הכרת הטוב 

לפרשת שמות         ד "ר יחיאל שרמן

דרך ארץ קדמה לתורה(ויקרא רבה-ט,יג)

אחת המצוות החשובות ביהדות היא הכרת הטוב, התורה שלנו מבהירה לנו חשיבות פיתוחו וקידומו של האדם מקטנותו, לפתח  נק החוזק והאור שבכל אחד- אך תמיד יש להתחשב בזולת לעזור ולסייע לכל אדם, תורתנו מחנכת אותנו - להכיר טובה, הפרשה משופעת במקרים בהם מודגשת הכרת הטוב-לא רק לאדם, לחברים, לאנשים אלא גם לבעלי חיים ולדומם ולצומח. כלים מהותיים אלה - הם המידות החשובות שבאדם הנלמדים בפרשתנו אף טרם קבלת תורה בהר סיני.

הכרת הטוב- היא בניגוד גמור לנעשה במצרים באותה תקופה,

כתוב בשמות יא,יח ?"ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף".קם מלך חדש ?שביצע עבדות במצרים וכפיות טובה לעם ישראל, למרות שיוסף סייע למצרים בשלטונו המדהים.

כפיות הטובה גורמת להשחתתו של האדם-והופכת אותו לרשע שאינו מתחשב באחרים. שהרי בתחילה כתוב שפרעה לא ידכע את יוסף ובהמשך_(בשמות ה,ב)

כתוב שפרעה ?"לא ידעתי את ד".

ספר החינוך מבהיר לנו כמה חשובה חינוך הילד מקטנותו וכל חייו להכיר טובה, לגמול חסד למי שעשה עימו טובה, ולא...ולא...להיות כפוי טובה, כך צריך כל אדם להכיר טובה להוריו שגידלו אותו והשקיעו בו כל מרצם, וכן להכיר טובה למורים שכל הזמן ניסו להרנות חינוך ודעת לכל ילד.

בספר מכתב מאליהו(א עמוד נ) מודגש חשיבות האמונה בעבודת ד. עלינו לקיים המצוות לבורא עולם לא רק בגלל "הוראה" אלא בעיקר מתוך אהבת ד- להכיר בחסדיו, לכן חינוך איתן במבוסס על קבלת אורחים ובניית חיי חברה.

ברור לנו שאדם המחזק בתוכו את הכרת הטובה- הוא מביא גם לחיזוק האמת שבו. הרואה את הטוב שמסביבו- מתחילת בריאת העולם-מחדיר לתוכו את תכונת הכרת הטוב ואת האמת והאמונה בבריאת העולם על ידי הקב"ה.

משה מנהיגם של עם ישראל בצאתם ממצרים אינו מכה את היאור במכת הדם, המבצע זאת הוא אחיו אהרן(שמות ז-ט-כ) וכך במכת הפרדע כפי שכתוב" ויט אהרן את ידו על מימי מצרים ןתעל הצפרדע(שמות-ה-ב) וכל זאת משום הכרת הטוב של משה למים, שהרי היאור הגן על משה בהיותו בתיבה.

בהמשך המכות מסופר על מכת הכינים שגם  מכה זו משה אינו מכה- שהרי החול סייע מאוד למשה כשהרג את המצרי שהיכה יהודי ?וטמן אותו בחול(שמות רבה י-יז)

אנו לומדים ממשה שעלינו להטמיע בתוכנו מידת טובה גם לדומם לחי ולצומח-כדי שהאדם בתוכו ירגיש שלימות כבוד ואהבה. בהמשך-הקב"ה מצווה את משה לנקום במדיין ולהילחם בהם, אך משה המנהיג שבתוכו מוטמע הכרת הטוב- שולח את פנחס בן אלעזר לנקום הנקמה החשובה במדיין . שהרי משה גדל והתפתח במדיין בצעירותו ועליו להכיר טובה לכך.

עלינו לטפח בעצמנו בכל אחד מאיתנו - תכונת הכרת הטוב ולחנך כל ילדי ישראל להכרת הטוב ולא להיות כפויי טובה שהיא תכונה שלילית.ףשוב מאוד ביהדות ללמוד רוחניות ולהיות שמח, אדם המכיר טובה-שמח ומאושר, כפוי טובה היא מידה מושחתת ושלילית.חשוב שנלמד כולנו ילדים ומבוגרים לומר תודה.

ולכן דרך ארץ קדמה לתורה-שהרי חינוך האדם להכרת טובה ההופכת אותו לישר והגון שמח ןמאושר-הרי קבלת התורה והרוחניות לתוכו תהיה בעוצמה ברצון ובאמונה נפלאה.

הפרשה מבהירה לנו-"קל וחומר" אם עלינו ללמוד להכיר טובה לבעלי חיים,לצומח, ולדומם בודאי שעלינו להכיר טובה לאדם לחבר לידיד ולכל בני האדם.

1