יהודה עמיטל והרב אהרון ליכטנשטיין. הישיבה הטביעה חותמה על היישוב. רבים מתלמידיה ומרבניה בנו כאן את ביתם. מכללת "יעקב הרצוג" שליד ישיבת הר עציון מובילה בתחום הכשרת מורים דתיים ולימודי התנ"ך. אלפי בוגרי המכללה עוסקים בהוראת תנ"ך ומקצועות היהדות במוסדות חינוך בכל רחבי הארץ.

אלון שבות הוא היישוב הגדול ביותר מבין יישובי המועצה האזורית גוש עציון, כ-680 משפחות, והוא מהווה מרכז התיישבותי ליישובי האזור. בין התושבים בעלי מקצועות מגוונים ? רבנים ובני תורה,  אנשי אקדמיה, מורים, בעלי מקצועות חופשיים. באלון שבות גרים עולים חדשים וילידי הארץ, בהם גם בני דור שני, ושלישי  למייסדי גוש עציון.  

באלון שבות פועלים מיזמים שונים - משתלה, מפעלי תעשייה זעירה ומכון צומ"ת העוסק בפתרונות טכנולוגיים לבעיות הלכתיות.  

אלעזר 

היישוב אלעזר עלה על הקרקע על אם הדרך בין ירושלים לחברון בר"ח מרחשוון תשל"ו (1975). גרעין משפחות של אקדמאים דתיים שעלו מארצות הברית בנו כאן מושב שיתופי וקראו לו על שם אלעזר החורני, אחי יהודה המקבי, שנהרג סמוך לכאן בקרב הגנה על ירושלים. בניסיון נואש לבלום את מסע הצבא הסלווקי-יווני לירושלים, אלעזר ניסה להמית פיל יווני ונמחץ תחתיו.  

אלעזר הוא יישוב קהילתי המונה יותר מ-300 משפחות. טווח הגילאים של התושבים רחב ומוצאם מגוון. רוב התושבים עובדים מחוץ ליישוב, ומיעוטם עוסקים במקום בתעשייה זעירה, בענפי אמנות שונים ובחקלאות. היישוב נתון בתנופת פיתוח ובנייה ועתיד לקלוט בקרוב כמאה משפחות נוספות. במקום פועלים אולם האירועים "שמחת שני", גן החיות הטיפולי "חוויות" וגלריה לאמנות "בית דוד". 

תקוע  

היישוב תקוע נוסד בי"ז בתשרי תשל"ח (1977) על בסיס היאחזות הנח"ל תקוע שהוקמה במקום ואוזרחה. הייתה זו היתד הראשונה של התיישבות יהודית במזרח גוש עציון, במבואות מדבר יהודה.  

תקוע הקומה סמוך לחורבות היישוב העברי הקדום "תקוע" שהתפרסם בתנ"ך, כעיר הולדתו, של עמוס הנביא. היישוב הקהילתי פונה לנופו המרהיב של מדבר יהודה ומרקם תושביו מיוחד. הוא מיועד ל"דתיים" ול"חילונים" כאחד ושאיפת תושביו לצמצם את הקיטוב שבין קבוצות אלה. באופן טבעי הקימו התושבים את בית הספר "אחדות ישראל" (אח"י תקוע) בו לומדים ומתחנכים יחדיו ילדים ממשפחות "חילוניות"  ו"דתיות" בכיתות א-ו. פתיחותה של החברה בתקוע ניכרת גם בקליטה רחבה של עולים מברית המועצות לשעבר. 

בתקוע מתגוררות כ-350 משפחות בבתי קבע ובמבנים זמניים. מגוון העיסוקים של התושבים רחב. חלקם עובדים מחוץ ליישוב, וחלקם במיזמים מקומיים ? חוות פטריות, נגריות, מוסך, מטע וכרמים, חוות סוסים, חברת מחשבים ועוד. במקום פועלת ישיבה גבוהה. 

מגדל עוז 

הקיבוץ מגדל עוז עלה על הקרקע  ביום כ"ב באלול תשל"ז (1977). שמו לקוח מהפסוק בתהילים ס"א ד' - "כי היית מחסה לי מגדל עז מפני אויב", הוא ניתן ליישוב כמחווה למגדל עדר, יישוב שנוסד סמוך לכאן חמישים שנה קודם לכן (תרפ"ז) ונחרב במאורעות אב תרפ"ט. קיבוץ מגדל-עוז נבנה למרגלות האתר הקדום אום-א-טלע, מצפה עוז- גבעה נשאה, אתר התיישבות יהודי מימי האבות ומימי שיבת ציון, ממנו תצפית אל ירושלים והר- הבית. בהקמתו נפרצה הדרך להרחבת תחום ההתיישבות של גוש עציון המקורי מזרחה, אל מעבר לכביש ירושלים חברון.  

בקיבוץ הצעיר והיציב מתגוררות כיום כחמישים משפחות, מהן משפחות חברי הקיבוץ ומהן משפחות תושבים. מגדל עוז הוא קיבוץ המשתייך לזרם השיתופי ומתבסס על חקלאות ועל תעשייה. הקיבוץ מתבסס על כמה מקורות פרנסה: רפת חלב, ענף גידולי שדה המשותף לכל קיבוצי הגוש, כרם יין, מטעי דובדבנים, נקטרינות ואפרסקים, חוות רביית הודים ולולים לגידול הודונים לפיטום. מפעל "מעוז תעשיות", גולת הכותרת העסקית של הקיבוץ, מייצר לוחות פיקוד מוארים לתעשיות האוויריות והביטחוניות בארץ ובעולם. הקיבוץ מפעיל גם את "אופנת דובדבן" למכירת בגדי נשים ונערות.  

מעלה עמוס 

מעלה עמוס הוא היישוב החרדי הראשון בגוש עציון לאחר חידוש היישוב היהודי בו. היישוב נושא את שמו של עמוס הנביא יליד תקוע הסמוכה. בחודש תמוז תשמ"א (1982) יסדה  אותו קבוצת אברכים מישיבת "אש התורה" בירושלים, במזרחו של גוש עציון, במבואות מדבר יהודה, על גדות נחל ערוגות. היישוב נועד להקל על מצוקת הדיור של האברכים ולאפשר להם ללמוד מתוך מנוחת נפש, להתעלות מבחינה רוחנית ולגדל משפחות באווירה יהודית טהורה. היישוב משקיף על גבעות מדבר יהודה, על ההרודיון ועל חלקו העליון של נחל ערוגות.

במקום מתגוררות כחמישים משפחות. חלק מהתושבים הם אברכים שתורתם אומנותם, וחלק עוסקים בהוראה, במחשבים, במקצועות חופשיים ובמלאכת כפיים.  

נוקדים (אל-דוד) 

היישוב נוקדים שוכן בנוף מדברי מרהיב בחלקו המזרחי של גוש עציון. תחילתו במחנה אוהלים שנטו שש משפחות מתקוע בי"ד בתמוז תשמ"ב (1982) כתגובה להירצחו של דוד רוזנפלד ז"ל, תושב תקוע שניהל את אתר ההרודיון. היישוב נקרא אל-דוד גם על שמו של אלי פרסמן ז"ל, תושב תקוע שנפל במלחמת שלום הגליל. מקור השם בפסוק הפותח את ספר עמוס הנביא, יליד תקוע "דברי עמוס אשר היה בנוקדים מתקוע" (עמוס א', א'). 

בנר שני של חנוכה תשמ"ג הוצבו קראוונים ביישוב הארעי (כיום כפר אלדד). ב-תשנ"ג, 11 שנים לאחר ההקמה, אישרה הממשלה את התחלת בניית הקבע על אחת הגבעות הסמוכות לנקודה הזמנית.  

כיום גרות בנוקדים כ-140 משפחות "דתיות", "מסורתיות" ו"חילוניות", בהבנה ובכבוד הדדי.  

ביישוב מגוון שירותים קהילתיים. כמו כן פועלת במקום מכינה קדם-צבאית, המכשירה את בוגרי מערכת החינוך הישראלי לקראת חינוך משמעותי בצה"ל, למסלולי התנדבות ביחידות עילית, בפיקוד ובקצונה.  

סמוך ליישוב שלושה יישובים קטנים: כפר אלדד, מעלה רחבעם וחוות שדה בר הנותנת מכסה ובית חם לנוער במצוקה. 

נווה דניאל 

נווה דניאל, יישוב קהילתי דתי, שוכן על פסגה שגובהה 992  מ' מעל לפני הים והינו הגבוה מבין יישובי הגוש. מן היישוב נשקף נוף מרהיב  מערבה לעבר הים התיכון, צפונה לירושלים ומזרחה לים המלח ולהרי מואב. החורף קר ומושלג, רוח עזה נושבת וערפל  עוטה את היישוב. 

בכ"ב בתמוז תשמ"ב (1982) עלו ראשוני המתיישבים על הקרקע כ"תגובה ציונית" לרצח יהודי בשוק בבית לחם. הם נטו אוהליהם במרומי הרכס, קילומטר אחד מדרום לקבר השיח' נבי דניאל, בשטח "משק כהן". יצחק כהן רכש את המקום מידי תושבי אל ח'דר ב-6 בספטמבר 1935, במטרה לייסד במקום חווה חקלאית. מאורעות תרצ"ו-תרצ"ח מנעו ממנו להגשים את חזונו, האדמה נעזבה. ב-1943 רכשה הקק"ל את האדמה, על מנת למנוע אבדן חלקת אדמה יהודית בנקודה אסטרטגית זו. היישוב קרוי על שם שיירת "נבי דניאל", הגדולה בשיירות, שהבקיעה את המצור והגיעה לגוש עציון באדר ב' תש"ח.   

כ-320 משפחות מתגוררות בנווה דניאל. התושבים שולחים ידם במגוון מקצועות חופשיים. ביישוב אולפנה לבנות "שבות רחל", בה פועלת מגמת תיאטרון.  

בנווה דניאל אזור תעשייה משגשג, ויחידות דיור נוספות נמצאות בתכנון ובבנייה.  

כרמי צור 

היישוב כרמי צור עלה על הקרקע בר"ח כסלו תשמ"ה (1984). תושביו הראשונים היו בוגרי ישיבת הר עציון שבאלון שבות. כרמי צור שוכנת 7 ק"מ דרומה מצומת גוש עציון, במחצית הדרך לקריית ארבע-חברון. שם היישוב נגזר משמה של בית צור העתיקה, ששרידיה מצויים סמוך ליישוב. בית צור מוזכרת בספר יהושע ובמלחמות המכבים.  

היישוב מונה כ-120 משפחות. התושבים עוסקים במגוון מקצועות חופשיים.  

השכונה הצעירה "צור שלם" הוקמה לזכר ד"ר שמואל גיליס הי"ד שנרצח בשובו מעבודתו בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים ומתגוררות בה 14 משפחות. 

מצד 

היישוב מצד נוסד בי' באב תשמ"ד (1984) במזרח גוש עציון. מקימיו היו חוזרים בתשובה ילידי דרום אפריקה, צרפת, אנגליה וארצות הברית, שלמדו בישיבת התפוצות בירושלים. היישוב נוסד על בסיס  היאחזות הנח"ל אספר שהוקמה במקום ואוזרחה. 

במצד מתגוררות כשישים משפחות בתנאים צנועים. מצד השוכנת על ספר המדבר מעניקה לתושביה הזדמנות להתרחק משאון העיר ומהמולת החיים. לדבריהם שוררת ביישוב איכות חיים פנימית המסייעת להתמקד בתורה ובמהות החיים.   

קדר 

קדר עלתה על הקרקע בקיץ תשמ"ד (1984) סמוך לעיר מעלה אדומים, והיא היתד הצפון-מזרחית של המועצה האזורית גוש עציון. התושבים נטו אוהליהם בנוף של אדמה צהובה בוהקת, בצפון מדבר יהודה. בחסות משקי חרות-בית"ר הייתה נקודה זו ליישוב קהילתי. נבנו בה קרוואנים, וכשמונה שנים לאחר העלייה החלו להיבנות כאן בתי הקבע.  

כיום מתגוררות ביישוב כ-170 משפחות "חילוניות" ו"דתיות", מהן ותיקות ומהן עולות.  

בת עין 

ראשוני היישוב בת עין עלו על הקרקע ביום העצמאות תשמ"ט (1989). עם עלייתם ליישוב שממערב לקיבוץ כפר עציון, הקימו המתיישבים קרוונים והחלו להתארגן לבניית בתי הקבע בעבודה עברית עצמית.  

בבת עין 75 משפחות בעלות תשובה ברובן המכריע. ציבור מגוון המורכב מחסידי ברסלב, חב"ד, הרב קוק, המהווה יצירה חברתית-רוחנית מיוחדת במינה. התושבים מתפרנסים  מעבודות מגוונות ? רעיית צאן, חקלאות אורגנית, נגרות, מחשבים, כתיבת סת"ם וענפי אמנות שונים. בכוונת המתיישבים להקים בית ספר לאמנות. תושבי בת עין שוקדים להפוך את יישובם למוקד משיכה לנופשים ולהקים בו כפר נופש רוחני.  

ביישוב פועלים ישיבה גבוהה, כולל אברכים וגם מדרשה לבנות חוזרות בתשובה. תושבי בת עין עמלים לקרב רחוקים לתורת ישראל ולארץ ישראל ובניינה.  

בסמוך ליישוב , על שרידי קיבוץ משואות יצחק שוכנת "חוות משואות", העוסקת בגישור וקירוב בין "דתיים" ו"חילוניים". 

 כפר אלדד 

כפר אלדד שוכן ממזרח להרודיון, ומבתיו נשקף נוף מדבר יהודה, ים המלח והרי מואב. היישוב נוסד בכ"ו באב תשנ"ד (1994)  בנקודת היישוב הזמנית של נוקדים, שהתפנתה עם מעברם של התושבים לאתר הקבע שעל גדת נחל תקוע, כקילומטר מהנקודה הזמנית. 

באתר הזמני של נוקדים נשארו משפחות בודדות והמוסדות המיישבים ? המועצה האזורית, אמנה והחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית החליטו להקים במקום יישוב עצמאי שינהל את ענייניו ללא קשר ליישוב האם נוקדים. 

כפר אלדד נקרא על שם הוגה הדעות ד"ר ישראל אלדד ז"ל, איש הלח"י שתמך בהתלהבות באחיזתנו האיתנה ובהתיישבות בכל מרחבי ארץ ישראל. ביישוב  כ-35 משפחות. חמש מהן בנו כאן את בית הקבע שלהן, והאחרות שוכנות עדיין בקרוונים שבמתחם השכונה הישנה. 

בדומה למרקם החברתי של תקוע ונוקדים הסמוכות לכאן, גם בכפר אלדד גרים יחדיו ילידי הארץ, עולים ותיקים וחדשים, "דתיים" ו"חילונים". 

אפרתה 

עלתה על הקרקע בכ"ח בניסן תשמ"ג (15.3.83), במלאת ארבעים שנה בדיוק להקמת כפר-עציון. העיר מתנשאת לגובה של 960 מ' מעל פני הים. אפרת הינה מועצה-מקומית הגובלת במועצה האזורית גוש-עציון. שתי הרשויות מקיימות ביניהן מערכת קשרים ושיתוף פעולה. הרעיון המנחה: הקמת יישוב עירוני פתוח בין גוש-עציון לירושלים, לחיזוק הקשר והגשר ביניהם. העיר נבנית כרצף שכונות על-פני שבע גבעות הקרויות על-שם שבעת-המינים שנשתבחה בהם ארץ-ישראל. העיר מתפתחת צפונה עד "בריכות-שלמה".  

מקור השם, בכינוי המקראי של בית-לחם; "ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה היא בית-לחם" (בראשית לה, יט) ובתקווה להתגשמות דברי הנביא: "רחל מבכה על בניה ... כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעלתך נאם-ה' ושבו מארץ אויב. ויש תקוה לאחריתך נאם-ה' ושבו בנים לגבולם" (ירמיה לא, יד-טז). 

הישוב מונה  כ-1650 משפחות, כ-8500 תושבים, ואוכלוסייתו מורכבת מישראלים, עולים מארה"ב, אנגליה וצרפת. 

חינוך בגוש עציון 

אלפי ילדים ובני נוער מתחנכים בעשרות מוסדות החינוך שבגוש עציון ובאפרת. בתחומי המועצה פועלים 6 בתי ספר יסודיים, 3 אולפנות לבנות וישיבה תיכונית. בתחום מועצת אפרת פועלים עוד מספר בתי ספר יסודיים וישיבות תיכוניות. 

עושר המוסדות מאפשר מגוון של מסלולי לימוד עיוניים לילדי האזור. בתי הספר מנוהלים באופן עצמאי, כל בי"ס על פי שיטתו החינוכית ובהתאם לצורכי האוכלוסייה אותה הוא משרת.  

"הגבעה הצהובה" - לב גוש-עציון 

בית-ספר אזורי ממ"ד עציון - משותף ליישובי גוש-עציון ובו כיתות ד'-ח'. היקף התלמידים בביה"ס גדול ביותר והוא קולט גם קבוצה ניכרת של תלמידים מיישובי חבל-עדולם, הבוחרים לעלות להר וללמוד עם ילדי גוש-עציון. בסמוך לבית הספר הוקמה לאחרונה החטיבה הצעירה בה לומדים תלמידי כיתות א'-ג'. 

נווה-חנה; אולפנא תורנית-תיכונית לבנות, הוקמה במסגרת מוסדות אור-תורה, בנשיאותו של הרב שלמה ריסקין. המוסד קולט בנות מיישובי גוש-עציון, קריית-ארבע ומירושלים. נודע ברמת הלימודים הגבוהה, בתחום התורני ובתחום הלימודים הכלליים.  

יד-שפירא - מפעל הנצחה לשר חיים משה שפירא ז"ל - בו פועל המתנ"ס, מרכז קהילתי ליישובי גוש-עציון המספק פעילות חברתית-תרבותית למתיישבים בגוש-עציון, מבוגרים וילדים. 

מועצה-אזורית גוש-עציון 

בשנת תש"מ (1980) הוקמה "מועצה אזורית גוש-עציון", המשתרעת מכרמי-צור בדרום ועד נאות-אדומים והר-גילה בצפון.  מעלה-עמוס במזרח, ביתר-עילית וגבעות במערב. 

ברחבי שטח המועצה קיימים 15 יישובים, 2 עיירות ובהם 52,000 איש. 

על ראש הגבעה אולם ספורט, ובריכת-שחייה אזורית. 

"העץ-הבודד" 

האלון הבודד ניצב בעיבורו של גוש-עציון, גילו מוארך בלמעלה מ-700 שנה. בשנות הניתוק ניתן היה לצפות עליו מגבולות מדינת-ישראל. בצפייה זו באה לביטוי הכמיהה העצומה לשיבה הביתה. 

סביב האלון הבודד, שהיה סמל גוש-עציון, הוקמה ע"י ק.ק.ל אנדרטה למתיישבי גוש-עציון, לארבעת היישובים וללוחמים מימי תש"ח - 1948. 

צומת גוש-עציון 

צומת הכניסה לגוש-עציון, על כביש ירושלים - חברון, מתפתח כמרכז תוסס. בעבר שכנה פה המושבה מגדל-עדר, לצד בריכת-המים שהוקמה על-ידי הבריטים בשנת 1924, כחלק משיקום מפעל אמות-המים הקדומות לירושלים. מצפון לצומת, במטע של קיבוץ מגדל-עוז, ניצב בניין שהוקם בימי חברת "אל-ההר", ושימש כמרפאה לתושבי האזור, בה פעל הרופא ד"ר הולצמן, בנו של מייסד היישוב כפר-עציון. 

עוד בצומת: "פינה חמה" המשרתת את החיילים והשוטרים הפועלים באזור. את המקום שהוקם לזכר שמואל גיליס וצחי ששון- תושבי הגוש, מפעילות מתנדבות מיישובי גוש עציון. במקום מגישים למבקרים כיבוד ושתייה ומאפשרים פינה שקטה למנוחה. בסמוך ל"פינה החמה" מצוי מבנה משטרת-הרוכבים הירדנית ("מיקי-מאוס"), תחנת דלק; מוסך פעיל, מזנון, יקבי גוש עציון - יקב בוטיק תיירותי ולצידו מסעדה חלבית וכן משתלה ובה בית קפה. 

בקרבת הצומת ממוקם מחנה צבאי, תחנת משטרה ומפקדת כוחות משותפת לאוטונומיה ולצה"ל (D.C.O). 

 "שאי סביב עינייך" 

מצפון מערב לגוש-עציון הוקמה העיר ביתר-עילית, עיר חרדית ההולכת ומתפתחת וממלאת את החלל היישובי בין גוש-עציון ליישובי דרום פרוזדור ירושלים - מבוא-ביתר וצור-הדסה.  

ריבוי התושבים בגוש-עציון והתנועה הרבה על הכביש ירושלים - חברון - באר-שבע, הביאו לשיפורים ניכרים בציר התחבורה שהיה ארוך ומפותל, צר ותלול בראשית ההתיישבות היהודית בהר. בשנת תשנ"ו (1996) נחנך קטע הכביש החדש והמשוכלל, החוצה את העיירה הערבית בית-ג'אללה, ובו שתי מנהרות וגשר ארוך. כביש מנהרות וגשרים ראשון בישראל המשפר לבלי הכר ומקצר במאד את התנועה מגוש-עציון, מחברון ומבאר-שבע לירושלים, אף מעניק לנוסעים ביטחון יתר ביחס לתנועה באזור בעבר. היוזמה לסלילתו וההחלטה על כך קיבל ראש הממשלה ושר הביטחון מר יצחק רבין ז"ל, מי שהיה מפקד חטיבת-הראל במלחמת-העצמאות, וחווה על בשרו את אימי הניתוק בין גוש-עציון לירושלים ותוצאותיו הקשות. 

באזור ובסביבתו נרקמות תוכניות פיתוח נרחבות, במגמה להמשיך לחדש, להרחיב ולפתח את ההתיישבות היהודית בהר-חברון, לעשותו מרכז קליטה ליהודים רבים, להשיב להרי-יהודה את צביונם היהודי, כדבר הנביא: "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן-הראשון אמר ד' צבאות ובמקום הזה אתן שלום נאם ד' צבאות". (חגי ב, ח).