חרדה חברתית - סכמות קוגניטיביות 

חרדה חברתית (ח"ח) או פוביה חברתית מוגדרת כפחד ברור ומתמשך ממצב או מצבים חברתיים וביצועיים, בהם האדם נחשף לאנשים לא מוכרים, או לאפשרות של בחינה דקדקנית והערכה מצד אחרים. האדם חושש שמא ינהג בדרך בה יושפל או יובך. על-פי ההערכות, למעלה מ- 10% מהאוכלוסיה יסבלו במהלך חייהם מחרדה חברתית ברמת קושי כזו או אחרת. 

במסגרת טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) בחרדה חברתית מאתרים עיוותי חשיבה ואמונות דיספונקציונליות, במטרה לבצע הבנייה קוגניטיבית מחודשת. לצד עיוותי החשיבה והאמונות, חשוב במהלך הטיפול הפסיכולוגי לאבחן גם סכמות קוגניטיביות עמוקות יותר של הפרט לגבי עצמו. סכמה קוגניטיבית היא מבנה מנטלי הכולל מכלול רחב של ידע ותפיסות של אדם כלפי אובייקטים, אנשים ומצבים. הסכמה מספקת דרך התייחסות ומערכת ציפיות כלפי האובייקט, האנשים או המצב. הסכמה מגובשת מראש על ידי האדם, באופן לא מודע, על סמך מידע קודם שנרכש והתגבש במהלך השנים בתהליך של למידה.

הנסיון מראה שבחרדה חברתית יכולות להיות מעורבות מספר סכמות קוגניטיביות מלאדפטיביות (בלתי מסתגלות). דוגמאות לסכמות קוגניטיביות שעשויות להיות אצל הפרט הסובל מחרדה חברתית:

1. חסך רגשי - סכמה של היעדר תמיכה או קשר רגשי, תחושה שהסובל מח"ח אינו חשוב באמת למישהו, או שלעולם לא באמת יוכל לייצר קשר ותמיכה רגשית משמעותית.

2. כישלון - סכמה שבמוקדה הסובל מח"ח מאשים עצמו שתפקודו החברתי, הזוגי או התעסוקתי כושל ובלתי ראוי בהשוואה לאחרים.

3. פגימות/בושה - סכמה המקפלת בתוכה תחושה עצמית של נחיתות, מגוחכות, מוזרות, בושה ומבוכה חברתית, דימוי גוף שלילי, תחושה עצמית של פגימות.

4. בידוד וניכור חברתי - סכמה של אי-שייכות, זרות, ניכור ובידוד של הפרט מהחברה.

5. תלות/חוסר מסוגלות ? סכמה של חוסר אונים במצבים חברתיים, חוסר ביטחון במסוגלות החברתית.

6. כניעות - דיכוי הרגשות והרצונות בפני אלו של האחרים, חוסר אסרטיביות.

הסכמות הקוגניטיביות מייצרות דימוי עצמו נמוך ותחושת אינקומפטנטיות, ומהוות חסם משמעותי בהתמודדות עם חרדה חברתית. להערכתי, לצד טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים קצרים בחרדה חברתית (12-24 פגישות), שעשויים לייצר שינוי מסויים, תהליך טיפולי קוגניטיבי-התנהגותי רחב ומעמיק בחרדה חברתית יכול להימשך גם תקופה של כשנה עד שנתיים, ולכלול עיבוד מעמיק של סכמות קוגניטיביות, לצד החשיפות, השינוי במרכיב הרגשי ותהליך הרכשת המיומנויות החברתיות. הטיפול הפסיכולוגי יכול להתבצע הן כטיפול פרטני והן כטיפול קבוצתי, בו מתאפשר תרגול של מיומנויות חברתיות.

נשים וגברים הסובלים מחרדה חברתית ומעוניינים לשאול שאלות נוספות מוזמנים לפנות דרך אתר הבית של הכותב - מוטי כהן, פסיכולוג חברתי-תעסוקתי מומחה ופסיכותרפיסט, מומחה בפסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT).