הסדר גישור נוסף בתביעה ציבורית 

20.3.2012

 הסדר גישור נוסף בתביעה ציבורית

כפי שכבר כתבתי לא פעם אין לאיש יכולת לעקוב אחרי היקף הגישורים המתקיימים כאן בארץ. שלא כמו בכמה מקומות בעולם ששם הגישורים מתבצעים במסגרות רשמיות במצוות החוק או הנוהג הדיוני בבתיהמ"ש. בארץ גישורים אמנם נערכים במסגרות רשמיות כמו  בבתיה"ד לעבודה אלא, לאמונתי, רובם של הגישורים נערכים בחדרי חדרים של מקומות עבודה ומשרדי עורכי הדין, במוסדות קהילתיים, חילוניים ודתיים, ולא ניתן לעקב אחרי ההיקף  והעומק של השימוש בכלי זה לפתרון סכסוכים.

על זירה, שעבורי היתה חדשה, בה מתקיימים גישורים היא התביעות הייצוגיות. ב 25.1.2012 פרסמתי באתר זה מאמר "הסדר גישור בתביעה ייצוגית". ייתכן שזירה זו נעלמה מעיני מפני שבס' 18 חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, הקובע את התנאים לאישור הסכם שהושג בתובענה שכזו מחוץ לכתלי ביהמ"ש:" הסדר פשרה" גם אם הוא הושג במסגרת הליך גישור ולא "הסדר גישור".

 יכולה להיות סיבה נוספת, שתובענות ייצוגיות רבות מוגשות כנגד המדינה או כנגד אחד מהאורגנים שלה ופרקליטות המדינה מתנגדת באופן מסורתי להשתתפותה בהליכי גישור או בוררות תוך שהיא מתעלמת מהנחיות היועמ"ש בנושא.

השבוע נתקלתי בפס"ד נוסף -  בש"א (חי') 17774/06 יזהר רשף ואח' נ' חד אסף תעשיות בע"מ ואח' – בו לא רק שהושג הסדר גישור, אלא שביהמ"ש מגונן עליו חרף כל מאמציו של נציג היועמ"ש להכשילו.

 על פס"ד זה, הסדר הגישור שהושג, עמדת ביהמ"ש ועמדת נציג המדינה הנכם מוזמנים לקרוא במאמר " הסדר גישור נוסף בתביעה ציבורית" שהועלה בתת המדור "פסק והסדר". 

1.הצגת הנושא

בחודש ינואר השתא פרסמתי באתר זה מאמר תחת הכותרת "הסדר גישור בתובענה ייצוגית". בהקדמה לאותו מאמר הסברתי מושגי יסוד כמו מהו ביהמ"ש לעניינים מנהליים מהי תובענה ייצוגית ומהם הסכמי פשרה בתביעות ייצוגיות, שהם, למעשה, במונחי המגשרים - הסדר גישור.

 מסתבר שהסדרי גישור בתביעות ייצוגיות הן לא מחזה כל כך נפרץ ודווקא תביעות בהיקף של הרבה מיליוני שקלים מוצאות את פתרונן בגישור. החשוב מבחינתנו הוא להיווכח בתמיכה והחיזוק שבתיהמ"ש נותן להפשרות-הסדרי גישור אלה.

 2. הרקע העובדתי

כזה הוא המקרה בפס"ד עכשווי מ 12.2.1012 שניתן מפי השופט יצחק כהן בביהמ"ש המחוזי בחיפה בענין בש"א (חי') 17774/06 יזהר רשף ואח' נ' חד אסף תעשיות בע"מ ואח'

 במקרה זה שני הצדדים פנו בבקשה משותפת לביהמ"ש ע"מ שיאשר הסכם פשרה שהושג בהליך גישור שהצדדים היו שותפים לו.

 תחילתו של הסכסוך בבדיקה שנערכה במפעלים המנוהלים ע"י הנתבעים במועדים שונים בין יוני לאוקטובר 2010 התברר שמפעלים אלה פלטו לאוויר כמויות גדולות של חומרים מסוכנים. נגד מפעלים אלה הגישו תושבי האזור תביעה לפיצויים בסכום העולה על מיליארד שקלים.

 כזכור לקורא הנאמן תביעה צריכה לעבור תהליך אישור ורישום בכדי להחשב כתביעה ייצוגית. בענייננו, לאחר הגשת התביעה ועוד בטרם הוכרה כתביעה ייצוגית הסכימו הצדדים להכנס להליך גישור שהתנהל בפני המגשר עו"ד יריב אברמוביץ, מנכ"ל "צלול עמותה לאיכות הסביבה ושימור ים סוף".

 3. הסכם הפשרה/הסדר הגישור

הליך הגישור הניב את הסכם הפשרה (הסדר גישור בשפת המגשרים) שהצדדים מבקשים לאשרו.

 פרטיו העיקריים של הסכם הפשרה היו כדלקמן:

הנתבעים התחייבו לנקוט באמצעים שונים, על פי המלצת מומחה שמינה המגשר, בעלות של כ- 15 מילון ש"ח, אשר בחלקם כבר בוצעו, כדי לגרום להפחתת בכמות החומרים המסוכנים הנפלטים לאוויר. בין יתר האמצעים שיינקטו, תבוצענה פעולות ניטור ופיקוח בעתיד. המשיבות 1 ו- 2 אף התחייבו להפקיד סך 330,000 ש"ח לקרן לתרומה סביבתית, אשר תנוהל על ידי המגשר, ותשמש למחקרים סביבתיים.

 עוד הוסכם בין הצדדים להקים ועדה משותפת בת ארבעה חברים, לשם התייעצות והידברות בכל הקשור לפעילות המפעל והשפעתו על איכות הסביבה. חברי הוועדה יהיו נציג המבקשים, נציג המשיבים, מומחה מוסכם לאיכות האוויר וכן המגשר או אדם מטעמו. הוועדה אף תסייע לפתרון מחלוקות, מתוך רצון לייתר פניה לערכאות בעתיד.

 בנוסף לפרטים אלה, הוסכם כי המשיב מס' 3 יימחק מההליך, ועוד הוסכם על תשלום שכר טרחה לבא כוח המבקשים וגמול למבקשים עצמם.

 בהודעתם ציינו הצדדים, כי הם סבורים שהסכם הפשרה מסייע לקדם המטרות שעמדו בבסיס הגשת התובענה והבקשה לאישורה כתובענה ייצוגית.

4. מגשר מומחה או מומחה מטעם ביהמ"ש

אלא שכזכור לקורא, סע' 19 חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, לא מאפשר לביהמ"ש לאשר הסכמי פשרה, אלא בתנאים הנקובים בו.

להלן חלקו הראשון של הסעיף הנ"ל כלשונו:

"19.     (א)       בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין.

 (ב)       (1)       בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה – בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר".

 כלומר לפני אישור הסכם הפשרה על ביהמ"ש לקבל חו"ד מומחה בתחום שבו עוסקת התובענה. בידי ביהמ"ש לוותר על חו"ד שכזו אם לדעתו הינה מיותרת בנסיבות ובשל סיבות מיוחדות שיירשמו.

 ואכן לצד הבקשה עתרו הצדדים לקבוע שבנסיבות המקרה אין צורך במינוי בודק לפי סעיף 19(ב)(1) לחוק התובענות הייצוגיות, תשס"ו - 2006. בבסיס עתירה זו עומדים הטעמים שלהלן, אשר לדעת באי כוח הצדדים הם טעמים מיוחדים, שבעטיים ניתן לאשר את הפשרה ללא מינוי בודק:

 (א)         הסכם הפשרה נעשה בתיווכו של מגשר שהינו מומחה בתחום הגנת הסביבה, ומשמש כמנכ"ל עמותת "צלול" הפועלת להגנת איכות הסביבה בישראל.

(ב)         הפעולות שהמשיבות התחייבו לבצע נקבעו על ידי מהנדס, והוא מומחה חיצוני ומוסכם על הצדדים בתחום הטיפול בחלקיקים ובגזים הנפלטים מהתעשייה, וכן הוא מומחה בניטור ארובות וניטור סביבתי.

לדעת הצדדים, הטעמים הנזכרים, מייתרים אפוא את הצורך במינוי מומחה, שהרי ממילא במשא ומתן לקראת כריתת הסכם הפשרה, היו מעורבים מומחים.

5. התנגדות מפתיעה מטעם המדינה

על פי הוריית החוק הועברה הבקשה לאישור הסכם הפשרה לתגובת היועץ במשפטי לממשלה שלמרבית הפליאה העלה טענות מטענות שונות שמטרתן היתה להכשיל את ההסדר שהתגבש.

 בין היתר טען ב"כ היועמ"ש שבעוד שהתביעה המקורית נסבה על פליטת סוג מסוים של רעלנים, הרי שהסכם הפשרה מתייחס לפליטת חומרים שונים, דבר שהוא בניגוד להוראת החוק [בס' 18 (ז)(1)] לפיה אל לו להסכם הפשרה לכלול עילות תביעה שלא נכללו בתובענה המקורית.

אולם אין בכך כדי למנוע מבעל הדין לבקש רשות מביהמ"ש לתקן את הבקשה לאישור התביעה הייצוגית.

 כמו כן נטען בהתנגדות היועמ"ש שתחולת ההסכם רחבה מאלה שהם ב"מעגל הסיכון" וחל למעשה כל תושבי המדינה. בא כוח היועץ המשפטי לממשלה מוסיף ומצביע על כך, שעל פי נוסח הסכם הפשרה, הפעולות העתידיות על פי המוסכם בין הצדדים, מיועדות להבטיח אך ורק את הפחתת פליטת החומרים ולעמידה בתנאי רישיון העסק של המשיבות, ולא נקבע כל מנגנון שקוף לבקרה ופיקוח לגבי השקעת סכומים.

עוד סבור היה ב"כ היועמ"ש כי אין לאשר את עתירת הצדדים לפטור אותם ממינוי בודק. לדעת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה אין להסתפק בכך שהסכם הפשרה הוא תוצאה של הליך גישור שנוהל על ידי מי שעיסוקו בתחום איכות הסביבה, שכן תפקיד המגשר הוא תפקיד שונה מתפקידו של מומחה שבית המשפט ממנה. בה בשעה שמגשר אמור לגשר בין עמדות הצדדים, מתוך ניסיון להביאם לפשרה, המומחה שבית המשפט ממנה מביא בפני בית המשפט את התשתית המקצועית, כדי לאפשר לו לקבל החלטה מושכלת, הכרוכה בעניינים שאינם בתחום מומחיותו.

6. פסק דין אמיץ, חכם וידעני 

את החלטתו של כב' השופט יצחק כהן, בחלקים הרלבנטיים למגשרים הקוראים, אני מעדיף לצטט כלשונה:

 " לאחר ששקלתי טענות באי כוח הצדדים, הנני מחליט להיעתר לבקשתם המשותפת של הצדדים, ולהלן אביא טעמי בתמצית.

ראשית, מסכים אני עם טענת בא כוח התובעים, כי המדינה לא הפעילה את כוחותיה כדי להתמודד עם הנתבעות, על כן קשה לקבל הביקורת שמעורר בא כוח היועץ המשפטי לממשלה כלפי ההסכם. אם היה ניתן לנסות ולהגיע להסכם המשרת את האינטרס הציבורי טוב יותר, כי אז מדוע המדינה, באמצעות הכלים העומדים לרשותה, לא פעלה ולא עשתה כדי להשיג הישגים טובים יותר (והסכם הפשרה אינו מונע מממנה להשתמש בכלים העומדים לרשותה).

המשא ומתן לקראת כריתת ההסכם התקיים תחת מטריה שסופקה על ידי מגשר המצוי בתחום איכות הסביבה, וכפי שכינה אותו בא כוח הנתבעת - "מגשר ירוק". המגשר עצמו מינה מומחה מטעמו, ואף הוא מומחה בתחום איכות הסביבה. המעורבות של הגורמים המקצועיים במשא ומתן לקראת כריתת הסכם הפשרה, מייתרת את הצורך במינוי בודק מטעם בית המשפט. אינני מוציא מכלל אפשרות שאפשר ואם הייתי ממנה בודק מטעם בית המשפט, היה הבודק מגיע למסקנות שונות מאלה המשתקפות מהסכם הפשרה. ואולם, גם אם אניח שלאנשים שונים יש דעות והשקפות שונות, אין בכך די כדי להצדיק מינוי מומחה מטעם בית המשפט, במקום בו הסכם הפשרה הושג תוך כדי מעורבות של מומחים לתחום בו עוסק ההסכם.

 באשר לטענת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, כי התביעה עסקה בפליטת דיאוקסינים ואבק, והסכם הפשרה מתייחס למגוון רחב יותר של "חומרים שונים לרבות אבק", הנני סבור שמדובר בעניין סמנטי בלבד, וחזקה על המומחים שהיו מעורבים בתהליך המשא ומתן, שאם היה מדובר בעניין החורג מסמנטיקה גרידא, כי אז הוא נלקח על ידם בחשבון בשקלול כלל הסיכויים והסיכונים, ושוקלל לתוך ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים

 אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן:

 (א)     הנני מתיר לתובעים לתקן את בקשתם לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, על פי הנוסח שצורף כנספח ג' לבקשה לאשר את הסכם הפשרה, והנני רואה את נספח ג' לבקשה כבקשה מתוקנת שהוגשה.

(ב)     בנסיבות העניין ולאור מעורבות המומחים במשא ומתן לקראת כריתת הסכם הפשרה, הנני נעתר לבקשת הצדדים, והנני קובע שאין צורך במינוי בודק מטעם בית המשפט.

 (ג)      הנני מאשר את הסכם הפשרה והנני נותן לו תוקף של פסק דין.

 (ד)     על פי המוסכם, הנני מוחק את התביעה כנגד הנתבע מס' 3.

(ה)      הגמול לתובעים ושכר טרחת באי כוחם יהיו כמוסכם בין הצדדים בהסכם הפשרה.

(ו)      הנתבעת תפרסם הודעה בשני עיתונים יומיים מבין העיתונים הנזכרים בבקשה לאישור הסכם הפשרה.  נוסח ההודעה יהיה כמוצע בנספח ד' להסכם הפשרה".

7. מגשר מומחה

אני מזמין כל אחד מהקוראים לאמץ את מסקנותיו ותובנותיו שלו מהדברים לעיל. התובנות המיידיות שעולות בראשו של עבדכם הנאמן הן שתיים:

 האחת, עיניכם הרואות כיצד ביהמ"ש מתגייס – בצו החוק וההגיון הבריא – להדוף את התקפותיה של המדינה אחת לאחת ולתת חיים וגיבוי מלא להסכם הפשרה שהושג בהליך גישור בו בחרו הצדדים ודרכם צלחה.

 שנית, שוב יזכור הקורא הנאמן את המאמר שפרסמתי בסוף אוגוסט 2011, באתר זה, במדור בוררות, תחת הכותרת:"מגשר מומחה / בורר מומחה - יתרון אמיתי או מקסם שווא".

 באותו מאמר נידונה השאלה מה עדיף מגשר מומחה או מגשר בעל מומחיות. במקרה שלפנינו אין ספק שביהמ"ש נתן משקל כמעט מכריע להיות המגשר שניהל את ההליך, מגשר מומחה. עוד נצביע על העובדה שחרף מומחיותו של המגשר בנושא שבו עסק הגישור, הוא לא היסס להשתמש בשרותיו של מומחה מטעמו בתחום שעליו נסב הסכסוך בו היו מעורבים המגושרים בהליך.