הג'יהאד האסלאמי – שהוא "הפייבוריט" התורן של איראן, ביחד עם וועדות ההתנגדות, עומדות מאחורי גשם הטילים מעזה.
חמאס, שחינו סר – מאיראן, בשל היותו יותר פרגמטי ומעשי, לאחר שהפך השליט של איזור עזה, מתרחק מהשפעת איראן למגינת ליבם.
התגובה של ישראל – צריכה להיות יותר מרוכזת, יותר כואבת, יותר פוגענית, כדי לבלום את הטילים, מיד אחרי היום הראשון או השני. וזאת למרות הצלחת "כיפת הברזל" מחד וחיסול מחבלים פעילים מאידך.
* מאת: עו"ד אברהם פכטר
צחוק הגורל האכזרי – החמאס, שהוביל את ההתנגדות נגד ישראל, לרבות מאות הפיגועים, התרכך בשנים האחרונות, במיוחד לאחר מבצע "עופרת יצוקה" ותוצאותיו.
חמאס שמבחינה מעשית שולט ומנהל את איזור עזה – הוא אחראי כלפי ישראל וכלפי העולם על הנעשה באיזור ומה שיוצא ממנו.
הטענה של חמאס – שהוא לא מסוגל או לא יכול או לא רוצה להתעמת עם הג'יהאד האסלמי, וועדות ההתנגדות – אינה רלוונטית כלפי ישראל, וגם אינה נכונה שהרי חמאס הוא גוף הטרור החזק ביותר בעזה.
לא יתכן שכל פלג קיצוני, ישן או חדש שיצוץ באיזור, יחליט על דעת עצמו, מתי יהיה שקט באיזור ובישראל ואנחנו נתחשבן עם כל אחד בנפרד.
ממשלת ישראל – מנסה בכל כוחה הצבאי, לפגוע בפלגים הקיצוניים, מבלי להרגיז את חמאס, אבל מעשית הדבר בלתי אפשרי בשטח.
גם הטכנולוגיה המתקדמת ביותר – לא יכולה לפגוע ולנטרל נקודתית כל חוליה של משגרי טילים – (קסאמים – גרדים).
החוליות מכינות את הטילים מראש – ומפעילות אותם בשלט רחוק, כך שהסיכוי לפגוע בחוליות המשלחים – הוא יחסי בלבד ומעשית לא יעיל לתקופה מתמשכת.
הפתרון הרצוי והמצוי – הנמצא בהישג יד מבצעי – הוא תגובה מוחצת וכואבת, פגיעה במטרות רגישות, תשתיות וכוח אדם. זה אפשרי, זה חיוני, זה קלף מנצח.
אם ניקח את זה לספורט – מתאגרף שיכול להפיל את יריבו בסיבוב 2 או 3 – אסור לו לחכות ולשחק עם היריב לאורך זמן, פן יופתע ויפסיד וכבר היו דברים מעולם בספורט.
הג'יהאד האסלמי – רוצה להפסיק, אבל הכבוד לא נותן לו, מאחר והוא רוצה לצאת מנצח מהאירוע, הן כנקמה על "החיסול הממוקד" והן כלפי פנים החמאס ובמיוחד איראן, שתומכים בו בנשק ובמוטיבציה.
המצרים מנסים לתווך – ישראל מוכנה לתת למצרים את הכבוד, אבל במצרים השלטון עדיין רעוע, לא מגובש, לא חזק והשפעתו מול איראן קטנה ביותר.
החמאס מבין את התוצאה של תגובה ישראלית מאסיבית. זה לקח להם שנים, להתגבר על תוצאות "עופרת יצוקה" ועדיין לא שיפצו ולא תיקנו את כל הפגיעות. לכן כל פגיעה חמורה נוספת, תחזיר אותם שנים אחורה + הוצאות כספיות אדירות.
על ישראל לנצל נקודות תורפה אלה – כלפי העולם והקהילייה האירופית בפרט, לכן רצויה תגובה חדה וקצרה על פני התמשכות של ירי ותגובה לאורך ימים ואפילו שבוע.
נכון שגם אזרחים תמימים, ילדים נפגעים אבל אין ברירה. במלחמה יש מחיר והאחראים יודעים שהם נושאים בתוצאות משני הצדדים ומי שמסתתר, או יורה מתוך שטח מאוכלס, עליו האחריות למות חפים מפשע.
ברור שישראל לא תצא בשלב זה למבצע "עופרת" נוסף, למרות העופרת העפה והמסתובבת באוויר לשני הכיוונים, לכן רצוי לתת "מכת סנוקרת" ליריב עכשיו ולא לחכות לסיבוב מאוחר יותר.
הערות והרהורים בענייני דיומא ופוליטיקה:
1. בימים טרופים אלה התפרסמו ראיונות בתקשורת עם "נביאי הזעם" מהשמאל הישראלי, כמו גרוסמן, א.ב. יהושוע ועמוס עוז.
2. החוט המקשר בראיונות אלה – ישראל אשמה במצב. אם ישראל תיסוג לגבולות 67, איראן תשנה מדיניותה, לא תשנא אותנו, לא תרצה להשמיד אותנו ונחיה פה "במזרח תיכון חדש" – שיהיה דוגמא לעמים.
3. נו טוב, אם יש מביננו מי שמאמין לנביאים, שחיים בעולמות רחוקים, לא ריאליים, מנותקים מהמציאות הביטחונית, חברתית, שיקשיבו להם או נכון יותר יעירו אותם.
4. האזרח עמוס עוז, הצהיר חגיגית בראיון עם אילנה דיין בטלויזיה, ש"ממשלת ישראל הנוכחית – היא הממשלה האנטי ציונית ביותר שהיתה מאז קום המדינה".
5. וכל זאת למה? כי היא בונה התנחלויות, לא מוכנה לסגת לגבולות 67, לא מוכנה לתת לאבו-מאזן (שכרת ברית עם חמאס, ברית איחוד), מדינה עצמאית, לא מוכנה שמתנדבים איראניים ישבו על הגבול הירוק ובירושלים, לא מוכנה לחזור על הטעות של עזה ולא מוכנה להקריב למען האידיאלים השמאלניים שלהם את ביטחון ישראל.
6. ישראל צריכה ותומכת בממשלה שרגליה על הקרקע וראשה לביטחון ישראל – ולא לרעיונות וירטואליים, קלאסיים שמופיעים ומצליחים רק בספרים.
7. ולכן הצעתי המעשית ל"נביאים החדשים". אתם סופרים מוכשרים. יותר, מאשר פוליטיקאים כושלים, טועים ומטעים. אנחנו נמליץ על הספרים והסיפורים שלכם, אך נשלול כליל רעיונות אנטי ישראליים ששונאי ישראל, בארץ וברחבי העולם, מצטטים, משתמשים בהם להסתה אנטישמית ואני ישראלית. ראו לדוגמא את המאמרים של העיתונאי גדעון לוי, כבסיס לשנאת ישראל.
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
