חיי חברה - תשתית איתנה ביהדות 

לפרשת משפטים

ד"ר יחיאל שרמן

מיד אחרי פרשת יתרו – בו מתוארת קבלת תורה מהר –סיני. מופיעה פרשת "ואלה המשפטים", רש"י מבהיר שכל מקום שנאמר "ואלה" מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני -גם המצוות החשובות שבפרשת ואלה המשפטים גם הם נאמרו בסיני.

כמו שחלק מהותי מעשרת הדברות מבוסס על חיי חברה וחשיבותה,

כך תרי"ג המצוות מבוסס בעיקרו על בניית "חברה" ישרה אנושית והגונה. כפי שמציין הרש"ר הירש "כל יחסנו אל ה' ברוח הצדק והאנושיות ולהתחזקותו של כל יחיד ויחיד ברוח המוסר והצניעות"... כלומר בניית העם היהודי מתחילת דרכו מבוססת על בניה חברתית – שהצדק, היושר וההגינות ואי אכזריות ואלימות מהווים תשתית איתנה של החברה במדינת היהודים.

כאשר תכונות אלו קיימות – ניתן לבנות עם חכם נבון המלא וגדוש ברוחניות.

כאשר בונים עם איתן וחזק מבחינה חברתית ניתן להבין טוב יותר את תגובתם של בני ישראל למשה – שתיאר בשניהם את כל דברי ה' ואת כל המשפטים – כאשר אמרו כולם נעשה – ובהמשך – נעשה ונשמע.

כאשר האמונה קיימת בבני אדם, אמונה בקב"ה שהוציאם ממצרים והפכם מעבדים לבני חורין. הם הופכים לאנשי אמונה גם בעצמם וביכולתם, או אז – הם מוכנים וערוכים לבצע כל דבר = "נעשה" ואחר כך נקשיב לכל ההסברים – נשמע לכל העשייה לכל תפיסת העולם, לכל החוכמה והרוחניות העומדים מאחורי אותה אמונה ולב טוב.

ידוע המדרש – המתאר שהקב"ה פנה לעמים רבים ושאלם האם הם מוכנים לקבל את התורה? כל אומה שאלה ומה כתוב בה?

כאשר נאמר "לא תרצח" ולעם אחר "לא תנאף" ולאחר "לא תגנוב" לא הסכימו לקבל את התורה.

כאשר הגיע לישראל אמרו כולם "נעשה ונשמע", העשייה של המצוות ביהדות קודמת לידיעת התורה. שהרי נאמר במסכת חגיגה: "אין בית מדרש ללא חידוש" היהדות מתחדשת כל הזמן, ביהדות שפע יוזמות ויצירתיות. ולכן קודם כל מתוך אמונה גדושה – נעשה – נקיים את המצוות, ובהמשך ללמוד – ללמוד כל הזמן ולהתחדש דבר המקדם כל אדם ומחדיר רוחניות לכולנו.

כפי שמודגש באבות דרבי נתן (פרק כ"ב) לגבי חשיבות לימוד החוכמה. עם ישראל הקדים מעשה ללימוד חכמה.

אנו יודעים שעד היום – תשתית אנושיות האנשים מבוסס על כנות יושר והגינות ומוסר גבוה ונכון. אדם כזה רוכש רוחניות וחכמה בעוצמה וביתר רצון. כשאדם חכם ונבון ללא תכונות חברתיות ללא התייחסות איתנה לחיי חברה, ללא עזרה ,נתינה וסיוע לאחרים אין ערך לסוג אנשים כאלה.

השילוב המנצח של אדם מעולה – הוא חיי חברה – אהבת אדם וחכמה.

בספר "עין איה" (שבת פ"א,נ"ה) מסביר הרב קוק מדוע זה הסדר בלימוד תורה, צריך להתאים את תוכן הלימוד לעולמו ויכולתו של האדם.

לכן על פי הרב קוק צריך אדם מקטנותו מילדותו ללמוד מקרא – תורה המקנה לאדם ערכים כללים של אמונה בה', ממלאת רגש הילד לאהבת הטוב ושנאת הרע. ורק בהמשך עליו להוסיף רוחניות ותורה דרך המשנה והגמרא.

כאשר מעיינים בכל פרשת "ואלה המשפטים" מבחינים שרוב המצוות קשורות לאדם והתנהגותו כלפי הזולת – כלפי חבריו. מצוות המחייבות את האדם להיות טוב, ישר והגון. כמו "עזוב תעזוב עימו" אפילו למי שאינך מכיר ושאינו חברך .