פלטפורמה דו צדדית 

פלטפורמה דו צדדית מקשרת בין שתי קבוצות נפרדות של משתמשים,  שיש ביניהם תלות הדדית, במטרה להביא תועלת לשני הצדדים. פד"צ יוצרת את "תופעת הרשת", אשר מגבירה את התועלת לכל קבוצה, ככל שיש יותר משתמשים בשתי הקבוצות. פלטפורמות כאלה קיימות כבר הרבה מאוד שנים,  אך לאחרונה בעזרת טכנולוגיה ומערכות מידע, הן הופכות להיות יותר ויותר משפיעות בעולם העסקים.

 הדוגמה אולי הכי בסיסית וראשונית בעסקים לפד"צ היא השוק, אשר מחבר בין המוכרים והקונים. ככל שיש יותר דוכנים למכירה בשוק, הוא מספק מגוון יותר גדול לקונים ולכן נהיה יותר אטרקטיבי. במקביל, ככל שיש יותר קונים, הסיכוי למוכרים לבצע מכירה הולך וגדל ולכן השוק יותר אטרקטיבי עבורם. דוגמאות ותיקות נוספות כוללות את מכשיר הפקס (המקשר בין השולחים והמקבלים), כרטיסי אשראי (קונים וקמעונאיים) ובנקים (מלווים ולווים). ניתן לראות שבמקרים רבים אותו אדם יכול להשתייך לשתי הקבוצות, במקביל או בזמנים שונים.

 כיום, פד"צים מהווים את הבסיס העסקי להרבה מאוד עסקים מצליחים הבנויים על פלטפורמה טכנולוגית. הטכנולוגיה, ובעיקר האינטרנט, מאפשרת לבנות פלטפורמה מסוג זה, המחברות בין קבוצות שונות. בשל הקישוריות הגבוהה שקיימת כיום בין אנשים והיכולת להעביר מידע במהירות גבוהה מאוד, תופעת הרשת, גורמת לכך שפלטפורמות גדלות בקצבים מהירים ביותר ונהנות מיתרונות לגודל. להלן מספר דוגמאות, אשר בודאי מוכרות לכולם:

גוגל - מנוע החיפוש של גוגל בנוי על נתונים מהמחפשים עצמם. ככל שיותר אנשים מבצעים חיפושים, לגוגל יש יותר מידע ומנוע החיפוש יכול לדרג טוב יותר את האתרים השונים. במקרה זה קבוצה אחת היא המחפשים והקבוצה השנייה היא האתרים המפרסמים, שעבורם ערך מנוע החיפוש של גוגל עולה ככל שיש בו יותר מחפשים.

 רשתות חברתיות - בפייסבוק כולנו גם מפרxמים מידע וגם קוראים מידע על אחרים והערך של פייסבוק עולה ככל שיש יותר משתמשים ויותר חברים. הדבר כמובן לכל הרשתות החברתיות, בהן חייבים להגיע ל"מסה קריטית" של אנשים בכדי שהן יהיו אפקטיביות.

 waze - זוהי דוגמה נוספת שבה ברוב המקרים כמעט כל האנשים משתייכים לשתי הקבוצות במקביל: מקבלי המידע על פקקי תנועה והמדווחים על מצב התנועה. כל משתמש בתוכנת waze משדר באופן שוטף מידע על מצב התנועה, ביודעין או שלא ביודעין ובכך תורם לערך התוכנה.

ויקיפדיה – האנציקלופדיה החינמית הזו מקשרת בין אנשים המחפשים מידע ובין אנשים המעוניינים לשתף מידע. כמובן שככל שיש יותר אנשים שתורמים מידע ערך האנציקלופדיה עולה, אבל גם ככל שיש יותר מחפשי מידע הערך עולה, כי מחפשי המידע בדרך כלל גם יתרמו בכך שיבצעו תיקונים או הערות על הגדרות קיימות.

זירות מסחר – פד"צים יכולים להתקיים גם כדי לקשר בין עסקים ולא רק בין עסקים לצרכנים. זירות מסחר, המאפשרות לחברות להציע את מרכולתן מצד אחד ולאתר מגוון ספקים מצד שני, הן דוגמה לפד"צ כזו. ככל שיש יותר ספקים ויותר קניינים, ערך הפלטפורמה עולה, כי קיים יותר מבחר וגובר הסיכוי שתתבצע עסקה.

בכדי שפד"צ תתקיים, היא חייבת גם לגבש מודל הכנסות, אשר יכול להיות בנויה על מספר אפשרויות:

• דמי מנוי – ישנן פלטפורמות הגובות דמי מנוי מהמשתתפים. למשל כרטיסי האשראי (לפחות בתחילת דרכם), גבו דמי מנוי ממחזיקי הכרטיס.
• עמלה – ישנן פלטפורמות הגובות עמלה על כל פעולה המתבצעת דרכן. חברה כמו גרופון, המקשרת בין משווקים לצרכנים ונותנת הנחה כאשר ישנה כמות גדולה של צרכנים, גובה עמלה מהמשווקים כאחוז מהעסקה שמתבצעת
• פרסומת – כל המודל העסקי של פלטפורמה כמו גוגל בנוי על הכנסות מפרסומת. מכיוון שמנוע החיפוש של גוגל הצליח כל כך, יש לחברות רבות עניין לקדם עצמן במנוע החיפוש על ידי פרסומת.
• תרומה – פלטפורמות מסוימות בחרו לבסס את המודל העסקי על תרומות, כדוגמת ויקיפדיה, אשר מקבלת תרומות מעסקים אך גם מאנשים פרטיים אשר עושים שימוש באנציקלופדיה.

בחירת מודל עסקי נכון הוא קריטי להצלחה העסקית של הפלטפורמה וישנן חברות אשר נכשלו, מכיוון שלא הגדירו מודל עסקי נכון, על אף ההצלחה השיווקית של הפלטפורמה שהתבטאה במספר גדול של משתמשים. ניתן כמובן גם לעשות שילוב של מספר מודלים במקביל, או לבצע שינויים במודל העסקי לאורך זמן.

כיום, בתהליכים בהם אנחנו מצבעים ייעוץ אסטרטגי שיווקי, במקרים רבים אנחנו בוחנים גם את האפשרות של שימוש בפד"צ, בין אם מדובר בהקמת פד"צ על ידי החברה עצמה, או שימוש בפד"צ כדי לקדם את העסקים.