אל תפחדו לדבר עם זרים 

 אל תפחדו לדבר עם זרים, השיחה היא תהליך של הבראה

כמה פעמים יצא לכם שהתיישבתם באוטובוס רכבת ליד משהו שאתם לא מכירים. ופתאום התחילה שיחה אקראית תמימה כמו "אפשר את העיתון בבקשה? " או "מה השעה?" ומשהו פתח צוהר והמשכתם בשיחה , ופתאום מבלי שהתכוונתם מצאתם את עצמכם מדברים על הדברים הכי כמוסים שלכם עם מישהו זר לחלוטין. אתם מוצאים את עצמכם מספרים משהו שהיה עמוק בתוככם וממש לא התכוונתם לשתף אף אחד ופתאום אתם משתפים מישהו זר. שאתם לא מכירים ובוודאי גם לא תכירו ודרכם  ייפרדו בתחנה הבאה.

זה קורה להרבה אנשים, לא רק לכם!

מדוע זה קורה? למה קל לנו לספר את הדברים הכמוסים ביותר עם מישהו זר שלא הכרנו ובעיקר שגם לא נכיר?

יש לכך מספר סיבות:

א.      אנחנו לא מודעים לצורך שלנו לדבר ולהוציא את הדברים  שלנו החוצה

ב.      קל יותר לדבר עם מישהו שלא מכירים כי אין פחד של ביקורת ושיפוטיות

ג.       גם עם יש ביקורת, אז מה, אנחנו לא מכירים את האדם  ולא ממש חשוב לנו מה הוא חושב עלינו

ד.      חוסר ההכרות והאנונימיות נותנים תחושה בטוחה יותר ואפשרות להוציא את זה החוצה לאוויר העולם ולהשתחרר מזה. קצת כמו לשים פתק בכותל או ללכת להתוודות מול הכומר.

ה.     האנונימיות תיתן לשומע להגיב תגובה שהיא אובייקטיבית .כי הוא לא מכיר אותנו. ולא יגיב באופן שאנחנו רוצים לשמוע, על מנת לרצות אותנו, כפי שאולי קרובינו היו מגיבים.

ו.        השומע יביא את זווית הראייה שלו, משהו שאנחנו אולי לא חשבנו עליו. יכול לתת אור אחר על העניין.

ז.       השומע פשוט יקשיב, וברוב הפעמים זה משאנחנו צרכים.

מאוד חשוב לדבר להוציא את שעל ליבנו החוצה. היום בעידן הפייסבוק והרשתות החברתיות האחרות יש אולי קצת יותר פתיחות. אנשים פונים לעזרה דרך פורומים, חושפים את בעיותיהם משתפים ומשתתפים. יש בזה גם משהו מהאנונימיות כיוון שאנחנו לא נראים. חשפנו אולי את הקושי שלנו אך לא  את זהותנו. למרות שיש תמונה ואפילו שם . קל יותר לדבר אל הדף. אך לפעמים זה לא מספיק ויש צורך בשיחה יותר אינטימית וממש ליצור דיאלוג עם השומע.

הדיבור הוא תהליך של החלמה והבראה. הוא "מנקה" את הגוף מהגורם שמפריע. הוא משחרר את הראש מההתעסקות הבלתי פוסקת בבעיה שמטרידה אותו. הוא מנטרל את המנגנון שמזין את הצורך לחשוב על העניין כל הזמן.

קחו לדוגמא אדם שעבר תאונה .על מנת לשחרר את עצמו מהטראומה הוא מספר על התאונה שוב ושוב ושוב עד שהוא מעבד ומעכל את הטראומה וכך קל לו יותר להשתחרר ממנה.

אז אל תשאירו את הקושי שלכם בפנים. הוציאו אותו החוצה, שתפו אחרים, אפשר גם דרך קבוצת תמיכה, אם אתם מרגישים לא בנוח לדבר על כך עם הקרובים אליכם. מצאו אדם חיצוני שיקשיב לכם. שווה לשלם עבור הקלה מידית מאשר לשאת את הקושי חודשים ושנים וכך הוא מתעצם וגורם לבעיה קשה יותר .
אז אל תפחדו לדבר עם זרים , זה יכול להועיל לכם ולפתוח את הדיאלוג שלכם עם עצמכם.

האם גם לכם יש קושי לדבר ולשתף - , אשמח לשמוע את תגובותיכם