1 כללי
1.1 נייר עמדה זה נועד לנמק את הדרישה להכנת תוכנית מפורטת למתן שרותי תחבורה ציבורית, לצורך נגישות לשימושי קרקע חדשים. תוכנית זאת צריכה להיות מוגשת, בעת אישור תוכניות בניה, כחלק בלתי נפרד מתוכניות התחבורה והתשתיות האחרות המוגשות לאישור וועדות התכנון.
1.2 הרקע לדרישה זאת היא ההכרה שפתוח שכונות מגורים, אזורי תעסוקה, קניות, וכו' ללא הקמת שרותי תחבורה ציבורית יוצר תלות במכוניות וגורם לגידול בנסועה במכוניות וכתוצאה להחרפת בעיות גודש התנועה, העצמת השפעות הסביבה וגידול בסיכונים לתאונות דרכים.
2 חיוניות הקטנת כמות הנסועה במכוניות
2.1 במציאות הקיימת היום, מערכת התחבורה מתפקדת בצורה הגורמת לנזקים רבים לחברה, לכלכלה ולסביבה. אחד מהחסרונות המובהקים הוא גודש התנועה הגורם להתארכות והשתנות זמני הנסיעה בצורה הגורמת סבל לכל אחד מאתנו. בארצות הברית לבדה מוערכים הנזקים השנתיים מגודש התנועה ב 85 מיליארד דולר, כמות הדלק המבוזבזת בשנה עקב העמידה בפקקים מוערכת ב 2.9 מיליארד גלונים בשנה וכמות הזמן המבוזבז עקב התארכות זמני הנסיעה עומדת על 4.9 מיליארד שעות בשנה. לסכומים דמיוניים אלה יש להוסיף את עלות תאונות הדרכים והנזקים לסביבה כדי להבין עד כמה מערכת התחבורה אינה מתפקדת בצורה ראויה.
2.2 מערכת תחבורה מבוססת דרכים ונסועה במכוניות יוצרת מעגל קסמים: הקמה של דרך חדשה מקצרת את זמן הנסיעה והופכת את המגורים המרוחקים לאטרקטיביים יותר. עקב כך נוצר תהליך פירוור שעיקרו הקמת אזורי מגורים מרוחקים. מגורים בפרוורים מאופיינים בבניה צמודת קרקע המפוזרת על שטחים גדולים. סוג זה של בניה גורם לניוון התחבורה הציבורית ולדרישה גוברת לנסיעות ברכב פרטי. כתוצאה, גוברת תופעת הגודש והדרישה לדרכים חדשות. התובנות שנוצרו הן שפתוח שמושי קרקע חדשים, ללא תשתיות תחבורה ציבורית האטרקטיבית לקהל המשתמשים, יוצר ביקוש חדש לנסיעות ובסופו של דבר גורם להחרפת הגודש.
2.3 התפיסה התכנונית בתחבורה, המקובלת היום בישראל ובארצות מפותחות, קובעת שהתמודדות עם בעיות גודש התנועה צריכה להיעשות בעיקר באמצעות הקטנת השימוש במכוניות פרטיות והגדלת החלק היחסי של מספר הנוסעים בתחבורה הציבורית. בבריטניה הלכו מספר צעדים קדימה ואף חוקקו בשנת 1998 חוק המחייב רשויות עירוניות בפעולות להקטנת נפחי התנועה ( Traffic Reduction Act ). בהתאם לחוק זה מחויבות רשויות מוניציפאליות להכין תוכניות תחבורה שיעדן הוא הקטנת היקפי פעילות תנועת כלי הרכב .
3 תחבורה ציבורית כאמצעי בולם נסועה
3.1 בתחילת ההתפתחות של התחבורה המוטורית, התחבורה הציבורית נועדה למשתמשים שהחלטתם לנסוע בתחבורה הציבורית הייתה הבחירה היחידה שעמדה בפניהם. מטבע הדברים שקהל משתמשים זה בתחבורה הציבורית היה מורכב מאוכלוסיות חלשות של חסרי אמצעים, קשישים, וילדים. בעשרות השנים האחרונות נוצרו תובנות חדשות שלפיהן מערכת תחבורה יעילה הממלאת את יעדיה חייבת להתבסס על תחבורה ציבורית.
3.2 בשנות השמונים של המאה הקודמת התבססה ההכרה שהמפתח להקלת גודש התנועה, המהווה בעיה כרונית של מערכת התחבורה העירונית, הוא בחיזוק וטיפוח התחבורה הציבורית. המטרה הייתה להגיע למצב שחלק ניכר מציבור המשתמשים יעדיף את השימוש בתחבורה הציבורית על פני הנסיעה במכונית.
בצד היתרונות של התחבורה הציבורית בהקלת הגודש, להגדלת החלק היחסי של נסיעות בתחבורה הציבורית ישנם גם יתרונות ברורים בתחומים הבאים:
א. הקטנת עודפי הביקושים לחניה
ב. הגדלת הבטיחות בדרכים עקב הקטנת הנסועה
ג. הקטנת ההדרה החברתית של אוכלוסיות מבוגרות וילדים
ד. הקטנת צריכת האנרגיה
ה. הקטנת פליטת מזהמים
3.3 מדיניות משרד התחבורה – משרד התחבורה אימץ בשנים האחרונות מדיניות מוצהרת של חיזוק התחבורה הציבורית במטרה להגדיל את קהל המשתמשים ולא רק כדי לספק אמצעי תחבורה לאוכלוסיות שאינן נגישות למכוניות. במסמך המדיניות של המשרד מוצהר כי הגברת השימוש בתחבורה ציבורית היא יעד מרכזי של משרד התחבורה והמדינה כולה (תמונה מס' 1). מימוש יעד הגברת השמוש בתחבורה הציבורית נעשה בשלושה כוונים: פיתוח מערכות ותשתיות פיזיות, מדיניות פתוח שמושי קרקע המעודד את השמוש בתחבורה ציבורית, ומדיניות ניהול תנועה המעדיפה את התחבורה הציבורית על חשבון המכוניות (תמונה מס' 2).
4 תחבורה ציבורית כתשתית תחבורה מחייבת
4.1 מן הראוי כי ההכרה בחיוניות התחבורה הציבורית כנדבך יסוד של מערכת התחבורה תקבל ביטוי מפורש, במסגרת הדיונים הנערכים במערכות התכנון בישראל. לשם כך, בתהליך אישור תוכניות בינוי חדשות יש לדון בתוכניות מפורטות של תחבורה ציבורית, בדומה להתייחסות המפורשת של ועדות התכנון לסוגיית תכנון הכבישים, והחניה. תוכניות מפורטות של תחבורה ציבורית, הכוללות: פירוט אמצעים, פריסת קווים, לוחות זמנים ומתקנים צריכות להיות מוגשות לועדות התכנון, כתנאי לקיום דיון ואישור תוכניות. רק בנוהל זה ניתן ליצור תכנון הוליסטי ושלם של מערכות התחבורה החיוניות עבור מגוון הפעילויות החברתיות והכלכליות המתקיים בשמושי הקרקע לסוגיהם.
4.2 הנימוקים להגשת תוכניות תפעול תחבורה ציבורית בעת אישור תוכניות הן:
· הכרה של מוסדות התכנון בחיוניות ובנחיצות תחבורה ציבורית – מוסדות התכנון דנות בעת אישור תוכניות בכל המערכות החיוניות הדרושות לפעילויות שמושי הקרקע החדשים. הגיון דומה יש ליישם גם לגבי תחבורה ציבורית. כמו שבכל תוכנית בינוי בוחנים את הסדרי החניה, יש גם לבחון את מאפייני התחבורה הציבורית.
· מתן תוקף לדרישה לקיום תחבורה ציבורית – דרישות ועדות התכנון נותנות תוקף חוקי לדרישות תכנוניות שונות ויוצרות נורמות וסטנדרטים הנדסיים. מן הראוי להחיל כלים אלה גם על התחבורה הציבורית, על מנת לתת מעמד פורמלי לדרישה לקיים מערכת תחבורה ציבורית נאותה.
· יצירת תאום בין פרטי תוכניות הבניה לבין תוכנית התחבורה הציבורית- קיים קשר הדוק בין מאפייני פיתוח מערכות ותשתיות פיזיות לבין איכות התחבורה ציבורית. ניתן להצביע בבירור על כללים לפתוח שמושי קרקע המעודד את השמוש בתחבורה ציבורית לעומת פיתוח שאינו מאפשר שימוש גבוה בתחבורה ציבורית. דוגמא קלסית לקביעה זאת הם מרחקי ההליכה מבתי המגורים עד לתחנות התחבורה הציבורית.
· הקפדה מקצועית על איכות השרות בתחבורה הציבורית – הדיונים בוועדות התכנון קובעים דרישות חובה וסטנדרטיים מקצועיים. הדרישה להגשת תוכניות תחבורה ציבורית ייצרו נורמות של איכות שרות וישפיעו על השבחת שרות התחבורה הציבורית.
· מתן הזדמנות לקהל הקונים לבחון את תנאי מגוריהם – מן הראוי היה לאפשר לקהל קוני דירות או יזמים באזורי תעסוקה לבחון את אפשרויות הנגישות בתחבורה ציבורית בעת הקניה. דרישה זאת ניתנת למימוש רק אם תוכניות התחבורה הציבורית יהיו חלק בלתי נפרד ממסמכי התוכניות המאושרות.
4.3 לסיכום – בארץ ובעולם חל שינוי יסודי בהתייחסות לתחבורה הציבורית. היעד העכשווי של מדיניות התחבורה הוא להגדיל את השמוש בתחבורה הציבורית והאמצעים לכך מוכוונים ליצור מערכת שבה התחבורה הציבורית תהיה אטרקטיבית יותר מהשמוש במכוניות. על מנת לממש מדיניות זאת, יש להתייחס לתשתיות תחבורה ציבורית ולמאפייני השרות כאל אלמנט חיוני שיש לתכננו ביחד עם תכנון שמושי הקרקע ומערכות התשתית האחרות. פיתוח של שמושי קרקע חדשים ללא שרותי תחבורה ציבורית נאותים גורם לגידול בנסועה ולתוספת גודש בדרכים.
נוכח חיוניות התחבורה הציבורית, מן הראוי שנספח התנועה של תוכניות בינוי חדשות יפרט לא רק את תפרוסת הדרכים ועמדות החניה, אלא גם את מאפייני השרות של התחבורה הציבורית.
תחבורה היום ומחר - מקדמים תחבורה בת קיימא
