פסח בפתח - אפשר לבקש עזרה (הדרכת הורים) 

בקשת עזרה - ערך חשוב מאד

לכולנו  זיכרון נפלא של התחושה שהייתה לנו אחרי שעזרנו למישהו. בעיני אין דבר ממלא שמחה והתרגשות כמו התחושה שבזכותנו האדם שעזרנו לו הצליח להתגבר על מכשול, הצליח למלא את מבוקשו, בזכותנו עמד במשימה.

למעשה התחושה שבהגשת עזרה היא תחושת של ערך ומשמעות. להרגשה בלהיות נחוץ, תורם מועיל יש  חשיבות לא פחותה מלהיות אהוב. לעיתים התחושה של להיות אהוב לא מספיקה, אנחנו חייבים להרגיש גם מועילים ותורמים. ואם לדייק לעולם נזדקק לשני היסודות - להיות אהוב ומועיל.

הורים רבים חושבים שאם יאהבו את ילדיהם זה מספיק אך לא כך הוא – כדי שילד ירגיש שייך הוא זקוק גם לאהבה וגם לתחושה שהוא מועיל ותורם.
בהדרכת הורים תבינו כי הגשת עזרה היא צורך בסיסי של כל אחד מאיתנו. אחת הסיבות לתחושת הדיכאון אצל מבוגרים שלא עובדים כי פוטרו מעבודתם או כי הגיעו לגיל פרישה היא ההרגשה שהם כבר לא נחוצים לא משמעותיים בחברה.
אף הם, כדי להמשיך ולהרגיש שייכים יצטרפו למיני מסגרות שיחזירו להם את תחושת המועילות והתרומה.

את הרצון לעזור אפשר לזהות כבר אצל ילדים. ממש מגיל צעיר הם מבקשים לעזור. הם רוצים להיות כמו המבוגרים בסביבתם רוצים להיות שייכים וחלק מהמשפחה שלהם, רוצים להצטרף אל החיים.
למגינת לבם של ילדים רבים הורים בטעות מונעים מהם את התחושה הנפלאה הזו.

להורים אלו יש בודאי סיבות טובות מאד מדוע לא להיענות לצורך הזה של הילדים. הם יאמרו – אתה קטן מדי, יהיה לך קשה, אתה עדיין לא יכול עדיין, אני אגמור את העבודה יותר מהר, יהיה יותר נקי, או יאמרו – היא תלכלך יותר מאשר תנקה, ואין לי זמן, ואין לי סבלנות..... אני לא נחוץ לא חשוב לא מאשפרים לי להיות שייך.

כמה חבל – אותם ילדים מלבד העובדה שלא יחושו תורמים ועוזרים הם גם יגדלו להיות ילדים שלא יעזרו בעתיד. ואז כאשר ההורה יבקש הם  יאמרו לו – אני לא יודע לנקות כמוך, לא יודע לסדר כמוך וכו'  הם אפילו ירגישו מנוצלים. מדוע? כי אף אחד לא לימד אותם לעזור לא טיפח בהם את הערך הכול כך יקר הזה – את הערך עליו מתבססים חיינו לא רק במשפחה אלא כחברה  - העזרה ההדדית.

לקראת הפסח במסגרת הדרכת הורים, אני נותנת לנו כהורים הזדמנות לחזור ולבקש את עזרת  הילדים. וזה אף פעם לא מאוחר מדי!

10 טיפים מנחים לבקשת עזרה:

• יש להתאים את העזרה לגיל הילד. לא להפחית מיכולתו ולא לדרוש יותר מדי.
• בקשה זו לא דרישה. לבקשה כידוע אפשר לסרב. לכן אם בקשתם והילד סרב יש לקבל את הסירוב ולכבדה.
• אם התקבל סירוב לעזרה יש לומר שזה בסדר ולשדר אמונה וביטחון שבפעם הבאה יענה בחיוב.
• אם הילד לא מוכן לעזור לעולם לא לענות לו " אתה לא עוזר לי כשתבקש אני לא אעזור לך" שהרי עזרה היא ערך ועל ערך לא מוותרים.
• אם הבקשה נתקלה בסירוב אפשר לומר "אני מבין שאתה לא רוצה לעזור כרגע . גם לי אין חשק לפעמים"
• אם החלטתם שאין לילד ברירה והוא חייב לעזור אל תעמידו את זה כבקשה.
• אם יש לכם יותר מילד אחד ורק אחד עזר אל תציינו בקול ובנוכחות שניהם " כל הכבוד לאחיך שעזר"                               אין צורך בהשוואות הללו. לפנות לכולם " יופי שהמשחקים נמצאים במקומם". את הערכה לילד שעזר אפשר לתת בהזדמנות אחרת ולא בנוכחות האח שלא עזר.
• כדאי להימנע מהדבקת תוויות. "יניב תמיד עוזר ויובל אף פעם לא" זה ישאיר אותם במקומם.
• להימנע מביקורת על העזרה. "זה לא נקי/מסודר/יפה  כמוך שצריך" עם תגובה כזו אין סיכוי שהילד יעזור.
• חשוב מאד להביע הערכה לעזרה. "מאד עזרת לי. תודה" "בזכות העזרה שלך אני יכול לנוח..."

חג שמח ונקי