מדוע הכנה למבחני המיון לצוות אוויר כה חשובה 

מדוע הכנה למבחני המיון לצוות אוויר כה חשובה

רן אדוני,  ‏יום שני 27 פברואר 2012

המאמר הבא מיועד במיוחד לאלו המועמדים למבחני המיון לקורס הטיס וליחידות העילית של צה"ל. יחד עם זאת, כל מי שלמד אי פעם למבחן, יוכל להפיק הבנות נפלאות ממאמר זה. 

לפניכם התמצית של הכנה למבחנים. כל מבחן. מרגע שתקראו את המאמר הבא, תוכלו להבין את משמעות ההכנה למבחנים.

המוח שלנו הוא מכונה יוצאת מהכלל. רובנו אינו יודע כיצד הוא עובד וכיצד אנחנו מקודדים את העולם סביבנו. למעשה, גם מדענים העוסקים במחקר של המוח עדיין לא ממש מבינים את כל התהליכים ועדיין רב על הנגלה. אך עדיין, על מנת שנבין מדוע אימון יוכל לשפר את הצלחתנו במבחנים, עלינו להבין כיצד המוח מתנהל ומנהל אותנו.

ראשית, בהביננו שאנו רק בעלי חיים, לא יותר מכך, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו איפה הכל מתנהל. מבלי להיכנס לתיאולוגיה, פילוסופיה ודוקטרינות נוספות, נוכל להצביע על המוח כמקום שבו הכל מתרחש. המעבד המרכזי, או כפי שאני אוהב להגיד, "החבר הטוב ביותר שלך". (שמעתי את המשפט הזה לראשונה ממורי היקר, פטריציו פאולטי, העוסק בחקר המוח). הכל קורה שם. המידע שמתקבל, מגיע דרך החושים שלנו. עד אז, אלו סתם גירויים ואותות במרחב סביבנו. רק כאשר גירוי מכה בנו באחד החושים, המידע זורם למוח ואז מתחילה החגיגה.

כאשר מידע מגיע למוח, נוכל לדמיין, שיושבת לה בקבלה מעין מזכירה. תפקידה לארגן את הנתונים המתקבלים: לתייקם באינספור מגירות שמאחוריה ולשלוף מאותן מגירות תשובות ופתרונות (שהמוח כבר קידד בעבר) לגירויים המתקבלים. ההליך הזה נקרא "המנגנון הפורמטורי".

המנגנון הזה פועל כך, שכאשר אנחנו הולכים להנאתנו ולפתע חווים גל של ריח של דשא רענן, המידע מיד מגיע למוח והמזכירה היעילה שולפת מיד: "אהה!! אני מכירה" ושולפת מתוך מגירה (זיכרון), שהיינו בני 6 בטיול בצפון הארץ וחווינו את אותו ריח משכר שכנראה השפיע כה חזק עלינו וכעת כשהגירוי נכנס, שלף את האסוציאציה מגיל 6. ואז אנחנו נזכרים. כך זה עם כל החושים שלנו וכך זה גם עם כל הפרשנויות שלנו לדברים שקורים לנו בחיים. גירוי תגובה. מגיע גירוי והמזכירה שולפת מיד תגובה מתוך  אותם אינסוף מגירות שמאחוריה המכילים את מה שקודדנו בעבר.

למה זה קשור למבחני המיון לצוות האוויר ולקורס הטיס?

לפני שנבין את הקשר, עלינו להכיר עוד תהליך חשוב במוח וזה האופן שבו נוצר מידע חדש. או "מגירה חדשה". כאשר המידע מגיע ל"מזכירה" ואין לה נקודת התייחסות חדשה למידע שזה עתה הגיע, היא למעשה מייצרת מגירה חדשה. או בפועל נוצר נוירוטרנסמיטר חדש (מוליך עצבי). הוא אשר מאפשר העברת מסרים בין תאי העצב במוח. במידה ואותה פיסת מידע קריטית (כמו במקרה של אירוע יוצא דופן – הנשיקה הראשונה, הפעם הראשונה שהטסתי מטוס וכו') הסתעפות המידע במוח הופכת להיות מרובה. או עבה. מעין רשת שנבנית לה. גם מידע שהגיע למוח שוב ושוב, הגדיל את הקישורים של הנוירוטרנסמיטר במוח לאסוציאציות אחרות, לנוירוטרנסמיטרים אחרים ואף התעבה בעצמו ומשום כך הפך להיות דומיננטי. ואז, כשנכנס גירוי למוח ו"המזכירה" מקבלת אותו לידיה, היא מיד מזהה ואומרת: "מכירה" ושולפת את התגובה המתאימה ממגירה קיימת.

כאשר המידע שגרתי, לא קריטי לחיים ושאין לנו מוטיבציה לזוכרו, מה שיקרה, הנוירוטרנסמיטר יתמוסס ויתפרק. מוח האדם מאוד יעיל וכאשר ישנו מידע שאינו חשוב לקיום המכונה, סביר להניח שלאחר תקופה, נשכח אותו. זאת הסיבה שאנחנו לא זוכרים למשל מי ישב לפנינו בכיתה ג' למרות שבמשך שנה שלימה היינו במרחק של סנטימטרים ספורים מאותו תלמיד, או מה לבשנו לפני מספר ימים. הנתונים שהגיעו למוח סומנו כ"לא חשובים" ונשתמרו להם למשך תקופה קצרה בלבד ומאחר ולא נדרשנו להם, הם התמוססו.

גם כאשר למדנו בתיכון למבחן בהיסטוריה, יצרנו תוואי. התוואי שימש אותנו לתקופה קצרה. לאחר המבחן לא נזדקקנו לו ולכן התמוסס. לא כך היה עם הנשיקה הראשונה, כי נזכרנו בה שוב ושוב. נשאלנו עליה, שוחחנו עליה וכיו"ב ולכן לנוירוטרנסמיטר היתה הצדקה.

בהכנה למבחנים בכלל הנבחן יוצר לעצמו תוואי חדש במוח.  כאשר הנבחן למד והתכונן הוא יצר למעשה את אותם נוירוטרנסמיטורים במוח ולכן תוואי הפיתרון כעת יהיה לו קל. עושים כך וכך. או הדרך לפתרון של השאלה היא לפעול בצורה כזו או אחרת. המוח כבר מכיר ומנוסה.

באופן דומה, בהכנה למבחני המיון לצוות אוויר, נבחנים המועמדים במבחנים שאינם מוכרים ולמעשה עלומים. אף אחד לא יודע "מה הם רוצים ממני". יתרה מכך, נאמר לך שאין אפשרות לתרגל. אין הדבר מדויק כלל וכלל. הכנה מתאימה תאפשר לכל מועמד להצליח במבחנים. המטרה של המבחנים לבדוק את התאמתו של מועמד לאייש תפקיד, שדורש ממנו תפקודים מסוימים של המוח. אך למעשה אין הבדל בין נבחן שיוצר את הקישורים הללו לראשונה בזמן המבחן לבין נבחן, שבנה את אותם קישורים בהכנה מוקדמת. הקישורים הללו קיימים. ומרגע שישנם קישורים אין משמעות לאופן שבו הם נוצרו.

החשיבות של הכנה למבחני מיון היא לא בפתרון, אלא בדרך. בהכנה, המועמד אינו מקבל את הפתרונות למבחנים, אלא, מייצר במוחו את הקישורים הנכונים, שיאפשרו לו להתמודד עם האתגרים במהלך המבחן. אותם אתגרים מבקשים להעיד על יכולותיו של המועמד להתנהל בתנאים מורכבים כאיש צוות אוויר.

במהלך ההכנה, נבנה אצל המועמד לצוות אויר מערך שלם של גירויים ותגובות קוגנטיביות עם קישורים מתאימים במוח המאפשרים לו לשלוף את הפתרונות הרצויים בעת הצורך. כך שבעת המבחנים בירפ"א א' ובירפ"א ב' המועמד יודע להתמודד בצורה טובה יותר ולמצות את יכולותיו.  

הכותב הוא מאמן בחברת "מתגייס" – העוסקת בהכנת מועמדים למבחני המיון ליחידות העילית של צה"ל.