רובנו נסכים שכמות הזבל שאנו משליכים מידי יום אסטרונומית. מהרי הזבל שאנחנו יצרנו, השתכללנו, כביכול, למפעלי זבל שבסופו של דבר זולגים מהם מיצי זבל ישירות למי התהום שלנו ושל הדורות הבאים. ואני שואל למה?
דקדוק
המילה פסולת גזורה מהמילה פסול. שורש המילה פ.ס.ל מחזיר אותנו לחטא עגל הזהב- הזללנות לחומר ואין סופיות של הזנת האגו. האם שכחנו את הלקח? מילת המפתח במאבק בין האגו לאקו היא צניעות. ואיך בעצם באה לידי ביטוי צניעות בעולם האקולוגיה? בפרמקלצ'ר מדברים בשלושת הלמדים שהם: למזער, להשתמש שוב ורק בסוף למחזר. (הבהרה: מיחזור הנו תהליך פירוק כימי של חומר, לדוגמה: הפיכת בקבוקי פלסטיק לבדי פליז. להבדיל משימוש חוזר שהוא לקחת את המוצר ובצורתו הנוכחית להשתמש בו שוב בהקשר זה או אחר. לדוגמה: בניית ספסל מצמיגים משומשים או בנייה מקרשים ישנים, או אפילו עיסת נייר היא שימוש חוזר ולא מיחזור).
אבל בואו נחזור לצניעות. אם נהיה לרגע כנים עם עצמנו ונשאל האם הטלת שתן וזבל אנושי למי התהום שלנו הוא מעשה של צניעות?!? רבים לא יבינו על מה ולמה השאלה. אבל, למרות ששאיפתנו העיקרית היא להיות מותרים מהבהמה, יש לנו הרבה מה ללמוד ממנה, אנחנו בעל החיים היבשתי היחיד שעושה את צרכיו במי השתייה שלו. אני מכיר רבים בארץ ובעולם שהופכים זבל אנושי לקומפוסט בשיטות זולות ובריאות. אנחנו במשק עושים את זה וניזונים מירקות אורגניים באיכות גבוהה מאוד, ללא פתוגנים וסכנות תברואה אחרות. אגב, גם חוסכים המון במים!!! בקנדה המדינה כבר מטפלת בשירותים אלו כחלק מתפקידה ובכך מחדשת ללא הרף את שרותי החינם של הטבע.
ובכן, צריך להתחיל מאיפשהו ואנחנו נתחיל בדבר הראשוני והבסיסי: קומפוסט משיירי המזון בבית. זה פשוט, בריא וזול וכל אדם יכול לעשות את זה בפתח ביתו. קומפוסטציה היא מיחזור הקורה בפתח הבית. יש, כמובן, למזער את הצריכה הכללית, אבל הכנת קומפוסט ביתי גם מקטינה את הצריכה של שירותי פינוי וגם משרתת אותנו במיקרו ובמקרו. הפרדת חומרים אורגנים ואנאורגניים מונעת זיהומי קרקע ומים מהגרועים בעולם ומהווה תרומה משמעותית ביותר של כל אחד ואחת. קומפוסט הוא בעצם רקבובית מבוקרת, מה שנקרא ריקבון ששולטים בו. בפועל זוהי ערימה המורכבת שכבות שכבות של חומרים חנקניים ופחמניים – רטובים ויבשים. בסיס הערימה שלנו, לא משנה באיזה מיכל, יהיה זרדים גדולים ועליהם עלים יבשים. כשהבסיס מוכן אפשר להתחיל.
מה עלינו לעשות?
דבר ראשון, בואו נשיג לנו פח מיוחד לזבל האורגני, חשוב שיהיה עם מכסה אטום ומספיק גדול כדי להכיל את כמות השיירים האורגנים של יומיים לפחות, כך שלא נצטרך להתראות עם ערימת הקומפוסט כל יום. את הפח נמקם במטבח כמה שיותר קרוב לאזור בו אנו עובדים (מתחת לכיור לדוגמא). הדבר השני שנעשה הוא לאתר מקור לחומר יבש: עלים, דשא קצוץ, רסק עצים וכל חומר יבש ממקור צמחי. ועכשיו נתחיל לערום את הערימה.
אחרי כיומיים-שלושה מתמלא לנו הפח בבית ואנו יוצאים אל החצר לרוקנו. שפכנו את הזבל- שיירי המזון, עליהם נשים כמות נכבדת של עלים- חומר יבש, נשטוף במעט מים את הפח ונשפוך על הערימה. במידת הצורך נכסה שוב בעלים. חשוב חשוב חשוב: לכסות במספיק חומר יבש, זה ימנע את כל הדברים שאנחנו לא רוצים בקומפוסט: ריחות , חתולים, עכברים, ג'וקים ושאר כולירות.
שאלות נפוצות
מאיזה חומר בונים את הקומפוסטר?
- האמת שזה לא משנה, זה יכול להיות מכל דבר: משטחים, רשת קשיחה או גדר, עגלת קניות גדולה ועוד. הכי חשוב שהקומפוסטר יהיה מחורר כדי שהקומפוסט יוכל לנשום. ניתן להשיג דרך איגוד הערים המקומי שלכם מיכלי קומפוסטציה מוזלים. לטעמי, חבל על הכסף תבנו בעצמכם.
באיזה גודל?
- הגודל נקבע על פי כמות הזבל האורגני של דיירי הבית. הצעה שלי: מטר על מטר על מטר (קוב).
מה שמים בקומפוסט?
- כל חומר מקורי (מן החי והצומח) שאריות פירות וירקות, לחם, ביצים, חלב, זבלים של בע"ח (זבל תרנגולות, אוגרים, שפנים הוא זבל מצוין). חשוב להדגיש לא להשתמש בזבל של חתולים וכלבים שעוד לא נחקר מספיק לצורך שימוש חקלאי, אפשר לשים זבל חיות אחר (סוסים, פרות, חמורים, ארנבות, אוגרים, בני אדם) רק צריך לדעת כמה זמן לוקח לפתוגנים בו להתכלות.
האם אפשר להכניס בשר לקומפוסט?
- משתוללת בארץ אגדה אורבנית שאין להכניס שאריות בשר לקומפוסט, האמת ששמעתי מאנשים נרגשים ומפוחדים שאין להכניס קליפות הדרים ולחם. והתשובה היא: ברור, אפשר להכניס לקומפוסט: קליפות ביצים, לחם, ביצים, בשר, עצמות וכו'.
האם צריך לשלב תולעים אדומות בערימת הקומפוסט?
- אפשר בשלבי ההבשלה לשלב תולעים, שעוזרות בתהליך הקומפוסטציה. אם הקומפוסט שלכם על האדמה אין צורך, כי הן בכל מקרה מגיעות. תולעים אדומות מתאימות מאוד לאנשים שעושים קומפוסט על גגות או משטחי בטון, קומפוסט עירוני.
מה קורה אם זה מסריח ויש יתושים וזבובים?
- זה סימן מובהק לכך שלא השגתם מספיק עלים לכיסוי שיירי המזון.
ואם זה ממשיך להסריח?
- זה אומר שלא יצרתם קשרים טובים עם הגנן או השכן ואתם צריכים עוד הרבה עלים.
ואם הקומפוסט לא מתחמם לי?
- יש להרים חלקים בלב הערימה ולהחדיר חומרים רטובים כגון ירקות, בשר, זבל בעלי חיים. צריך לשמור על תנאי היסוד של הקומפוסטציה שהם: לחות, אויר, תפריט מגוון של חומרים יבשים ורטובים.
האם צריך לערבב ולהפוך?
- זה פרק ההמשך של האגדה האורבנית עם שאלת הבשר. אין צורך לערבב. חשוב שיהיו לנו שני תאים או שני מיכלים, ברגע שתא אחד מתמלא מחכים שלושה חודשים ולא מוסיפים דבר, בינתיים ממלאים בתא השני, כך שאנו יוצרים קומפוסט בשל ומוכן לגינת הירק.
איך יודעים שהקומפוסט מוכן?
- אחרי 3-4 חודשים הוא הופך להיות שחור, ריחני ואדמתי ללא זכר לחומרים שנזרקו לתוכו בעבר, זה החומר שיש להצניעו באדמת ביתכם וליצור שפע של ירקות אורגנים בריאים.
באיזו כמות של מים יש להשקות את הקומפוסט?
חשוב שקומפוסט יעמוד תחת כיפת השמים לניצול מי טל וגשם, בקיץ יש להוסיף מים, אבל לא מים שפירים אלא מים אפורים, בדיוק בגלל זה יש לקבוע את המיקום היחסי של הערימה בקירוב למערכת מים אפורים כדי לחסוך אנרגיה זמן וכסף.
חשוב לזכור: קומפוסט זה כמו תבשיל- תשומת לב, גיוון חומרים, במקום הנכון ובזמן הנכון.
צאו לדרך ובהצלחה, אשמח תמיד ללוות אתכם בתהליך.
שלכם,
בידידות, יהונתן תפוחי
למאמרים נוספים:
www.perma.co.il
