מאמר זה עוסק באחריות האישית שלנו לסביבה, בהקשר של פינוי דירה.
מטרתו לשכנע אנשים הנדרשים לשרותי פינוי דירה, לבחון האם בעל המקצוע שנשכר לתת שרות, עומד בדרישות חוק שמירת הנקיון התשמ"ד 1984 .
כל אדם מבוגר נתקל בפסולת במהלך חייו. במקרים רבים אנו נתקלים בפסלות הזו בשטחים ציבוריים, לרבות פארקים, שמורות טבע ושטחים פתוחים המהווים מקורות נופש לציבור. ברור ומיון הפסולת לעיתים קרובות מוביל למסקנה שמדובר בתכולת דירה שניזרקה בשטח. מסמכים, ספרים, בגדים, רהיטים וכדומה. הפסולת לא הגיע לשטח בכוחות עצמה. מישהו עסק בפינוי הדירה, אך במקום לפנות את החפצים הלא שימושיים למקום מסודר, נזרקים החפצים לשטח ויוצרים פגיעה בטבע וסכנה לציבור.
חוק שמירת הנקיון בסעיף 2 קובע: "לא ישליך אדם פסולת, פסולת בנין או גרוטות רכב ברשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד, ולא ילכלך את רשות הרבים". על כן, כאשר אנו נתקלים בפסולת בשטח ציבורי, עלינו להבין שמדובר בעברה על חוק שמירת הנקיון.
פינוי דירה, להבדיל ממעבר דירה, זהו מצב ייחודי שבו לחלק מהחפצים אין דורש. לפיכך רצוי כי אדם הנזקק לשרותי פינוי דירה, יוודא היטב לאן מתכוון המפנה לקחת את החפצים. אדם שחפציו נימצאו בשטח יכול להחשב כשותף לעברה ולהתקל בגורמי האכיפה המופקדים על חוק שמירת הנקיון.
אחריות סביבתית מתחילה בבית. במקרה של פינוי דירה, האחריות צריכה להילקח בחשבון הן על ידי מבקש השרות והן על ידי ספק השרות של פינוי דירה. לפיכך, רצוי במעמד המפגש, לברר אצל בעל המקצוע העוסק בפינוי דירה, מה בכוונתו ולהיכן הוא מתכוון לפנות את החפצים שאין להם דורש? ישנם כאמור בכל עיר וכפר פתרונות לפסולת, אותם בעל המקצוע העוסק בפינוי דירה אמור להכיר.
יתרון נוסף בברור גורלם של החפצים לאחר פינוי דירה, הוא ביכולת להתמקח על המחיר. פינוי דירה מקצועי יעשה על ידי בעל מקצוע, שיכול לתת הערכה ביחס ליכולתם של הפריטים השונים להימכר בשוק הפשפשים, חנויות יד שניה או להלקח כתרומות. במקרים כאלה עסקת הפינוי יכולה להיות פינוי דירה תמורת החפצים. בעל מקצוע היודע מה לעשות בחפצים יעדיף לשמור עליהם להמשך מסחר ולא להשליכם בשטח, בניגוד לחוק שמירת הנקיון.
הצורך בפינוי דירה מתכולת חפצים נוצר משלל סיבות, חלקן מצערות, יחד עם זאת, בכל מקרה שבו יש צורך בפינוי דירה ואיש מקצוע, חובתנו האזרחית היא לזכור גם את הסביבה ולדרוש מהמפנה עמידה בתנאי חוק שמירת הנקיון.
