משפט פלילי הוא לא אירוע קיצוני. רוב הנאשמים אינם עבריינים, רוב כתבי האישום אינם מזעזעים ורוב המשפטים מסתיימים ללא מאסר. עבור רוב הנאשמים הללו, שאינם עבריינים, הנזק מן המשפט הוא הרישום הפלילי שנשאר אחר כך.
רישום פלילי הוא צלקת קיצונית. הוא עלול להפריע במציאת עבודה, בקבלת רשיונות מקצועיים, בהשתתפות במכרזים, בהגירה לחו"ל או עבודה בחו"ל, ובאימוץ ילדים. הרישום הפלילי גם צץ בכל בדיקת רשיונות שגרתית ובכל אינטראקציה עם המשטרה, כגון הגשת תלונה, ועלול לגרום לאי נעימויות. לרישום הפלילי יש השלכות רחבות גם ברמה הרגשית על הדימוי העצמי, תחושת הנוחות בחברה, הבטחון, תחושת המסוגלות. זה נושא לרשימה רחבה נפרדת.
מה שצריכים לדעת אותם נאשמים שאינם עבריינים הוא שהם יכולים לבקש מבית המשפט להימנע מיצירת רישום פלילי.
סעיף 71א לחוק העונשין אומר כי בית משפט אשר קבע כי הנאשם ביצע את העבירה רשאי שלא להרשיע את הנאשם אלא להטיל עליו עונש ללא הרשעה. הסנקציות המוטלות במקרים אלה עשויות להיות שירות לתועלת הציבור הנמדד בהיקף של מאות שעות בדרך כלל, חתימה על התחייבות להימנע מעבירה שזה סוג של קנס-על-תנאי, או פיקוח של שירות המבחן.
בית המשפט העליון קבע נוסחה שכדי להפעיל את הסמכות החריגה הזו צריכים להתקיים שני תנאים: ראשית – שהעבירה לא חמורה מדי ועל כן האינטרס הציבורי לא יפגע מהקלה עם הנאשם, ושנית – שהנאשם יצביע על נזק קונקרטי לעתידו או לשיקומו שיגרם לו בעקבות ההרשעה.
התנאי השני, הנזק לעתיד, הוא המכשיל את מרבית הנאשמים המבקשים להימנע מרישום פלילי. לכן, כאשר מבקשים לטעון לאי הרשעה חשוב להתחמש מראש בידע אודות כל הנזקים האפשריים שרישום פלילי עשוי להסב לנאשם. ההמלצה לנאשמים ובאי כוחם היא לחשוב רחב, ויצירתי.
רשיונות מקצועיים – כמעט כל רשיון מקצועי מותנה בהצגת תעודת יושר נקייה. כדאי לבדוק את החוקים הרלוונטיים לכל מקצוע מכיוון שהמרשם הפלילי מפריע גם במקצועות שאינם נקשרים בתודעה באופן מיידי עם רישוי ותעודת יושר לדוגמא: קבלנים רשומים, עובדים סוציאלים, מדברי מזיקים, אחים סיעודיים, טכנאי רנטגן, מלונאים ומשיטי יאכטות. בתי משפט נוטים לחשוב שהגופים המעניקים את הרשיונות יפעילו שיקול דעת ולא יפסלו אדם רק משום שהוא הורשע בעבירה פעוטה של איומים על נהג אחר בכביש, סגירת מרפסת ללא אישור וכד'. בפועל רוב המקומות פוסלים על הסף אדם עם הרשעה כלשהי ולא מתלבטים בעניין. אולם את החלק הזה של הטענה קשה להוכיח כל עוד הנאשם לא נדחה בפועל מקבלת הרשיון. אגב, הדבר נכון במיוחד דווקא במקצועות שאינם דורשים השכלה מיוחדת. כלומר אם יש למישהו הרשעה קלה כלשהי יהיה לו יותר קל לקבל רשיון עריכת דין מאשר רשיון לנהיגה על מונית. מקרה מעניין לדוגמא הוא מקרה של אקדמאי בתחום המדעים, שלכאורה לא זקוק בתחומו לתעודת יושר כלל. אותו מדען ביקש מבית המשפט להתחשב בו על מנת שיוכל לעשות הסבה מקצועית ולהתחיל ללמד בבתי ספר תיכוניים במסגרת "אופק חדש". בית המשפט היה מודע לאינטרס הציבורי בהעלאת רמת המורים והחליט שלא להרשיע את המדען, למרות שהוא הודה שהוא אכן נתן אגרוף לשכן שלו..
מעסיקים אפשריים – ישנם מעסיקים מסוימים אשר מתוקף היותם גוף מאובטח עשויים לקבל גישה למרשם הפלילי. כאן חייבים לדייק ולבדוק את המצב החוקי. לעיתיים אנשים מייחסים למעסיק שלהם בטעות יכולת לגשת למרשם הפלילי למשל במקרים של בנקים, חברות הייטק וחברות סלולר. בתקופה שבה אינטל פתחה את המרכז שלה בקרית גת, קיבלנו המון טלפונים מודאגים ממועמדים לעבודה שחששו מרישום פלילי בעברם. ההילה שאופפת את חברת ההייטק המצליחה גרמה לכולם לחשוב ש"בטוח שיש לאינטל גישה למרשם הפלילי".... בפועל לחברות פרטיות אין גישה למרשם הפלילי ובתי המשפט, כמובן, מודעים לזה ודוחים את הטענה. בין הגופים שיש להם גישה למרשם הפלילי אפשר למצוא את חברת החשמל, מקורות, בזק, חברות הנפט והגז, נמלי התעופה והים, רכבת ישראל, כמובן נציבות שירות המדינה וספקי משרד הבטחון. הקביעה אילו גופים יכנסו לרשימה נמצאת בידי הממשלה (ראו סעיף קטן (ח) בתוספת הראשונה לחוק המרשם הפלילי) והיא מפרסמת מפעם לפעם אכרזות על גופים נוספים המקבלים הרשאה לבדוק את המרשם הפלילי.
צבא ומשטרה- הצבא והמשטרה רשאים לקבל מידע על הליך פלילי בין אם הסתיים בהרשעה ובין אם הסתיים ללא הרשעה. יחד עם זאת, מכיוון שתיק שהסתיים ללא הרשעה נמחק תוך חמש שנים והרשעה נמחקת רק לאחר 17 שנים, הרי שלתוצאת המשפט יש משמעות לגבי עתידו של הנאשם בגופים אלה אם הוא משרת בהם ומתכוון להתקדם או אם הוא מתכוון לשרת שם בעתיד. לפעמים הנזק נגרם מעבודה מול הגופים האלה כספק חיצוני, או אפילו נגרם מעצם העמידה מול הצבא או המשטרה. במקרה אחד בית המשפט קיבל טענה כי בשל המעבר של הנאשם במחסום צבאי מדי בוקר הרישום הפלילי יסב לו נזק של ממש. הנאשם שהיה תושב שטחים נאלץ להתעכב במחסום כל יום מחדש לצורך בירור הרישום הפלילי שלו (באותה עת היה לו רישום פלילי מכיוון שהתיק היה תלוי ועומד בבית משפט). בית המשפט התחשב בזה והחליט כי על אף העבירה החמורה, תקיפת בת זוג, התיק יסתיים ללא הרשעה. כמובן שלצד אלה התחייב הנאשם לעבור טיפול לגברים מכים בשירות המבחן.
אימוץ – בהליכי אימוץ מעורבים פקידי סעד, ואלו הינם בעלי גישה למרשם הפלילי. אם משהו בפרטים הביוגרפים של הנאשם מצביע שהוא עשוי לפנות לכיוון זה, ניתן להשתמש בנזק שיגרם לו כטענה לטובת הימנעות מהרשעה. לפני מספר שנים טיפלתי בנאשם שעמד לדין על עבירות הטרדה מינית. התברר כי העבירות בוצעו על רקע תקופה מאוד מתוחה בנישואיו, כאשר הוא ורעייתו עברו טיפולי פוריות מפרכים. האפשרות שהשניים יצטרכו בסופו של דבר לפנות לאימוץ היתה אחד מהטיעונים לטובת הימנעות מהרשעתו ואכן בית המשפט הכריע לטובתו.
חישובי התיישנות ומחיקה – חוק המרשם הפלילי קובע תקופת התיישנות ומחיקה לכל הרשעה. לעיתים אנחנו רואים מצב שבו אדם מסוים צבר הרשעות בצעירותו אולם נחלץ ממעגל העבריינות ועלה על דרך המלך. למרות זאת, קורה שהוא שב לבית המשפט שנים אחר כך, כאדם בוגר, בשל עבירה מסוג שונה לגמרי כגון עבירת תכנון ובניה, עבירה הקשורה לניהול עסק וכדומה. במצבים אלה, משמעות ההרשעה עשויה להיות שכל גליון ההרשעות הישן, שהיה על סף מחיקה, "יתרענן" ותקופת המחיקה שלו תתחיל להימנות מחדש ומשכך יחשפו שוב דברים מן העבר שאינם רלוונטים לאורח חייו כיום כגון עבירות אלימות וסמים. רישום מסוג אי הרשעה אינו גורם להתחלה מחודשת של מניין התקופות.
חשיפת מידע בפני שגרירויות זרות – עוד הבדל משמעותי בין הרשעה לאי הרשעה נעוץ בהעברת המידע לשגרירויות זרות. כאשר יש נאשם שמרכז חייו בחו"ל או שעבודתו דורשת נסיעות רבות ניתן להציג את הנתון הזה כהשפעה מזיקה שתהיה להרשעה על עתידו. כך היה לדוגמא במקרה של אדם שהגיע לארץ מאמסטרדם ונתפס בנתב"ג כשברשותו סמים לצריכה עצמית. אותו נאשם הסביר לבית המשפט כי כיום הוא מתגורר ועובד בארצות הברית אולם הוא טרם השלים את הליך ההתאזרחות שם. הוא למעשה הגיע לישראל לחופשת מולדת, אולם בדרך עצר לחופשה באמסטרדם וכמות קטנה של מריחואנה נשארה בכיסיו בטעות. כללי האשרות האמריקאיות הינם נוקשים מאוד בכל הקשור לעבירות סם, כך שאם יורשע בעבירת סם, אפילו קלה ביותר, בקשתו לאזרחות תידחה נוכח תעודת היושר המוכתמת שתעובר ממשטרת ישראל. גם כאן אותו אדם זכה להתחשבות בנזק שיגרם לו.
שיהיה בהצלחה לכל הנאשמים שאינם עבריינים, ולעורכי דינם.
עו"ד יפעת וינקלר מנהלת משרד פרטי המוקדש באופן בלעדי לתחום של מחיקת רישום פלילי, מחיקת רישום משטרתי, ומניעה מראש של רישומים אלה. המשרד מייצג לקוחות מהארץ ומחו"ל הזקוקים לתעודת יושר, וכן מעורב בהצעות חוק בתחום המרשם הפלילי ובעתירות לבג"ץ הקשורות לנושא. עו"ד וינקלר הינה בוגרת האוניברסיטה העברית, התמחתה בפרקליטות המדינה, עבדה במשרד המשפטים במחלקת החנינות ובמדור החנינות בצה"ל.
קרן היסוד 36, ירושלים 02-5663888