יחס הון הליבה במערכת הבנקאית וכיצד הוא משפיע עלינו 

היום (14.03.2012) נתבשרנו כי הנגיד הנחה את הבנקים כי יחס הון הליבה שלהם יעמוד על 9% עד שנת 2015 ולשתי הבנקים הגדולים (לאומי ופועלים) הוא יעמוד על 10% עד שנת 2017.

הנחיה זו גרמה ל"זעזוע" בשוק ההון ואף הביאה (כך משערים....) לקפיצה של שוק ההון ועליית הבורסה.

יחד עם זה "שכחו" להסביר לאזרח הפשוט מה משמעות ההנחייה הזו וכיצד היא משפיעה עלינו האזרחים ?

במסגרת המאמר אנסה לשפוך אור על משמעויות המהלך ולהסביר, ולו במקצת, את המושגים השונים שבהם השתמשו במסגרת מהלך זה.

"ועדת באזל" היא פורום עבודה ושיתוף פעולה מקצועי בנושאי פיקוח על תאגידים בנקאיים המורכב ממספר רב של מדינות חברות. הוועדה, הפועלת במסגרת הבנק לסילוקין בינלאומיים (BIS) שמקום מושבו בבאזל שבשוויץ, מתכנסת על בסיס שוטף ויעדיה הם הגברה וחיזוק של ההבנה בנושאים הקשורים בפיקוח ושיפור איכות הפיקוח ברחבי העולם. במסגרת עבודתה, מפרסמת הוועדה מסגרות עבודה והמלצות לתקנים בינלאומיים שונים על בסיס ההבנות שהתגבשו תוך כדי עבודתה, ולמעשה מכתיבה את הסטנדרט הבינלאומי בנושאי בנקאות. "באזל III" הינו מקבץ מקיף של צעדי רפורמה, שקבעה ועדת באזל, שנועדו לחיזוק ההסדרה, הפיקוח וניהול הסיכונים בענף הבנקאות. צעדי הרפורמה גובשו בעקבות השלכותיו של המשבר הפיננסי של השנים האחרונות על כלכלות רבות בעולם ועל רקע הניסיון שנצבר במהלכו. צעדים אלו הינם משלימים לצעדים  שנקבעו במסגרת "באזל II" קודם למשבר. התקנים שפורסמו במסגרת באזל III התייחסו לשיפור איכות ההון וכמותו, לקביעת סטנדרטים חדשים לניהול סיכון הנזילות ולקביעת יחס מינוף  

מה הם אותם רפורמות וסטנדרטים, כיצד הם מסכנים אותנו ומה הם ההגנות ש"וועדת באזל" יצרה ללקוח ?

 בסוף שנת 2010 פורסמו דרישות "וועדת באזל" (BCBS ) לרפורמה (ED Exposure Draft) אשר יביאו לשיפור במערכת הבנקאית הקיימת  ואלו נקראו "באזל III". מטרת הדרישות הייתה לשפר את יכולתו של ענף הבנקאות לספוג זעזועים פיננסיים וכלכליים, לצד הקטנת הסיכון לזליגת הזעזועים לכלל המשק הכלכלי.

   הרפורמה נועדה לחזק את היציבות הבנקאית, בין היתר על ידי בניית בסיס הון רחב ולטווח ארוך כך שמימוש מקורות נזילים וזמינים בעתות משבר פיננסי יאפשר את המשך פעילות הבנק בטווח הקצר תוך מזעור ההשפעה על ענף הבנקאות ועל המשק הכלכלי. חיזוק היציבות הבנקאית תיושם על ידי שיפור הנזילות, עקרון שנדרש עוד במסמך "עקרונות לניהול הנזילות" ממאי .2008 המטרה תהיה לפקח על יישום דרישות אותו מסמך ולחזק את ההון המאזני כנגד סיכון הנזילות.

 להלן עיקרי הנושאים מתוך רפורמת "וועדת באזל" שנגיד בנק ישראל הינחה את הבנקים בישראל ליישם :

 שיפור הרמה והאיכות של בסיס ההון

  במטרה להבטיח שהתאגידים הבנקאיים הגדולים, בעלי הפעולות הבינלאומית, יהיו בעלי יכולת רבה יותר לספוג הפסדים, הוחלט ליצור בתאגיד בנקאי מאגר יתרות של נכסים נזילים יותר, הניתנים למימוש בטווח מיידי או קצר יותר. בהתאם, הוצעו תיקונים לרכיבי הון, על-פי רמת הנזילות הר"מ :

   .1 הון רובד 1 נועד לאפשר לבנק להמשיך את פעילותו כ"עסק חי" - (going concern capital) הון "טהור" יורכב מהון מניות           ויתר רכיבי הון נזילים כדלקמן:

• הון ליבה יהווה את החלק העיקרי והמרכזי של הון רובד 1 ויורכב ברובו מהון "טהור ".
• מכשירי הון אחרים ובהם קרנות הון ותקבולים על חשבון מניות יהוו היקף נמוך יחסית מהון הליבה.
• יתר רכיבי הון יקיימו את התנאים הבאים: נזילים, משועבדים לבנק, לא צוברים דיבידנד, וחסרי תקופת פירעון או תמריץ לפדיון.

   .2  הון רובד 2 - נועד לאפשר לבנק לסיים את פעילותו - (gone concern capital) נקבעו כללים אחידים שיחולו ברמה                   בינלאומית לגבי מכשירי ההון שאפשר לכלול בהון רובד 2 ולא יכללו מכשירי הון נחותים. המכשירים הנכללים בהון רובד 2 יהיו           משועבדים למפקידים ולמלווים מהציבור, עם תקופת פירעון של לפחות 5 שנים.

    3  בוטל הון רובד - 3 על מנת שסיכון שוק, כמו גם סיכון אשראי וסיכון תפעולי, יגובה בהון איכותי.

    .4 גילוי - נקבעו הנחיות גילוי ברורות יותר, על מנת ליצור בסיס דיווח אחיד ובר השוואה בין בנקים באזורי דיווח שונים: המידע               בביאור על יחס הלימות ההון יתאים לסכומים המוצגים בדוחות הכספיים. יתווסף תיאור של ספי המינימום, המגבלות ויצוינו                 הרכיבים החיוביים והשליליים של ההון עליהם הם מיושמים. יתווספו מאפיינים עיקריים של מכשירי ההון שהונפקו. הצגה של יחס           הון רובד ,1 יחס הון ליבה ויחס הון מניות ילוו בהסבר כללי על אופן חישוב היחסים האמורים. גילוי באתר האינטרנט של הבנק             לתנאים של המכשירים שנכללו בהון הרגולטורי.

    .5 הותאמו המגבלות ונקבעו רמות מינימאליות לרכיבי הון  -הבנק יידרש להעמיד עד ליום 1.1.2015 יחס הון "טהור" שיעלה             בהדרגה ל- ,4.5% הון רובד 1 שיעלה בהדרגה ל- 6% ויחס הון כולל שיעמוד על 8% עד ליום .1.1.2013 תבוטל ההגבלה           הקיימת על היקף הון רובד 2 ביחס להחקף הון רובד .1 במכתבו מיום 30.6.2010 קבע המפקח על הבנקים רף תחתון ליחס           הון ליבה, אשר יעמוד על 7.5% לפחות, מיום .31.12.2010 על מנת שבנקים יעמדו ביעד זה, נקבע כי תאגיד בנקאי לא יחלק         דיבידנד אם אינו עומד ביעד האמור, או אם חלוקת הדיבידנד תגרום לכך שלא יעמוד ביעד

   שיפור כיסוי הסיכון של מסגרת ההון

כנגד חשיפות הבנק לסיכונים הנובעים מפעילותו בתיק הנוסטרו ומפעילותו במכשירים מורכבים, עליו להחזיק רזרבות הון שיאפשרו את המשך פעילותו במשבר פיננסי משמעותי, לתקופה של 12 חודשים לפחות. במסגרת שיפור כיסוי הסיכון נקבעו הדרישות הנוספות: על הבנקים לחזק את דרישות ההון לגבי חשיפות אשראי של צד נגדי בגין פעילות פיננסית בנגזרים, בעסקאות רכש חוזר ובאיגוח, לרבות סיכון בכיוון שגוי, בהתבסס על ביצוע של מבחני קיצון. לראשונה נדרשים הבנקים להעמיד רזרבות הון כנגד סיכון הנובע מהתאמת הערכת אשראי ,(CVA) כתוצאה מהפחתה בערך האשראי של צד נגדי. הגברת הדרישות לניהול ערבויות ובטוחות ראשוניות. בנק לו חשיפה גדולה בגין מכשירים נגזרים לא נזילים, יידרש להאריך את תקופות הפירעון של אותם המכשירים. יש ליישם את הדרישות לגבי צד נגדי מרכזי  ומוסדות סליקה של הועדה למערכת תשלומים והסדרים. בנקים להם חשיפות על ערבויות ושווי שוק לצדדים מרכזיים העומדות בדרישות, ישוקללו במשקולות סיכון של .0% בנוסף דרישות הון גבוהות יותר כנגד חשיפה בגין עסקאות בנגזרים מעבר לדלפק (OTC derivatives) יעודד את הבנקים להעביר חשיפותיהם לצדדים מרכזיים. הגדלה של משקולות הסיכון לחשיפות בגין מוסדות פיננסיים המוחזקים על ידי תאגידים לא פיננסיים. הפחתה של הסתמכות על דירוגים חיצוניים. תתווסף דרישה שהבנקים יבצעו הערכות פנימיות של חשיפות אשראי שדורגו על ידי גופי דירוג חיצוניים ונקבע כי ינוסחו כללים שיפחיתו את הסיכוי שסיכון לא יקבל התייחסות.

ביטוי רמת המינוף של הבנק

 במטרה להגביל את יחס המינוף של הבנק על ידי התוויה של גבולות ברורים, הוחלט ליצור רכיב פשוט, שקוף ושאינו מבוסס סיכון שישמש כמדד נוסף לדרישות הון לסיכון. לשם כך נבחר פרמטר יציבות נוסף - יחס הון למאזן (ratio leverage) כנגד סיכון הנובע מהליך המינוף. מיום ,1.1.2015 יהיה על הבנקים לצרף לדוחותיהם גילוי מלא על יחס ההון למאזן ורמתו.

  הפחתה של פרו-מחזוריות  (procyclicality) ויצירת מרווחי הגנה אנטי מחזוריים

  הבנקים אשר מטבע פעילותם מצויים במרכזו של תהליך תיווך האשראי, יצייתו לדרישות משלימות שנועדו להבטיח שזעזועים פיננסיים ייספגו בענף הבנקאות וסיכונים לא יזלגו למערכת הפיננסית ולמשק בכללו באמצעות כך ש :

הבנקים יפחיתו את עודפי המחזוריות של הדרישות להון מזערי ? כך שבנוסף לדרישות באזל 2 יבצעו הבנקים מבחני קיצון ארוכי טווח המאפשרים להעריך את ההסתברות לכשל אשראי ,(PD) את ההפסד בעת אירוע אשראי (LGD) ולכלול באופן נאות את פונקצית הסיכון הממירה את אומדני הסיכון לדרישות יחס הלימות הון. במבחני קיצון יש לשקלל גם את הירידה בהחזרי האשראי בעתות משבר.

   הפרשות צופות עתיד - הטיפול החשבונאי ישונה ותיושם גישת ה"הפסד הצפוי" (EL) שתאפשר זיהוי ברור יותר של הפסדים שהתרחשו בפועל ומאופיינת בפחות מחזוריות מאשר הדרישה הנוכחית. בנוסף הבנקים יידרשו להעמיד מרווחי נזילות גדולים יותר שישמשו אותם גם לאחר משבר פיננסי עתידי.

  מדיניות הון שמרנית - על הבנק ליצור רזרבות הון נוספות, של הון "טהור" או הון נזיל אחר בטווח ,0%-2.5%  ברמת הבנק וברמת ענף הבנקאות, בתקופות גאות ,(good times) אשר ינוצלו בתקופות מצוקה. תקבע מסגרת שתעניק לפיקוח כלים חזקים יותר כדי לעודד מדיניות הון שמרנית.

  גידול גבוה באשראי - בניית הגנות הון בתקופות בהן האשראי גדל בשיעורים גבוהים במיוחד. הבנק נדרש להתאים את טווח מרווחי ההגנה של ההון, במסגרת מדיניות ההון השמרנית, כאשר יש סימנים לגידול מואץ של האשראי, על מנת שיוכל לבנות מרווחי הגנה אנטי מחזוריים ולספוג הפסדים בתקופות של פעילות מצומצמת.

  הסיכון המערכתי והקשרים הדדיים בין הבנקים

נקבע, כי מכשיר הון יכלול בתנאיו החוזיים, שלועדת באזל תהיה אפשרות למחוק את מכשיר ההון או להמיר אותו להון מניות, אם הבנק לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו ללא הפעולה האמורה. נקבעה שיטה שנועדה לסייע לפיקוח למדוד את מידת החשיבות של בנקים מסוימים ליציבות המערכת הפיננסית ולכלכלה ולהתאים את המדיניות שתפחית את הסבירות וההשפעה לכשל של בנקים ה"חשובים למערכת," גם באמצעות בחינה ושקלול ההשפעה של החזקת רזרבות הון מעל דרישות המינימום (עודפי רזרבות.( הועדה מבצעת הערכה כוללת של דרישות ההון הגלובאליות ושל תקן הנזילות החדש. המטרה היא להבטיח שהדרישות החדשות יגדילו את היציבות של הבנק עצמו ושל כלל ענף הבנקאות בעתות של זעזוע פיננסי, לצד התוויה של פעילות אשראי ופיננסית בינלאומית.

תקן בינלאומי בנושא נזילות

במטרה לאפשר יציבות פיננסית בענף הבנקאות בטווח הארוך הותווה פיקוח הדוק לצד חיזוק בסיס ההון. הועדה פרסמה "מסגרת בינלאומית לאומדן סיכון נזילות" ובה דרישות לרמת הון מינימאלי בגין סיכון נזילות ודרישות לפיתוח של זירת תחרות שוויונית כדי למנוע ירידה ברמת המוצרים. פותחו מדדים כמותיים פשוטים ואחידים לכל התאגידים הבנקאיים, מדדים המניחים, בין היתר, שיעורי מחזור לפיקדונות ומקדמי ביטחון לנכסים על פי אופיים של הפיקדונות והנכסים: יחס כיסוי נזילות (LCR) נועד להגביר את העמידות של הבנק בטווח הקצר בכך שיאפשר לבנק לזהות את היקף הנכסים הנזילים באיכות גבוהה שעליו להחזיק כדי לפרוע את התחייבויותיו בעת אירוע קיצון המתרחש בטווח הקצר על הבנק להעמיד מלאי נכסים נזילים איכותיים שיאפשרו המשכיות לאורך 30 ימים לאחר ארוע קיצון כאמור. יחס כיסוי הנזילות יבטיח שלבנקים תהיה כמות נאותה של נכסים נזילים לניצול בעתות זעזועים פיננסיים. יחס מימון קבוע, נטו (NSFR) נועד להגביר את עמידות הבנק בתקופות ארוכות משנה על ידי אומדן כמות מקורות המימון היציבים בטווח הארוך ביח

בהתאם לדרישות ולתקנים הללו יצטרכו הבנקים בישראל להוסיף עוד 10-11 מיליארד שקל להון העצמי שלהם. מדובר ביעד בר השגה כך שפועלים יצטרך לגייס עוד כ-4 מיליארד שקל, לאומי כ-3 מיליארד שקל, דיסקונט עוד 2 מיליארד שקל, מזרחי טפחות עוד מיליארד ובינלאומי עוד כ-600 מיליון שקל", כספים אלו ישמשו כ"חליפת מגן" לבנקים ולציבור המפקידים בעת משבר בדומה לזה שהיה ב ? 2008.

בבדיקה שנערכה בארה"ב על ידי הפדרל ריזרב נמצא כי 15 מתוך 19 בנקים גדולים בארה"ב עברו בהצלחה את מבחני הלחץ שערך. הבנקים סיטיגרופ, אלי פיננשלס וסאנטראסט לא עברו את מבחני הלחץ של הפדרל ריזרב בשל היעדר הון מספיק לתרחיש של מיתון חריף. הפדרל ריזרב בחן במסגרת התרחישים השונים שערך במהלך מבחני הלחץ, האם הבנקים בארה"ב מסוגלים להתמודד עם מיתון חריף בכלכלה האמריקאית, כמו זה שפקד אותה בשנת 2008. לבנקים שכשלו במבחני הלחץ היה 'לחץ הון' הנמוך מ-5% - הרף המינימלי הדרוש כדי לעבור אותם. .

לסיכום

 בראיה היסטורית נראה כי המשבר הפיננסי של שנת 2008 "דילג" מעל ראשי אזרחי מדינת ישראל מבלי שאיש מאיתנו ספג מכה קשה. יחד עם זה תמונת המצב הכלכלית הגלובלית איננה "ורודה" בכלל ולאור המצב הפיננסי בגוש היורו בפרט.

 כמו כן, חשוב לזכור כי המשק הישראלי חשוף לסיכונים מהותיים הייחודיים לו. וכי הוא משק קטן ופתוח ומרכיב היצוא בתוצר הוא משמעותי. עובדה זו מגדילה את חשיפת המשק לזעזועים במדינות אירופה וארה"ב ולסיכונים בגין שינויים בשערי החליפין.

 בנוסף, המערכת הבנקאית מתאפיינת ברמת ריכוזיות גבוהה. ריכוזיות זו יוצרת זיקה חזקה בין יציבות התאגידים  הבנקאיים לבין הפעילות הריאלית ופעילות המשק בכללותו. ריכוזיות זו גם יוצרת קשרי גומלין חזקים בין הבנקים עצמם ובין הבנקים ליתר הפעילות הפיננסית.

 מעבר לכך, מספר קטן יחסית של קבוצות עסקיות המהוות צרכניות אשראי מהותיות, יוצר סיכון  ריכוזיות אשראי גבוה של המערכת הבנקאית ביחס לאותן קבוצות.

 מימדי המערכת הבנקאית  ביחס לגודלו של המשק והמספר המועט יחסית של תאגידים בנקאיים הפועלים בישראל, גורמים לכך שכמעט כל התאגידים הבנקאיים בישראל הינם בעלי השפעה מערכתית משמעותית.

המשבר האחרון הראה כי מדינות נוטות לסייע למערכת הבנקאית על מנת לשמור על יציבותה, גם במחיר הוצאה ציבורית כבדה, ולכן חיוני להקטין עד כמה שניתן את ההסתברות לכשל באחד הגופים הפועלים בה.

 מספר תאגידים בנקאיים גדולים באופן מיוחד ביחס למשק. היקף פעילותם וחוסר היכולת של גופים פיננסיים אחרים לרכוש או למזג את פעילותם במקרה של כשל מחייב קביעת דרישת הון ליבה גבוהה יותר לגביהם.

 לאור המתואר לעיל והיות והבנקים הם אחד ממנועי  הצמיחה המשמעותיים ביותר במשק הישראלי ובעיקר לאור כך שאנו האזרחים ה"קטנים" הם אלה אשר סופגים בעיתות משבר את הירידות הגדולות של ערך כספם נכון עושה בנק ישראל כאשר הוא מאמץ את המלצות "וועדת באזל" ומנסה כך להגן ולהבטיח ככול הניתן על כספי אזרחי המדינה מהמשבר הפיננסי הבא.

הערה : ניתן להעתיק מאמר זה בחופשיות, ובתנאי שהמאמר מועתק בשלמותו, כולל המידע על הכותב והקישורים לאתר המקור: www.shiranati.com