מהי מידת חסד איכותית לעומת מידת סדום 

לפרשת וירא

ד"ר יחיאל שרמן 
 

אברהם אבינו נחשב כאיש החסד הנכון והאיכותי, לעומת אנשי סדום שנהגו בדרך הפוכה לחסד.

פרשת וירא פותחת  בישיבתו של אברהם בפתח האהל ביום חם בעודו כואב את המילה.

הישיבה בפתח האהל- כדי לחפש אורחים ולזמנם לאוהלו, אברהם אשתו ונערו מקבלים האורחים מכל הלב, תוך כדי ריצה במהירות ,בהתלהבות ובשמחה. אברהם  מדגים לנו חשיבות החסד והחינוך החברתי, כפי שמצויין : תיתן אמת ליעקב- חסד לאברהם.

ייחודיותו המעולה של אברהם- אבי האומה היהודית מודגשת היטב באהבת אדם, בקיום חסד עם אנשים, דבר המאפיין טוב לב ואנושיות. אנו לומדים מאברהם חשיבות גמילות חסד לאנשים- כמצווה בסיסית ביהדות, אברהם משתף כאמור את משפחתו בחסד הנפלא שהוא מקיים.

עלינו ללמוד מאברהם שאף כי אנו היהודים ייחודיים בעולם באמונתנו בקב"ה, אך עלינו להגשים כל הזמן –גם בעת כאבים –ערכים אנושיים-כדי להבהיר לעולם כולו כי איכותינו אינה רק באמונה, בחכמה ובאיכות, אלא גם ב"נתינה" לאחר, באהבת הבריות. תכונה זו הוחדרה לתוכנו- לעומק. לכל הדורות. עין טובה קיימת עמוק בלב כל יהודי בכל העולם.

אברהם משמש בפרשה כאנטי-תיזה לסדום. האנשים מתקבלים על ידי אברהם בכבוד מלכים- לעומת סדום.

כתוב בפרקי אבות ...שלי שלי ושלך שלך-זוהי מידת סדום,למרות שיש צדק במשפט זה, כל אחד וחלקתו שלו השייכת לו, אלא שיש בזה חוסר חיי חברה. אין כאן התחשבות באדם אחר, ללא אהבת הבריות. אנשי סדום לא נתנו- אפשרות לאנשים לדרוך בערם, התנגדו להלנת אורחים בעירם, למרות שהיתה בהם צדק בהתנהגותם- שהרי לא לקחו משל אחרים, שלי שלי ושלך שלך...אלא שהיהדות מבוססת על התנהגותו של אברהם להתחשב ולאהוב את האחרים, גם אם אינני מחוייב לבצע זאת. העשיה לפנים משורת הדין ביהדות עקרונית וחשובה.

אף כי האורחים אינם מזיקים, שוכנים ברכוש נטוש, לא הורסים ולא מקלקלים-זו מידת סדום.

גם אם סדום צודקים מבחינה משפטית –אין זו התנהגות הולמת בעולמנו- בו עלינו להתחשב, לאהוב ולעזור לזולת.

הנתינה ביהדות חשובה ועקרונית, אברהם מלמדנו ומחדיר בנו תפיסת עולם זו, שהרי למעלה  ממחצית מתרי"ג המצוות הם בין אדם לחברו. עלינו לפתח עצמנו, כל אחד וייחודיותו- אך הכל חייב להיות מתוך יחס הוגן לאחר. יכול אדם להיות עשיר בעל רכוש שדות ופרות, אך עליו לתת-לקט...פאה...שכחה ותרומות ומעשרות. 

אנשי סדום   אסרו על קבלת אורחים בעירם, אסרו  על התחשבות בזולת בסדום, לא נהגו "לפנים משורת הדין" לא נתנו לאנשים לנסות להיות טובים לאחרים. הם כפו על כולם לא להיות טובים לאורחים. בניגוד כאמור לחברה אידיאלית המתנהגת לפנים משורת הדין.

כפיה של מידת סדום היא נוראית לעומת התנהגותו של אברהם אבינו המלמדנו-חשיבות הכנסת אורחים- להתחשב בזולת. אברהם בתחילת דרכו כאבי היהדות מלמדנו עקרונות בסיסיים בהתפתחותו של כל אדם. צריך אומץ לב, הקשבה, אמונה בקב"ה, עמידה בניסיונות, ביצוע הוראות מבורא עולם, אך לשלב יוזמות, יצירתיות, חדשנות ובעיקר אהבת אדם, בניית חיי חברה, הסתכלות מעבר לעצמי שלי- לראות את החברים כחלק מחיי שלי, לטפח את עצמי –כישורי ויכולתי תוך כדי נתינה לאחר ואהבת הרע- משום " ואהבת לרעך כמוך" , אהוב את חברך באותה מידה  ובאותה עוצמה שהינך אוהב את עצמך.