יתר לחץ דם ופעילות גופנית 

יתר לחץ דם ופעילות גופנית

ההוכחה המדעית המצטברת מצביעה על כך שאימון גופני אירובי כגון הליכה ושחייה בעצימות מתונה, עשוי להוריד את לחץ הדם בשיעור של 10 מ"מ כספית בממוצע, בקרב מתאמנים הסובלים מיתר לחץ דם ראשוני. ירידה זו מתבטאת הן בערכי לחץ הדם הסיסטולי (הערך הגבוה, כשהלב מתכווץ ודוחף דם לעורקים הגדולים) והן בערכי לחץ הדם הדיאסטולי (הערך הנמוך, כשהלב נרפה וקולט דם מהורידים הגדולים). ירידה גדולה יותר צפויה בקרב מתאמנים הסובלים מיתר לחץ דם משני למחלת כליה.

ההשפעה החיובית של אימון גופני בעוצמה מתונה על יתר לחץ הדם, אינה נופלת מזו של אימון גופני בעוצמה גבוהה ולעיתים אף עולה עליה. עובדה זו חשובה במיוחד עבור אוכלוסיות ייחודיות של אנשים הסובלים מיתר לחץ דם, כגון קשישים, שמנים ואנשים המוגבלים בפעילותם הגופנית עקב מחלות רפואיות אחרות. לעומת קבוצת המטופלים הנ"ל (עם יתר לחץ קל או מתון), גם קבוצת המטופלים עם יתר לחץ דם בינוני עד קשה (ערכי לחץ גבוהים במיוחד) זקוקה לתוכנית של אימון גופני אירובי כחלק מתוכנית הטיפול הכוללנית. אך תוכנית זו תיכנס לפעולה רק לאחר שהוחל בטיפול תרופתי המותאם אישית למטופל והושג איזון סביר של יתר לחץ הדם. כאן יכול האימון הגופני להביא לירידה נוספת של ערכי לחץ הדם ולסייע גם לירידה במינון הטיפול התרופתי, בהמשך.

לאימון כוח או אימון התנגדות לא נצפתה השפעה עקבית וברורה בכיוון של שיפור בערכי לחץ הדם של המטופל ולכן אימון זה אינו מומלץ כרכיב ראשוני או בלעדי בתוכנית האימון הגופני של מטופלים הסובלים מיתר לחץ דם. יחד עם זאת, רצוי בהחלט להמליץ על אימון גופני זה כאחד הרכיבים בתוכנית האימון הכוללנית למטופלים אלו. החוג לשיקום חולי לב של האיגוד הקרדיולוגי הישראלי, ממליץ על ההערכה לפני השתתפות באימון גופני.

התוויית הפעילות הגופנית

העקרונות המנחים את התווייתה של תוכנית האימון הגופני לאנשים הסובלים מיתר לחץ דם (כולל המטופלים תרופתית עקב יתר לחץ דם, היפר-כולסטרולמיה) דומים לעקרונות המצוינים בהתוויית תוכנית אימון לאנשים בריאים. הפעילות הגופנית חייבת להתבסס בעיקרה על אימון אירובי דוגמת הליכה או שחייה:

• ·         תדירות אימון של 4 עד 5 פעמים בשבוע.
• ·         משך אימון של 30 עד 60 דקות.
• ·         עצימות אימון של 40-70% מתצרוכת החמצן המרבית או עתודת קצב הלב.
• ·         מומלץ לכלול גם אימון כוח (התנגדות) בעצימות נמוכה, כגון תרגול משקלות מחזורי, כתוספת לאימון האירובי אך לא בנפרד ממנו.

אמצעי הזהירות הדרושים:

• 1.       יש להימנע מביצוע של מאמץ אירובי גבוהה וממאמץ איזומטרי.
• 2.       יש להתחשב בתגובת לחץ הדם במבחן המאמץ בעת התוויית תוכנית האימון.
• 3.       באנשים הנוטלים תרופות מגבילות את תפוקת הלב(כגון חוסמי בתא) יש להסתמך על דירוג עצימות המאמץ.
• 4.       יש להקפיד על משך זמן ממושך יותר של פעילות גופנית בעצימות יורדת ("הירגעות") לקראת סיום האימון, באנשים הנוטלים תרופות המפחיתות את תנגודת כלי הדם ההיקפיים.
• 5.       יש לגלות ערנות להפרעות קצב או חולשה גופנית מהפחתה ברמת אשלגן או נתרן בדם, במטופל הנוטל משתנים (בצע בדיקת דם).
• 6.       יש להימנע מפעילות גופנית הכרוכה בביצוע תמרון ולסלבה (כליאת אוויר בזמן מאמץ), כגון באימון התנגדות בעומס בינוני עד גבוה.