כשאמא באה הנה יפה הוא צעירה.מי לא מכיר את השיר הזה הכול כך יפה והכול כך אופטימי.בשיר יש הכול :גבעה, אבא שבונה בית, בני נעורים שהולכים בשניים וטלטלים שהופכים שבע בינתיים
על דבר אחד השיר לא מספר .איך הגיעו הרהיטים לבית שאבא בנה על הגבעה.היו רהיטים? איך התבצעה ההובלה איך הובלת דירות היו מאורגנות בזמן הזה כשאימא באה הנה יפה וצעירה.אני מניח שאז הטנדר של השיר ההוא, הטנדר נוסע, ששימש לכל החברים להובלה.מוטקה היה הנהג .כל אחד שרצה להביא את החברה מן העיר למושב או לקיבוץ לא הסתבך עם הובלות דירה פשוט פנה למוטקה ולפעמים ליוסקה וסידור העבודה לטנדר שהיה מארגן צבי ב' היה עומד לשירות החבר נניח חודש וחצי מיום הבקשה עד שההובלה הפרטית הייתה מאושרת במזכירות המושב או הקיבוץ.
הובלות דירה לא היה אז עניין למקצוענים היה עניין חברי שבו כל אחד נרתם לעזור ככל יכולתו.
אגב זה לא רק בקיבוצים ובמושבים. אני זוכר שעד לא מזמן הובלות דירה היה באמת עניין של החברים הקרובים, בחברה'. היינו קובעים יום, בדרך כלל שבת ,כי כולם היו פנויים ביום הזה מעבודה במשרד או במפעל או איפה שהוא אחר וכולנו היינו מתגייסים להובלות ברכבים הפרטיים שלנו..
בשנים האחרונות כשבגרנו התעשרנו וכל אחד נעשה מבוסס מבחינתו כלכלית לא היו גיוסים כאלה יותר.כל אחד דאג להובלות דירה בעצמו עם חברה מקצועית ואחראית.
משה, עבר דירה לפני זמן מה ,אני זוכר שהיינו די מופתעים ואני חייב לומר טיפה מאוכזבים שמבצע הובלות דירה לא התבצע.הרגשנו שהנעורים שלנו חלפו ושאנחנו כבר לא מגובשים כחברת הובלות שהייתה נותנת את הנשמה בשביל חבר שעובר דירה.
למרות שכולנו הסכמנו שמצב הגב של מרביתנו לא מאפשר יותר את ההתעמלות שהייתה כרוכה באריזה, העמסה ,הובלה עד הדירה ופירוק החבילות, הרגשנו מעט מוזר שמשה נעזר בשירותים של מקצוענים על מנת להוביל את תחולת דירתו למשכנו החדש.
טוב אמרנו שכנראה מזומנות לנו שמחות מעט פחות כוחניות ונצטרך להשלים עם העובדה שהובלות דירה מבחינתנו עבר זמנן.אני מניח
ומה עם הטנדר של מוטקה האם הוא עדיין משמש את חברי המושב או הקיבוץ?כנראה שגם הוא עשה את שלו ונכנס לדפי ההיסטוריה כמו הבלורית, הגורן וחורשת האיקליפטוס.
ככה זה בעולם..
רק שלמחרת הבן שלי הודיע לי חגיגית שהשבת הוא לא אתנו.
-מה קרה שאלתי..
-אנחנו עוזרים לאור לעבור דירה צריך לארוז ולהוביל את תכולת דירתו לבית החדש שלו ושל מינה.
הובלות דירה מדור לדור.?אלה גם החיים
לכתוב זה כמו להיות ירדן