ביקור בהרודיון רבתי
כתבו: פרופ' אהוד נצר ז"ל וצוות החופרים
המכון לארכאולוגיה, האוניברסיטה העברית ירושלים
מה היה הרקע להקמת הרודיון, מפעל משכמו ומעלה בין מפעליו הרבים של הורדוס? בעקבות שלושה אירועים, שאירעו ביום אחד בשנת 40 לפסה"נ, נדר הורדוס לעצמו כי קברו יהיה בהרודיון.
בשנה זו כרת מתתיהו אנטיגונוס (המלך החשמונאי האחרון) ברית עם הפרתים, כנגד הורקנוס השני והרומאים, שבחסדם שלט. הורדוס לא הסכים עם ההתפתחות החדשה, ובחסות הלילה נמלט מירושלים, יחד עם בני משפחתו ואנשיו, כאשר מטרת פניו הייתה הממלכה הנבטית. בדרכם דרומה התהפכה המרכבה שבה נסעה אמו של הורדוס והוא, מרוב התרגשות, כמעט איבד את עצמו לדעת. הורדוס התחזק, וכאשר הדביקו אותו אנשיו של אנטיגונוס במקום שבו הוקמה לאחר מכן האתר הרודיון, גבר בקרב, חייו ניצלו והוא המשיך את דרכו עד שהגיע לרומא והומלך למלך.
עתה נותרה בפניו המשימה הקשה של מימוש הנדר, מאחר שהאזור היה מדברי ומרוחק מירושלים הבירה כדי 15 ק"מ. פתרון הבעיה, שהורדוס יצר במו ידיו, היה בצירוף גאוני של אתר ההנצחה והקבורה יחד עם ארמון קיץ גדול, ארמון שנועד לארח את בני משפחתו כמו גם רבים מבני אצולת ירושלים ויהודה. לכך צירף המלך את בירת המחוז (שקודם לכן שכנה בבית צור), אשר הבטיחה שהייה קבועה של צוות נאמן באתר. מים למקום הובאו ממרחקים, מסביבות בריכות שלמה, בעזרת אמה ששרידיה מוכרים מן השטח. בבניין, שנבנה על ראש הגבעה הסמוכה לעמק שבו התחולל בוודאי הקרב עם אנטיגונוס שולב מבצר ששימש להגנה.
הבניין על ראש הגבעה, שהוא עגול בתכניתו, היה מרשים ביותר. הוא כלל אגף ארמון אינטימי, בדומה לארמון הצפוני המבודד שבמצדה. הארמון הוקף בחומה כפולה (ובתוכה פרוזדורים ששימשו גם מחסנים) אשר התנשאה לגובה של כ-30 מ', ואשר הפכה אותו למבוצר. מתוך החומה צמחו שלושה מגדלים עגולים למחצה (בתוך כל אחד מהם עשרות חדרים), כאשר בצד מזרח נבנה מגדל עגול רב קומות. רק המסד האטום (לגובה 18 מ') שרד מן המגדל המזרחי; שאר הקומות שהתנשאו מעל לבניין כולו וכללו בעיקר חדרי מלכות, התמוטטו. (בניגוד לארמון שבקומת הקרקע, ממנו ניתן היה ליהנות לא רק מן הנוף המדהים אלא גם מרוחות בריזה בימים חמים). הארמון עצמו, "בלוע" הבניין, כלל טרקלין גדול, חדרי שינה (אשר נחשפו רק בחלקם), בית מרחץ בסגנון רומאי וחצר פריסטילית גדולה המוקפת עזרות עמודים משלושת עבריה וגן נוי בתוכה. בשני קצות החצר הותקנו אכסדראות עגולות למחצה.
בחפירות שערך כאן בית ספר לארכיאולוגיה של הפרנציסקנים, בראשות האב קורבו, נתגלו עדויות למגורי מורדי המרד הראשון שהתבצרו בהרודיון. המורדים הפכו את הטרקלין של הורדוס לבית כנסת, וכן התקינו שני מקוואות טהרה. כמו כן נחשפה כאן עדות לנוכחות אנשיו של בר כוכבא אשר התבצרו בחורבות הבניין בעת המרד השני ברומאים. לוחמים אלו בנו מערכת מסועפת ויוצאת דופן של מנהרות בתוך מעבה ההר, שחיברה יחדיו את בורות המים מימיו של הורדוס עם ראש ההר ועם מדרונותיו (כאן הותקנו פתחים נסתרים שנועדו להפתיע את הצבא הרומי הצר).
למרגלות ההר נבנתה "הרודיון התחתית", מכלול ענק לזמנו, אשר במרכזו נבנתה בריכת ענק (45X 70 מ') שהייתה מוקפת בעבר בגן נוי מארבעת עבריה. הבריכה נועדה לשחייה, לשיט בסירות זעירות, כמאגר מים לשעת הצורך וכאלמנט נוף. במרכז הבריכה נותרו יסודות מבנה עגול שככל הנראה היה אולם עגול מוקף עמודים, בדומה למדרגה התיכונה במצדה. את הגן הקיפו משלושה עברים עזרות עמודים, שהיו גבוהות מן הגן, בחזיתן ניצב גרם מדרגות מתמשך ? שנקרא "מכלול הבריכה". כדי ליצור את המכלול הזה היה צריך לחסום ולמלא עמק שהתמשך מכאן כלפי מזרח. מעבר לגן ולעזרות העמודים נבנו אגפים שונים, ביניהם חדרי מלכות שהותאמו לאירוח מאות אורחים, חדר כס מתומן אל מול מרכז הבריכה (שבאמצעיתה נבנה מבנה עגול מוקף עמודים, אף הוא לצורכי אירוח) ובית מרחץ בסגנון רומי.
בית המרחץ, אשר שוחזר בחלקו, עבר שינויים מעניינים במהלך ימיו של הורדוס. בתחילה הוא כלל את כל המרכיבים הבסיסיים: חצר כניסה (כאן עם פריסטיל ? פלסטרה), חדר כניסה והלבשה, חדר פושר, חדר קר, ששימש גם מקווה טהרה, וחדר חם שהיה גדול במיוחד. בשלב השני הוגדל המבנה, אך השינוי הדרמטי שחל בו היה הפיכתו של החדר החם לבריכת רחצה ושחייה מחוממת (זו כנראה בשל רוחות אחר הצהריים הקרירות שמקשות על הרחצה בחוץ). המבנה המורחב כלל חדר חם עגול וחדר קר, אלטרנטיבי לראשון שעתה בוטל. הבניין מעוטר בפרסקו ובפסיפס, ונמצאו בו שרידי כיור מפואר משיש, מיובא, עם דמויות אדם, חריג יחיד בעולם הבנייה של הורדוס.
ראויים לציון שרידי האגף שהיה מצפון למכלול הבריכה, מעבר לכביש הישן שבין זעטרה ותקוע. רק חלק קטן מן המבנים שהיו כאן בימי הורדוס נחקרו, רובם בקצה הצפוני הכולל טרסות שירדו אל תוך ואדי סמוך. כאן נמצאה עדות לכמה בתי מגורים, שנבנו זה בצד זה, וכן שני בתי מרחץ זעירים מן הסגנון הרומי, שנחשפו בהם. סביר להניח כי כאן התגוררו האחראים על המחוז (טופרכיה), כמו גם על האתר כולו.
הבניין הגדול ביותר בהרודיון התחתית (60 X 130 מ') נמצא מוגבה מעט ממכלול הבריכה, ממש מצפון לארמון מבצר ההר. יש להניח כי כאן עמד אגף הארמון המרכזי בכל הרודיון ? "הארמון הגדול". מן הבניין הענק שרדו אך ורק יסודות, מרתפים ומשטח המעיד על מפלס קומת הקרקע של הבניין. בקצה המזרחי של המשטח נחשפה שרידי כנסייה ביזנטית.
למרגלותיו ובמקביל אליו נמצא משטח ענק, מעשה ידי אדם, 30 X 350 מ' גודלו; משטח ענק זה ? "המסלול" ? עוצב ללא כל ספק למטרה אחת בלבד, להלוויה של המלך, המתוארת בפרוטרוט בכתבי יוסף בן מתתיהו. יש לציין כי כל הבניינים בהרודיון רבתי, המשתרעת על כ-250 דונם ? ההר עם המכלול שלמרגלותיו ? מקבילים וניצבים זה אל זה.
בקצה המערבי של המסלול, על אותו ציר סימטריה, חשפנו בניין מפואר שבו אולם אחד (14 X 15 מ' במידות חוץ) המצוי כשלושה מ' מתחת לגן המרכזי. בבניין זה ? "הבניין המונומנטלי" ? ראינו בעת חשיפתו את המאוזולאום של הורדוס. כיום אנו מפרשים אותו כטרקלין הקשור במערך הקבורה, בדומה לטרקלינים הצמודים אל כמה מן הקברים המפורסמים בפטרה. בסמוך לכאן מצאנו שני ממצאים חשובים ביותר, האחד מקווה טהרה גדול שנבנה בשולי המסלול וקבוצה של אבנים מעוטרות ששימשו כאפריז, בסגנון דורי, הנפוץ בקברים רבים מימי הבית השני בירושלים וביהודה. אלא שמקור האבנים היה בכנסייה ביזנטית, הממוקמת מדרום לטרקלין, הוקמה מאבנים אשר פורקו ממבנה מפואר מימי הורדוס.
בחשיפת האזור שבקצה המסלול, ממזרח ומדרום לבניין המונומנטלי, נתקלנו בריכוז של בניינים מן התקופה הביזנטית, שכלל בין השאר את הכנסייה שנבנתה מאבנים הרודיאניות בשימוש משני. בסך הכול חשפנו בתחום הרודיון התחתית שלוש כנסיות, בגודל אחיד למדיי, שנבנו במאות החמישית והשישית.
אין ספק כי מלכתחילה, כבר בתקופתו של הורדוס נועד המקום לשמש כאחוזת הקבר של הורדוס. מצאנו כאן את יסודות המבנה הראשון שנועד לשמש מטרה זו, 25 מ' אורכו, ומקווה טהרה קטן בצדו. לאחר מכן בוטל המבנה הראשון ובמקומו נבנו המסלול, הבניין המונומנטלי שבחזיתו הייתה בריכת השתקפות צרה, המקווה הגדול ומבנה של שלושה חדרים גדולים, הצמוד למסלול, ואשר ממנו, קרוב לוודאי, נלקחו האבנים המפוארות. מבנה זה נועד לדעתנו לשמש מבוא למערת הקבורה (בשלהי התקופה הביזנטית שימש אחד מן החדרים הללו בית בד לשמן זית; שרידי גת ליין מצאנו בפינה הצפון-מזרחית של הבריכה הגדולה).
דומה כי לכשהלך והזדקן, החליט להיקבר על המדרון הצפון מזרחי של ההר. הורדוס נמנע מלבנות את קברו בתוך או בסמוך לבניין העגול כדי שגם יורשיו וצאצאיו יוכלו להמשיך להתגורר בו. אחרת, על פי דיני הדת היהודית, הבניין היה מטמא.
כמקום הקבורה, הפעם בצורת מאוזוליאום (שנתגלה במחצית שנת 2007), נבחרה נקודה המצויה סמוך ולמרגלות קיר משופע, בנוי כהלכה מאבני גזית כ-5 מטר גובהו, שככל הנראה הקיף את חלקו העליון של הגבעה, כ-45 מ' מחוץ לארמון מבצר ההר. המקום נמצא בסמוך לגרם המדרגות המונומנטליות שעלה אל ראש ההר, וניתן היה לראות מכאן את סביבותיה של ירושלים וכמובן גם ההיפך, מסביבות ירושלים ניתן היה להבחין במאוזוליאום. ממש מתחת למונומנט מצוי בור מים שנחצב לבטח עם תחילת הקמתה של הרודיון. העובדה שהורדוס היה מוכן לוותר עתה על הבור (שבתוכו נבנו שני קירות עבים למנוע קריסת תקרתו תחת משקל המבנה הגדול) מצביעה על כך כי הוא "התעקש" על בחירתה של נקודה זו כמקום קברו.
גודלו של המונומנט שנבנה כאן כ-8 עד 10 שנים לפני פטירתו של הורדוס, היה 10X 10 מ' בבסיסו ו-25 מ' בגובהו. מעל בסיס מעוצב (פודיום) היתה קומה ראשונה מרובעת בתכניתה וקומה שנייה עגולה מוקפת בעזרת עמודים. הגג היה בצורת חרוט קעור בדומה לגג של יד אבשלום בירושלים. המונומנט, שהיה מעוטר במיטב הדגמים של התקופה, כלל שלושה חדרים: אחד בתוך הפודיום ואחד בכל אחת משתי הקומות. בחדרים אלו הוצבו שלושת הסרקופגים שנתגלו במהלך החפירות, אחד מאבן גיר אדמדמה שככל הנראה נועד להורדוס עצמו, ושניים מאבן גיר לבנה שנועדו לבני משפחה (יתכן כי אחת מהן הייתה שייכת לאשתו הששית, אמו של ארכילאוס, יורשו ביהודה ושומרון). המאוזוליאום עמד בשלמותו עד לשנת 66 לספירה, עת האתר נכבש בידי מורדי המרד הראשון ברומאים. למורדים אלו, ממש סמוך לכיבוש, יש ליחס את הריסת המונומנט ואת ניתוץ הגלוסקמאות.
לבניית מצבת הקבורה קדמה הקמת תיאטרון שנחשף במהלך שנת 2008, ממערב לקבר -- מעברו השני של גרם המדרגות המונומנטלי. זהו תיאטרון קטן, כ-32 מ' קוטרו, שנועד לכ-350 צופים (בניגוד לכ-3000 צופים בתיאטרון שהורדוס בנה בקיסריה). גולת הכותרת של התיאטרון הוא חדר בגודל של 8X 7 מ' שניצב בראש אזור המושבים והיה פתוח כולו אל הבמה. החדר היה מקושט בציורי קיר ובסטוקו (טיח מכוייר) שעוטר ללא כל ספק על ידי אומנים מהשורה הראשונה שבאו מרומא או מסביבות פומפיי, ושימש כ"לוג'יה" (תא מלכותי) למלך ולידידיו בעת שצפו במופעים. גם הבמה עוטרה בעזרת צבעים על העמודים וכנראה עם על הקירות, אלא שממנה נותרו באתרם רק היסודות. התיאטרון, שקרוב לוודאי נבנה בשנת 15 לפנה"ס לקראת בואו של מרקוס אגריפה, המשנה לקיסר, נועד להנעים את זמנם של מאות האורחים ואנשי הצוות, ששהו באתר במרבית עונות השנה, מלבד החורף.
במהלך החפירות התברר כי ההר המלאכותי וגרם המדרגות המונומנטליות לא נבנו עם תחילת הקמתה של הרודיון (בין השנים 28 ו-25 לפנה"ס) אלא זמן קצר לפני מותו של הורדוס בשנת 4 לפנה"ס. ההר המלאכותי נועד לשמש כמונומנט והמדרגות לשם השלמת מסע ההלוויה. מבצע זה נערך כמה שנים לפני מותו של המלך, לאחר שהמאוזוליאום כבר עמד על מכונו. בשלב זה החליט הורדוס על פירוק התאטרון, שרבות מאבניו (בעיקר הספסלים) שולבו בגרם המדרגות החדש. מעניין לציין כי לתקופה קצרה בלבד, בטרם הושלם פרוק התיאטרון, התגוררו בו הבנאים שעסקו בשני המבצעים. באותו השלב גם נבנו הפרוזדורים המקומרים אל שני בורות המים הנותרים שהיו בגב התיאטרון שנועדו לאפשר כניסה לתוכם גם לאחר הקמת ההר המלאכותי, ואחד מהם משמש כיום ליציאת המבקרים מן המערכת התת קרקעית (המשולבת מבורות המים ומנהרות בר כוכבא).
המחקר באתר אמור להמשך בקרוב (בעיקר באזור התיאטרון וממערב לו) ובמקביל גם עבודות פיתוח ושימור בהר שיכללו את הפתיחה מחדש של גרם המדרגות המקורי.
בעוד ההר מוחזק על ידי רשות הטבע והגנים, הרי הרודיון התחתית הוכרזה כגן לאומי אך היא עדיין לא כלולה במסלול ביקורים מסודר. עם זאת ניתן לבקר כאן בקבוצות.
לתיאום הדרכה ניתן להתקשר לאתר: 057-7761143
או לבית ספר שדה גוש עציון: 02-9939933
או לעמותת התיירות גוש עציון: 02-9938388
