סוף סוף כותב - הגשמת חלומות 

סוף סוף כותב - הגשמת חלומות / מאת: עמית אופיר

סוף, סוף אני מוצא קצת זמן לכתוב. עוזב את הניהול, את היזמות, את המודלים העסקיים והשיווק ומתפנה לדבר הראשון עבורו הקמתי את כל האופרציה הזו שנקראת טרובדור: יצירה.
נדמה שעברו נהרות שלמים מהפעם האחרונה שהחזקתי עט בידיי וכתבתי, ואני חושב לעצמי איך אספר על כל המים ששטפו אותי? "אתחיל ובטח זה יזרום, ותצאנה כל כך הרבה מילים, שאיכשהו יצליחו להדביק את כל הימים והחוויות".
מסתבר שכשאני חיי את חיי מבלי להנציח אותם בכתיבה, קשה לי מאוד אחר כך למצוא את הרגע הספציפי האחד ששם החל השינוי הגדול והמהותי שהפך אותי לאיש שמח המגשים את חלומותיו. הכול נראה לי כמו יום אחד ארוך, עם הפסקות קצרות של ללכת לישון. מתי התחלתי ליהנות מהדרך? מתי נלחמתי בדרקונים ומפלצות? אולי אני עדיין נלחם? כנראה שכן, כי הם אף פעם לא נעלמים, אולם עכשיו הם כבר לא משפיעים עלי באותה הצורה, עכשיו אני יכול לומר בענווה שהזרת שלי עבה מהמותן שלהם, ולהמשיך ללכת הלאה. אולי זו השאיפה העזה שלי להגיע לחוף מבטחים? אולי זו התשוקה האין סופית להגיע לרגע של מנוחה? אולי זו הדבקות במטרה, שעזרה לי להגיע עד כה. אולי העקשנות שלא נתנה לי לוותר, גם כשהיה חשוך וקר, אולי ואולי, אבל בינתיים אני כבר כאן, עומד על החוף שהגיע כך פתאום, משום מקום ברור, המופיע על מפה כזו או אחרת. ועכשיו שאני כאן, מה אעשה בשארית היום על החוף המבודד בגן עדן??

מהניסיון שלי דברים מגיעים בצרורות, המציאות כולה כנראה גולשת על גלים ומשפיעה על כל מה שעומד בדרכה. כך שאם עמדתם במקום בו המציאות היא טובה, תצפו לקבל דברים טובים ברצף.
וכך בדיוק זה קרה. בדיוק כשחיי החלו להסתדר, והעסק שלי החל להמריא, החלו להופיע בסביבתי מלאכים עם המון כוונות ואנרגיות טובות. כשהתחלתי להאמין לטוב שעטף אותי, והתחלתי לקבל שזה מגיע לי, הגיע החלק של שחרור הדברים המוכרים, והפחות מועילים / נעימים / חיוביים שלקחו חלק בחיי עד כה. כיוון שאין לנו יכולת וקיבולת להכיל את הכול, החלטתי לשחרר את השדים בכדי לאפשר למלאכים להיכנס לחיי. ככל ששחררתי יותר שדים, כך הגיעו להחליף אותם יותר מלאכים. כאילו משום מקום הם הגיעו, צצו מדלתות בלתי נראות שנדמה היה לי שרגע קודם לכן נדמה לא היו קיימות. אחרי פחות מחצי שנה הייתי מוקף כולי במלאכים. ולאן שלא הסתכלתי ראיתי רק האת הצד החיובי של מחשבתי, של מעשיי, של דרכי, של היותי!

המחשבות על הגשמת החלומות שלי, מציאת האושר וכן, על הדרך שבה אוכל לחיות את חיי תוך הנאה ומימוש, החלו מייצרות חיים משל עצמן וככל שהייתי יותר נחוש להשיג את מבוקשי, כך הן התחזקו ופעלו במרץ רב יותר, תוך כוונה "להגשים את חלומותיי ולדאוג לי לרווחה. נשמע טוב לא? נסו בעצמכם:

חבר טוב, נתן לי במהלך הדרך פתק קטן וריק, ואמר שאם אמלא אותו ובכל יום אביט בו ואקרא אותו לעצמי זו תהיה התחלה טובה במיוחד בדרך להגשמת החלומות שלי. ובכן הוא צדק ואני מודה לו היום בפיזורי את הכרטיס לכל מי שזקוק לו ומעוניין להגשים את חלומו...

שלכם עם המון אהבה - עמית אופיר (טרובדור)

אשמח לשמוע מכם: amit@trustory.net amit@kasum.net