התאמת הדרך למטען הרוחני 

הרב עמיטל במאמרו "עבודת ה' על ידי נדרים" לפרשת מטות-מסעי מצטט את הרמב"ם "שאין הכשרים נודרים בדרך איסור וכעס", צריך שאדם ישמור על איפוק בעת כעס.

מאידך אומר הרמב"ם בהלכות נדרים (פי"ג הכ"ג) "מי שנדר נדרים כדי לכונן דעותיו ומעשיו הרי זה זריז ומשובח" מי שזולל, שותה יין לשכרה, מתגאה באופיו - מותר לו לנדור כדי שיתקן מעשיו, אך מדגיש הרמב"ם שלא ירבה ולא ירגיל עצמו בנדרים. חכמים מוסיפים כי אף שהנדרים חיוביים יש להמנע מהם.

בירושלמי (נדרים פ"ט, הי"א) מבהירים שאין צורך להוסיף על איסורי התורה.

הגמרא מבהירה כי אל לו לאדם לעבוד את ה' בדרך משלו ולבטא בכך את המיוחד שבו, כי אז הוא יוצר איסור חדש המיוחד לו.את דרכו המיוחדת לו, המתאימה לאופיו,למזגו,לכישוריו עליו לחפש ולמצוא בתוך התורה ולא מחוצה לה. ניתן אפשר ורצוי לקיים את המצוות שהכל מקיימים ולמצוא בהן את הדרך הייחודית והמתאימה לו.

מסופר על דוד המלך שבכל פעם שרצה לעשות משהו המיוחד לו וללכת בדרך התואמת את אישיותו, תמיד מצא מקום לכך בבית המדרש.

במסכת חגיגה אנו לומדים את המשפט הנפלא "אין בית מדרש ללא חידוש" היינו תהליכי החידוש המתמידים,מציאת חידוש נוסף כל הזמן מהווה מוקד חשוב ועקרוני ביהדות.

דרך זו מפתחת את חשיבתו של האדם, מוסיפה חכמה, מגבירה את המוטיבציה לחשוב,לשאול, להוסיף דעת, לקנות ידע להתקדם ולחדש. אך הכל חייב להעשות בתוך מסגרת, בתוך התורה ,

לכן בנוי ארון הקודש מעץ שמשמעותו – עץ גדל ופורח, מוציא עלים,ענפים,פירות ופרחים. וניתן לכוון את גדילתו של העץ. כך גם כל אדם בהתאם לכישוריו,ליכולתו ולכשרונותיו – המצויינים יעפילו מעלה מעלה, ימלאו עוד ועוד את מטענם הרוחני, יגבירו את החידושים ויעלו אותם לדרגה גבוהה מאוד. אך הכל הכל בתוך מסגרת ולכן לארון הקודש העשוי מעץ יש מסגרת זהב.

בתוך המסגרת ניתן לגדול ולפרוח, להתפתח נפלא מבחינה רוחנית, להוסיף עוד מטען רוחני אך בגבולות המותרים כפי שהרש"ר הירש מכנה זאת : "אוטונומיה בתוך גבולות".

עלינו להזהר מלהוסיף חומרות ונדרים על עצמינו מתוך חיקוי של האחרים, אף כי אין זו הדרך המתאימה לנפשם ולמטענם הרוחני של האנשים.

יכול אדם המלא ביראת שמיים וברצון עז לעבוד את בוראו ולהידבק בו, להוסיף משהו משלו ולהחמיר קצת עם עצמו כביטוי לאהבת ה', אך בגבולות מסויימים. אל לו לעשות זאת כחיקוי.דרך זו צריכה לנבוע

ממטענו הרוחני האישי אותו הוא רוכש כל הזמן, דרך החיקוי מבלי שהדבר תואם את נפשם ומטעמם הרוחני של האנשים אינה דרך טובה.

כאמור, חשוב לעיתים להוסיף על פי תחושותיו של האדם – כשם שחש איש את אהבתו לחברו יוסיף הוא משלו פרטים נוספים למתנה אותה הוא מגיש לרעהו.

כאשר קיימת בך אהבה וכבוד לידיד הרי תקנה לו מתנה ותקשט אותה כביטוי של חיבה, במצב זה מותר לו לאדם להחמיר.

ההזדהות הפנימית המנחה בעשייתו של האדם, הנובעת מתוך המטען הטמון באדם תהא שקולה, מיטבית ונבונה ותהא מתוך שמחה חדוה וגיל.

תפקידנו שלנו,במערכת החינוך, הוא בעיצוב פני הדור, בחינוך ילדי ישראל לקיים תורה ומצוות, תורה עם דרך ארץ, תורה ומדע.

עלינו,ההורים והמורים למלא את המצבר האנושי , לטעון את המצבר האנושי במלוא עוצמתו, במסגרת הניתנת למילוי. כך תהא דרכינו סלולה ומנווטת בנתיבים המצויינים כדי להגיע לראש כל פסגה.

כל נהג המתניע את ריכבו כדי שיסיעו ויובילו לדרך הנכונה היעילה והרצויה,כי אין שום סיכוי לנוע ללא מצבר מלא. ההנעה והתנועה של הרכב תלויים במצבר ובמנוע, ללא חשמל וללא דלק אין סיכוי לכבוש שום יעד.

המתבונן ברכבים הנעים בכבישי ארצינו מבחין כי יש שפע של סוגי רכב, בעלי מצבר ומנוע קטנים יותר או גדולים יותר, בעלי עוצמה שונה של "המכשיר" המניע את הרכב  המגושם.

עלינו, המורים וההורים, לדאוג כל הזמן למלא מצבריו של הילד ולחדש כל הזמן את המנוע, ככל שהוא יהא בעל מטען רוחני גדול יותר, הרי הנסיעה תהא בטוחה,ברורה ובעיקר בעלת יכולת להגיע אל כל יעד.

חשוב לנו לדעת כי שיקולי הדעת שלנו בעשייתנו ובהחלטותינו נובעים כולם מהמטען הרוחני  הספוג בתוך המוח.

כדי שהחכמה הטמונה בנו תשפיע עלינו בכיוונים חיוביים במעלה ההר. צריך כמובן לשלב במטען הרוחני גם את המסגרת שתהא חזקה ויעילה. חכמה הנובעת ממטען מצויין ומושפעת מאקלים מיטבי, מאהבה, כבוד, יחס הוגן, מאופי רגוע ושלו, מהקשבה לזולת,מהתחשבות בצרכי האחר,מנתינה ומעזרה לזולת.

כאשר כל אלה מעוגנים בנפשו של האדם, הרי התנועה תהא בכיוונים הרצויים והנכונים ובמהירות המתאימה.

עלינו לזכור כולנו, כי הדרך בה הולכים צאצאינו נובעת בעיקרה מהמטען הרוחני אותו אנו מקנים להם.

אחריות גדולה מוטלת עלינו,ההורים והמורים, המטען הרוחני הספוג בכל אדם מקטנותו תלוי בתשתית, בבסיס שאנו יוצקים בהיותו צעיר בימים.קל יותר להוסיף מטען רוחני כאשר הקרקע בשלה וטובה, באדמה זו יגדלו צמחים טובים ופוריים יותר. שיקולי הדעת בהמשך הדרך , בהצבת חזון ויעדים, בקביעת תהליכים כדי להגיע למטרות שהוצבו ולתוצאות יעילות וטובות – תלויים במטען הרוחני שבנו.

ההחלטות הנובעות מתוך מוח מלא חכמה תהיינה יעילות ובעלות עוצמה חיובית.

כל דרכינו שלנו נובעת מהמטען הרוחני אותו רכשנו במשך כל חיינו. דרכינו תהא מנותבת בדרך הנכונה והמצויינת כל עוד המטען הרוחני – מעולה.

עלינו להטמיע גישה זו בתוכינו, ההורים והמורים, ולזכור ולזכור כל הזמן כי המנוע לא ינוע כדבעי, המצבר יתרוקן אם לא נדאג למלא ולמלא ולמלא אותו כל הזמן.

המצבר יתמלא אם נקבע עיתים לתורה, זמנים קבועים במהלך כל יום , ולא רק כשיש זמן, עלינו למצוא זמן לקרוא ולקרוא כדי להוסיף דעת עוד ועוד. המילוי המתמיד חיוני לשמירת המוח,מצבר שאינו מתמלא כל הזמן עלול להתיבש.

המחקר מוכיח לנו כי ככל שנשתמש יותר בתאי המוח כך נזכה לזיכרון ארוך יותר ולאיכות חשיבה טובה וחכמה יותר. התירגול האין סופי מהווה בסיס ללמידה המעמיקה והמועילה. התרגול בלמידה הוא השלב הראשוני בחינוך ע"פ הרמב"ם מילוי המטען הרוחני תלוי בנו ורק בנו, המטען אינו מתמלא מעצמו. העשיה  החכמה והנבונה במעשי ידינו המגוונים תלויה  בעיקר במטען הרוחני  הקיים במוח. הבה ניראה כל הזמן איך וכיצד ממלאים מטען רוחני.