עבירות שיש עימן קלון
מאת: עו"ד שולמית קהלת - אורן
עבירה שיש עימה קלון הינה עבירה פלילית אשר בית המשפט או מי שהוסמך לכך קבע שיש עמה קלון למי שהורשע בה.
בחוק לא נקבע מהו "קלון", שכן מדובר במושג שאינו לקוח מתחום המשפט אלא מתחום המוסר.
בפסקי דין רבים נקבע שהמסקנה בדבר היות העבירה נגועה בקלון תבוא לאחר בחינה קפדנית של עובדות המקרה, בהסתמך על נורמות ההולמות רמה נאותה של התנהגות מוסרית ואזרחית, תוך בחינת הדברים בעיני המציאות ונסיבותיו המיוחדות של המקרה הנדון.
מושג "הקלון", אם כן, הינו מושג עמום.
ישנם חוקים רבים השוללים (לצמיתות או באופן זמני) או מבטלים מאדם אשר הורשע בעבירה שיש עימה קלון את הזכות לכהן במשרה ציבורית או בתפקיד המצריך אמון מיוחד, למשל: מתווך מקרקעין - לפי חוק המתווכים, סוכן ביטוח - לפי תקנות הפיקוח על עסקי הפיקוח, עובד חינוך - לפי חוק הפיקוח על בתי ספר, שמאי מקרקעין - לפי חוק שמאי מקרקעין, אופטומטריסט - לפי חוק העיסוק באופטומטריה.
בנוסף, לשכת עורכי הדין רשאית לסרב לקבל חבר אם הורשע בעבירה פלילית שיש עימה קלון ומועצת רואי החשבון מוסמכת לבטל/ להתלות רישיון במידה ורו"ח הורשע בעבירה שיש עמה קלון.
סוגיית הקלון נבחנה בפרשת חיים רמון (פ 5461/06) אשר הורשע פה אחד על-ידי הרכב של שלושה שופטים בעבירה של מעשה מגונה. התביעה ביקשה מבית המשפט לקבוע כי יש בנסיבות ביצוע העבירה על-ידי רמון משום קלון, בעוד סנגוריו ביקשו לדחות עתירה זו.
בית המשפט מאזכר, בין היתר, את בג"צ 4523/03 שם נקבעו מספר פרמטרים (רשימה לא סגורה) לפיהם יש לבחון התקיימותו של קלון:
1. מהות העבירה
2. תדירות המעשים הפסולים
3. הנסיבות שבגינן מתעוררת השאלה אם יש בעבירה משום קלון
4. הנתונים הנוגעים למבצע העבירה, כגון: תפקידו, מעמדו, הלך רוחו בעת ביצוע המעשים הפסולים
5. שיקולים של מדיניות משפטית ראויה
כזכור, קבע בית המשפט כי הנסיבות הכוללות בעניינו של רמון אינן מצדיקות את הקביעה כי יש בעבירה משום קלון. השופטים מציינים את היותו של המעשה חד-פעמי, היותו של הנאשם במצב נפשי של אדישות ומשך המעשה שנמשך 2-3 שניות ונפסק מיד.
לעומת פסיקה זו, בפסק דין שניתן לאחרונה בבית השלום בחיפה (פ 1903/06), הורשע אחד הנאשמים - חבר במועצת העיר נהריה - בעבירות של שוחד בחירות לפי חוק הבחירות וחוק העונשין.
בית המשפט קובע כי מעשיו של הנאשם נגועים בקלון, ובין היתר ציין, כי חרטתו לאחר מעשה אינה יכולה להקנות אחריות מופחתת למעשה הפלילי.
לסיכום, לסוגיית הקלון, ביחד ובנפרד מסוגיית ההרשעה והענישה, יש השפעה מכרעת על עתידו התעסוקתי והמקצועי של נאשם בפלילים ועל כן מן הראוי להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום הפלילי.
עורכת דין שולמית קהלת-אורן
מנחם בגין 48, מגדלי אביב, תל אביב
טל. 03-5373410, פקס. 03-5373412, נייד: 052-4604346
מאת: עו"ד שולמית קהלת - אורן
עבירה שיש עימה קלון הינה עבירה פלילית אשר בית המשפט או מי שהוסמך לכך קבע שיש עמה קלון למי שהורשע בה.
בחוק לא נקבע מהו "קלון", שכן מדובר במושג שאינו לקוח מתחום המשפט אלא מתחום המוסר.
בפסקי דין רבים נקבע שהמסקנה בדבר היות העבירה נגועה בקלון תבוא לאחר בחינה קפדנית של עובדות המקרה, בהסתמך על נורמות ההולמות רמה נאותה של התנהגות מוסרית ואזרחית, תוך בחינת הדברים בעיני המציאות ונסיבותיו המיוחדות של המקרה הנדון.
מושג "הקלון", אם כן, הינו מושג עמום.
ישנם חוקים רבים השוללים (לצמיתות או באופן זמני) או מבטלים מאדם אשר הורשע בעבירה שיש עימה קלון את הזכות לכהן במשרה ציבורית או בתפקיד המצריך אמון מיוחד, למשל: מתווך מקרקעין - לפי חוק המתווכים, סוכן ביטוח - לפי תקנות הפיקוח על עסקי הפיקוח, עובד חינוך - לפי חוק הפיקוח על בתי ספר, שמאי מקרקעין - לפי חוק שמאי מקרקעין, אופטומטריסט - לפי חוק העיסוק באופטומטריה.
בנוסף, לשכת עורכי הדין רשאית לסרב לקבל חבר אם הורשע בעבירה פלילית שיש עימה קלון ומועצת רואי החשבון מוסמכת לבטל/ להתלות רישיון במידה ורו"ח הורשע בעבירה שיש עמה קלון.
סוגיית הקלון נבחנה בפרשת חיים רמון (פ 5461/06) אשר הורשע פה אחד על-ידי הרכב של שלושה שופטים בעבירה של מעשה מגונה. התביעה ביקשה מבית המשפט לקבוע כי יש בנסיבות ביצוע העבירה על-ידי רמון משום קלון, בעוד סנגוריו ביקשו לדחות עתירה זו.
בית המשפט מאזכר, בין היתר, את בג"צ 4523/03 שם נקבעו מספר פרמטרים (רשימה לא סגורה) לפיהם יש לבחון התקיימותו של קלון:
1. מהות העבירה
2. תדירות המעשים הפסולים
3. הנסיבות שבגינן מתעוררת השאלה אם יש בעבירה משום קלון
4. הנתונים הנוגעים למבצע העבירה, כגון: תפקידו, מעמדו, הלך רוחו בעת ביצוע המעשים הפסולים
5. שיקולים של מדיניות משפטית ראויה
כזכור, קבע בית המשפט כי הנסיבות הכוללות בעניינו של רמון אינן מצדיקות את הקביעה כי יש בעבירה משום קלון. השופטים מציינים את היותו של המעשה חד-פעמי, היותו של הנאשם במצב נפשי של אדישות ומשך המעשה שנמשך 2-3 שניות ונפסק מיד.
לעומת פסיקה זו, בפסק דין שניתן לאחרונה בבית השלום בחיפה (פ 1903/06), הורשע אחד הנאשמים - חבר במועצת העיר נהריה - בעבירות של שוחד בחירות לפי חוק הבחירות וחוק העונשין.
בית המשפט קובע כי מעשיו של הנאשם נגועים בקלון, ובין היתר ציין, כי חרטתו לאחר מעשה אינה יכולה להקנות אחריות מופחתת למעשה הפלילי.
לסיכום, לסוגיית הקלון, ביחד ובנפרד מסוגיית ההרשעה והענישה, יש השפעה מכרעת על עתידו התעסוקתי והמקצועי של נאשם בפלילים ועל כן מן הראוי להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום הפלילי.
עורכת דין שולמית קהלת-אורן
מנחם בגין 48, מגדלי אביב, תל אביב
טל. 03-5373410, פקס. 03-5373412, נייד: 052-4604346
מקור המאמר מאתר של עורך דין פלילי שולמית קהלת-אורן מנחם בגין 48, מגדלי אביב, תל אביב טל. 03-5373410, פקס. 03-5373412, נייד: 052-4604346 www.plili.org.il