כמה מילים על הספר מדרש סיטרא אחרא עבור מי שאולי לא שמע על הספר הזה.
הידע שיש לנו כיום על מדרש סיטרא אחרא הוא מוגבל מאוד. מלבד שרידים פזורים וקטעים שמצוטטים בספרים מאוחרים אין בידינו כעת עותק מלא של הספר. ניתן לומר בביטחון יחסי שהספר נכתב או נערך במאה הראשונה או השנייה לספירה, דהיינו בתקופת כתיבת ספרות ההיכלות (לפי הדעות המקדימות.) למרות שבמבנהו הוא מזכיר מדרשי אגדה כמו מדרש רבה, מדרש תנחומא וכדומה, הוא קודם להם.
הספר מתבסס כנראה על מקורות קדומים יותר ומסורות שונות ממוצא לא ברור. מדרש סיטרא אחרא הינו פרשנות מדרשית לתריסר הפרקים הראשונים של ספר בראשית. עם זאת מדרש סיטרא אחרא מתייחס לגרסא מעט שונה של ספר בראשית מזו שיש בידינו. גרסא זו של ספר בראשית לא שרדה ואין בידינו דבר מלבד כמה עדויות לא ברורות או מפוקפקות על קיומה. כאשר מצוטטים במדרש פסוקים ממקומות אחרים בתנ"ך ולא מספר בראשית, לעומת זאת, הרי שהציטוט תואם את הגרסא המקובלת.
כפי שנזכר לעיל, כיום לא ידוע ולו על עותק אחד מלא של מדרש סיטרא אחרא וכול המחקרים מתבססים על קטעים ששרדו בדרך לא דרך. לאורך ההיסטוריה תכניו של מדרש סיטרא אחרא עוררו התנגדות עמוקה כנגד הספר בקרב יהודים, נוצרים ומוסלמים כאחד. איסורים על העתקת הספר מתועדים כבר במאה השלישית לספירה והם מופיעים שוב ושוב לאורך ההיסטוריה: צווים שונים שהוצאו על-ידי מלכים, קיסרים, דוכסים וראשי ערים, חרמות רבנים, בולות אפיפיורות (לפחות שש מצויות בידנו) ופאתוות ממקורות שונים. משהומצא הדפוס הוטלו איסורים חדשים כנגד הדפסת הספר. עותקים שהתגלו הועלו באש ומי שהפר את הצו הוצא להורג. למעשה ידוע על מקרה אחד לפחות שבו חברי קהילה יהודית באירופה הסגירו לשלטונות הכנסייה את אחד מבני הקהילה שהעז להפר את האיסור. הוא הועלה על המוקד לעיני קהל מעורב של יהודים וגויים.
מספר עותקים הצליחו בכל זאת לשרוד, לפחות לזמן מה. שניים מתלמידיו של שבתאי צבי מספרים, כל אחד בנפרד, על עותק של הספר שנתן העזתי הביא לשבתאי צבי ממצרים, וגם ליעקב פרנק יוחסה בעלות על עותק של הספר האסור (אולי אפילו העותק של שבתאי צבי עצמו.) שמועות על עותקים של מדרש סיטרא אחרא מופיעות בכול דור במקומות שונים בעולם. לאחרונה, לדוגמה, התפרסם קונטרס בעילום שם שטוען שהאיגרת המוצפנת המיוחסת לאברהם וילנר, בנו של הגר"א, מצטטת מתוך המדרש האבוד ואפילו רומזת על מקום הימצאותו של עותק מלא.
כיום לא זוכה הספר לפרסום נרחב מחוץ לחוגים מצומצמים באקדמיה, בקרב אספני ספרים יודעי ח"ן ובין המתעניינים בהיבטים מסוימים של תורת הנסתר. לעיתים נדמה שגם בימינו הספר זוכה ליחס שבו נמהלים חשש, בוז ואפילו שנאה. על-מנת לשנות את המצב וכדי שהקהל הרחב יוכל לערוך היכרות עם ספר מרתק זה הגיע הזמן לחשוף אותו לקהל הרחב ולקוות שבעקבות כך יתפתח דיון מפרה ומחכים.
שמואל דאבה
