חלק מחובת החינוך המוטלת עלינו כהורים היא לאסור על ילדינו דברים מסויימים ולחייבם בדברים מסויימים, ילד חייב לשמוע מהוריו את המילה "לא" מפעם לפעם אחרת הוא יגדל להיות פרא אדם, הורה חייב לומר גם את המילה "כן" ולחייב את ילדיו בדברים מסויימים אחרת ילדיו יצאו פראי אדם
"כן ולא" המילים הבסיסיות בחינוך ילדים...
במזל טוב, תינוק קטן נולד לזוג הצעיר שהפך באחת להורים טריים, חובת החינוך מוטלת עליהם מרגע היוולדו, טעות היא לחשוב שתינוקות אינם מדברים, תינוקות יודעים לדרוש, לבקש ולהביע מחאה, שמחה והנאה, אוצר התבטאויותיהם די קטן וכולל בתוכו חיוכים, בכיות, צעקות וכן, גם פנים שלוות באים לומר לנו כי התינוק הינו מסופק דיו..
בדרך כלל, זו רק האמא שתבין את שפת בנה, התינוק בוכה ואמו מבינה כי הוא רעב, התינוק בוכה שוב ואמו מבינה כי צריך לחתל אותו, התינוק בוכה שוב ואמו מבינה כי הוא זקוק למגע אם שתרגיע אותו... כמובן, צריכה האם להיות חכמה ולדעת לומר לתינוקה "לא"... כאשר התינוק בוכה שוב ושוב כי הוא רוצה לינוק צריכה אמו לומר לו "לא" כי אחרת הוא יסבול מכאבי בטן... כאשר התינוק רוצה יותר מידי להתפנק בידי אמו צריכה היא לומר לו "לא", יש לה עוד מטלות בית ואין היא יכולה להחזיק אותו כל היום על הידיים... מצד שני כאשר מגיע הזמן לקלח את התינוק, לפעמים הוא מפוחד, בוכה וצווח כי אינו רוצה להיכנס למים, או אז, חייבת אימו להרגיעו ולהסביר לו כי חייבים לקלחו...
לאט לאט הילד גדל ואיתו מספר הפעמים בהם צריכים הוריו לומר לו את המילים "כן ו-"לא"...
את אותה מידת חשיבות שישנה באמירת לא לילד ישנה גם בצורה ובעיתוי, אם יבוא אליך בנך או בתך ויבקשו את רשותך או יבקשו ממך דבר מה, אל תענה בפזיזות "לא" חשוב טוב, כי יש גבול לפעמים שילד מסוגל לשמוע את המילה "לא" אל תבזבז את ה-"לא" על דברים שוליים, אם על כל דבר תאמר לבנך "לא" אזי לא תשאר לו ברירה אלא להתמרד...
כהורים אנו רוצים לחנך את ילדינו שישמעו בקולנו ויכבדו אותנו אך כהורים אנו צריכים להקל עליהם ככל שנוכל ולהפוך את זה לאפשרי מבחינתם... לא צריך לפחד לומר לילד "לא" אך יש להיזהר לומר זאת בגבול ובמידה... ואותו הדבר לגבי ה-"כן" אם תהיה פזיז מידי ותאמר לבנך "כן" על כל דבר שיחפוץ יקשה עליו שבעתיים לשמוע את ה-"לא" שיהיה חייב להגיע בשלב כלשהו...
חשובה מכך היא ההבנה כי המילה "לא" היא מילת אל חזור (ברוב המקרים, לא בכולם) אם כבר אמרת לילדך "לא" אסור לך להישבר לאור בכייתו או איומיו השונים, אם הילד יגלה שעל ידי בכי או צרחות הוא יכול לשנות את דעתך הוא מתוך אינסטינקט ישתמש עם זה כנשק נגדך בכל פעם שתחזור ותאמר לו לא.
גם אאם אתה נמצא עם ילדך מחוץ לבית ולא נעים לך שהוא מתפתל לך ברחוב וצווח תוך כדי שאנשים תוקעים בך את מבטם (חלקם זועם וחלקם מרחם, הצד המשווה ביניהם ששניהם אינם נעימים כלל וכלל) אסור לך להישבר ולומר לו "כן" גם אם זה תוך כדי פליטת "בבית אני כבר יראה לך מה זה"...
לא, תעמוד איתו ברחוב או בסופר ותסביר לו בצורה יפה ששום דבר שהוא יעשה לא ישנה דעתך, זו לא בושה לחנך ילד, אל תהרוס את חינוך בנך שעליו אתה עמל יום יום בשביל אנשים בסופר, אל תתעצבן על הילד ואם זה מאד מעצבן אותך תסתיר זאת ממנו... כאשר יראה הילד שאתה עומד על שלך ומילה שלך היא מילה שאתה לא זז ממנה יעריך אף הוא את מילתך ולא יעיז לזוז ממנה כהוא זה... ואל תדאג, הוא יאהב אותך הרבה יותר...
ילדים מעריכים יותר ואוהבים יותר את ההורה שמאתגר אותם ויודע לומר להם לא, את ההורה שיודע לעמוד על דעתו (בצורה יפה כמובן)..
ישנם הרבה מאד אנשים שאינם מסוגלים לשמוע ילד בוכה והם תולים זאת ברחמים על הילד וזהו שקר מוחלט!
אם אתה נותן לילד דבר שלא צריך לתת לו רק משום שהוא בוכה, זה מתוך רחמים על עצמיך מאחר ואינך מסוגל לשמוע את בכייתו ולא מתוך רחמים על הילד...
אם אתה באמת אוהב אותו ומרחם עליו אתה תתיתן לו לבכות, תסבול את בכייתו בשקט ובסבלנות ותנסה להסביר לו בנועם וברוגע למה אינך יכול להביא לו את הדבר בו חפץ.
לעולם אל תרד לרמה של הילד, אם הילד מתחצף וצועק אל תצעק עליו חזרה, זה רק נותן לו את ההרגשה ששניכם משדרים על אותו גל... אם וכאשר הילד מתחצף ומדבר לא יפה ואתה תענה לו גם בצורה לא יפה, הוא מצליח לגרור אותך לעולם שלו ובלי מודע הוא ירגיש כאילו והוא רב עם חבר שלו... אך אם תשכיל לדבר בקול מתון ובתקיפות ותאמר לו, לדוגמא: "כך לא מדברים להורה" הילד ישר התאפס המבט הזעוף והחצוף יעלם מתוך עיניו אשר יתמלאו בביישנות ויראת כבוד.
חשוב מאד לשמור על אינטרקציה בין ההורים כלפי הילד, קורה הרבה אצל ילדים שכאשר הורה אחד אינו נותן את רשותו לדבר מסויים הולך הילד לקבל רשות מההורה השני... שני ההורים צריכים לשמור מאד שכזה דבר לא יקרה ולהסביר לילד כי זוהי חוצפה!
לא תמיד אנו מסכימים עם בן הזוג על ההחלטות שלו לגבי חינוך הילדים, אז אם יש לנו טענות על בן הזוג לגבי החלטתו נקפיד לשמור את הערה שלנו לאחר כך ובשום אופן לא נאמר אותה ליד הילדים... כי אין דבר שיכול להרוס את החינוך של הילדים הטהורים כמו חוסר אינטרקציה בין ההורים.
שמעון גווירץ
