חדירה לפרטיות העובד ככלי לניהול
כיום, בעידן בו ישנה תחרות רבה בין חברות שונות, קיימת חשיבות רבה להתנהלות תקינה של העובדים במקום העבודה. לצערנו, לא תמיד ניתן לסמוך בלב שלם על כל העובדים במקום העבודה ולכן פותחו אמצעים שונים המשמשים את המעסיקים לבקרה על עובדיהם. בשורות הבאות ננסה להבין מהם האמצעים השונים למעקב אחרי העובדים והאם הם מהווים חדירה לפרטיות שאינה מוצדקת או התנהלות תקינה מצד המעסיק המעוניין לוודא כי עובדיו מבצעים את תפקידם על הצד הטוב ביותר.
אחד מהאמצעים המשמשים את המעסיקים לבקרה על עובדיהם הינו האזנה לשיחות. במקומות עבודה מסויימים ובעיקר במקומות שבהם מתבצע שירות לקוחות טלפוני. העובדים עשויים לראות בכך חדירה לפרטיות מכיוון שכל מילה שלהם מוקלטת. מנגד המעסיק יכול לומר כי לא מדובר במעשה של חדירה לפרטיות אלא באמצעי הנועד לוודא כי עובדיו מעניקים ללקוחות שירות ברמה הגבוהה ביותר.
אמצעי נוסף לבקרה על עובדים העשוי להיתפס כמעשה של חדירה לפרטיות הינו התקנת מצלמות. במקומות עבודה רבים ובעיקר במקומות בהם התשלום מתבצע בקופה, מותקנת מצלמה מעל הקופה על מנת לוודא כי העובדים בעסק לא מועלים בכספי המקום. כמובן שהעובדים מצידם עשויים לחשוב כי זוהי חדירה לפרטיות אך ניתן להבין את המעסיק במקרה הזה, המעוניין למנוע הפסדים של כספים.
לסיכום, ניתן לומר כי חדירה לפרטיות במקומות עבודה הינה דבר העשוי להשתמע לפנים רבות, ומה שעשוי להתפרש בפני העובד כמעשה של חדירה לפרטיות יכול להתפרש על ידי המעסיק כמעשה לגיטימי המיועד לשמור על התנהלות תקינה של עובדיו.
חוק חדירה לפרטיות
הזכות לפרטיות הינה זכות יסוד המעוגנת בחוקיה של כל מדינה דמוקרטית. כשם שבמדינות רבות קיימים חוקים רבים המגדירים באופן ברור ביותר מהי חדירה לפרטיות, כך גם בישראל החוק מגדיר את הנושא. בשורות הבאות נספר לכם אילו מעשים עשויים להיחשב מבחינת החוק כמעשה של חדירה לפרטיות.
- פרסום תמונה של אדם שיש בה לבזותו, להשפילו ולפגוע בשמו הטוב.
- האזנה שאיננה מותרת ע"פ החוק.
- מעקב אחר אדם העלול לפגוע בהתנהלותו התקינה.
- שימוש בשמו, בקולו או בתמונתו של אדם על מנת להפיק רווחים ללא שנתן לכך את הסכמתו.
- פרסום של מידע שהושג בדרך של חדירה לפרטיות.
- העתקת תוכנו של מכתב שלא נועד לפרסום, ללא שניתנה רשות לכך מכותב המכתב או מהנמען.
- פרסום מידע הנוגע למצבו הבריאותי של אדם מסוים ללא הסכמתו.
מעבר למקרים שהוזכרו, ישנם בהם מקרים בהם בית המשפט נוקט בצעדים מסוימים על מנת למנוע חדירה לפרטיות, ודוגמה טובה לכך היא מקרה שבו עומד אדם למשפט ובית המשפט מטיל צו איסור פרסום על שמו, על מנת למנוע מאותו אדם לחוות חדירה לפרטיות ופגיעה בשמו הטוב בטרם הוכחה אשמתו.
לסיכום, ניתן לומר כי החוק המגדיר מהי חדירה לפרטיות הינו אחד מהחוקים החשובים ביותר לקיומו של משטר דמוקרטי תקין ולכן חשוב כי גם הממסד וגם האזרחים יקפידו על קיומו.
חדירה לפרטיות – באילו מקרים הדבר חוקי?
כפי שידוע, החוק מגדיר בצורה ברורה מהי חדירה לפרטיות ומגדיר עונשים למי שאינו פועל על פיו. למרות זאת, ישנם מקרים בהם המדינה מבצעת מעשים כלפי אדם מסוים או קבוצה של אנשים שהינם בגדר חדירה לפרטיות שהינה חוקית כאשר המטרה בכך הינה למנוע פגיעה בשלומם של כלל אזרחי המדינה ובכך נעסוק בשורות הבאות.
אחד מהמקרים בהם מתבצעת חדירה לפרטיות המותרת ע"פ חוק מתקיים כאשר המשטרה מצוטטת לשיחותיו של אדם החשוד בביצוע מעשה פלילי או לשיחותיו של אדם החשוד בכך שברצונו לבצע מעשה פלילי שיש בו פגיעה באדם אחר.
לעתים מבצעת המשטרה גם מעקבים על מנת לתפוס את החשודים בשעת מעשה.
ישנם מעשים נוספים שאותם המדינה מבצעת, העשויים להתפרש כמעשים של חדירה לפרטיות. כחלק ממעשים אלו ניתן למנות מעקבים המתבצעים על ידי זרועות הביטחון השונים כגון מעקב אחר חשודים בפעילות עוינת העלולים לפגוע בשלומם של אזרחי מדינת ישראל. כמובן שבמקרים מסוג זה הדבר הינו הכרחי לשמירה על ביטחון המדינה.
מלבד המקרים שהוזכרו, ישנם חוקרים פרטיים הפועלים ברישיון הרשאים לבצע מעקבים בכפוף למגבלות מסוימות המוגדרות בחוק, על מנת למנוע חדירה לפרטיות שאיננה הכרחית. חלק מהמגבלות הללו כוללות איסור על החוקר להתחזות לגורם רשמי כלשהו כגון משטרה, מס הכנסה וכו' ואת האיסור להציג את עצמו כבעל מקצוע החייב לפעול ברישיון כמו רופא ועורך דין. כמו כן, לחוקר פרטי אסור לבצע האזנות סתר.
אנשי מקצוע העוסקים בתחום החקירות הפרטית מודעים לחוקים ולכללים ודואגים לפעול בצורה נכונה בעת עבודתם, אך תמיד חשוב לבדוק ולהתייעץ במידת הצורך , ישנם מקורות מידע רבים ברשת וניתן לבדוק את הגבולות הקשורים לנושא.
לסיכום ניתן לומר כי ישנם מעשים מסוימים העשויים להוות חדירה לפרטיות שהינם מותרים ע"פ חוק ובמקרים אלו טובת הכלל גוברת על צנעת הפרט.
Tpirsum
