שיתוק לרינקס נקרא גם שיתוק מיתרי הקול.במצב הנורמאלי, בזמן שאיפה של אוויר, מיתרי הקול אמורים לנוע לצדדים בכדי לאפשר מעבר אוויר אל תוך הריאות. במצב של שיתוק לרינקס, מיתרי הקול אינם נפתחים כראוי, מהווים חסימה של קנה הנשימה לכן אוויר אינו נכנס אל הריאות בצורה תקינה.
שיתוק לרינקס מאפיין כלבים, זכרים, מבוגרים (גילאים תשע - שתים עשרה שנים) מגזעים גדולים. המחלה דווחה גם בחתולים אך היא מאוד נדירה בהם. הגזעים אשר הנפגעים מהמחלה בצורתה הנרכשת בגיל מבוגר כוללים גולדן רטרינבר, לברדור רטריבר, האסקי סיבירי, סטר אירי וגזעים נוספים.לעיתים נדיות יותר שיתוק לרינקס יכול להיות מחלה מולדת בגזעים מסוימים כגון האסקי סיבירי, רוטווילר או דלמטי.
סימני שיתוק מיתרי הקול
• שינוי נביחה
• סטרידור
• קשיי בליעה
• ירידה בכושר הגופני או אי סבילות למאמצים (כולל אפילו טיולים קצרים)
• שיעולים
• קשיי נשימה ברמות חומרה שונות (עד התמוטטות חריפה בשל קשיי נשימה)
מהם הגורמים לשיתוק הלרינקס ומיתרי הקול?
ידוע כי במחלה נגרמת פגיעה בעצבים השולטים בפתיחת מיתרי הקול או בשרירים הגורמים לכך. בחלק מן המקרים המצב מקושר לטראומה או גידול באזור הצוואר. גורמים נוספים כוללים תת פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם) או מיאסטניה גרביס (מחלה הפוגעת בקשר בין השרירים לעצבים).
אבחון שיתוק לרינקס
אבחון שיתוק במיתרי הקול מבוצע תחת הרדמה מלאה בה פותח הוטרינר את פה הכלב ובאמצעות מכשור מיוחד מסתכל האם מיתרי הקול נפתחים כראוי בזמן השאיפה. לעיתים יש צורך בתרופות מיוחדות הניתנות בזמן זה ומגבירות את קצב הנשימה.
טיפל בשיתוק לרינקס
בשלב הראשוני, בעיקר במידה ומדובר במצב בו הכלב מתקשה להכניס אוויר לריאותיו ולנשום כראוי יש להגיע מיידית אל וטרינר חירום בכדי לייצב את בעל החיים ע"י מתן תרופות הרגעה ומתן חמצן.
במקרים קשרים יש צורך לאשפז את הכלב בבית חולים וטרינרי ולספק לו חמצן למשך 24 שעות. במקרים בהם הגורם הוא תת פעילות של בלוטת התריס ניתן לתת הורמונים חליפיים ובכך לפתור את הבעיה. עם זאת, ברוב המקרים הטיפול המומלץ הוא ניתוח בו מבצעים פתיחה קבועה של אחד ממיתרי הקול. מאחר וזהו ניתוח מסובך יש לבצעו ע"י וטרינר מומחה.
במקרים בהם הבעלים לא מעוניינים בניתוח ניתן לנסות טיפול בסטרואידים או מרחיבי דרכי האוויר. עם זאת, יעילות הטיפול התרופתי אינה גבוהה ואפשרית במקרים קלים יחסית. במקרים אלו מומלץ בנוסף להמנע מהשמנה ופעילות גופנית מאומצת ולהשתמש ברתמת בית חזה (במקום קולר הלוחץ על צוואר הכלב).
פרוגנוזה
הסיבוך העיקרי אחרי ניתוח לתיקון שיתוק מיתרי הקול הוא שאיפת מזון או נוזלים אל הריאות. זאת מאחר ומיתרי הקול אינם יכולים עוד להיסגר כראוי. למרות זאת , לאחר הדרכה מתאימה של בעלי הכלבים , מרביתם אינם סובלים מסיבוך זה.
בעלי החיים אשר עברו ניתוח ונמנעים מסיבוכים חוזרים לחייהם עם איכות חיים טובה.
